בלוג

הרב אלעד צדיקוב והרב מיכאל זלבה

מאז הקמת המדינה, היחס אל לימודי היהדות במשרד החינוך היה כאל תרבות מאובנת היסטורית, כדבריהם. בהתאם לכך, הוקצו במערכת החינוך הממלכתית שעות לימוד אפסיות ללימודי תנ"ך ומורשת.

בעשורים האחרונים, בשל החשש המוצדק מהדמוגרפיה הדתית והחרדית, בשל הצימאון ההולך וגובר ליהדות בקרב הציבור הכללי ובשל תהליכי חזרה בתשובה, השתנתה מגמת ההתעלמות מהיהדות במרחב החילוני.  כיום האליטה החילונית והשמאל הקיצוני מייצר במלא הכח והתקצוב זהות חדשה ואחרת ליהדות.

בשנת התשנ"א הוקמה על ידי משרד החינוך 'הוועדה לבדיקת מצב לימודי היהדות בחינוך הממלכתי'.
דו"ח הועדה קבע, כי יש לפתח תכניות לימודים בין-תחומיות, אשר תתמקדנה בין השאר בהקניית ערכים יהודיים ואוניברסליים. דו"ח זה אומץ על-ידי משרד החינוך בשנת התשנ"ה. על-מנת ליישם את הדו"ח, הוקם במשרד החינוך בשנת התשנ"ט  מטה שנהר–קרמניצר שהופקד, בין היתר, על הוראת מורשת תרבות ישראל ברוח ועדת שנהר.
מכאן ואילך, כלל לימודי היהדות בחינוך הממלכתי נלמדו ברוח פלורליסטית אוניברסלית, במגמה של השיטה הרפורמית. הבינו היטב כותבי הדו"ח, כי "הוראת תולדות ישראל, יצירתו ותרבותו היא מכשיר מרכזי לסוציאליזציה לאומית ותרבותית של התלמידים". במילים פשוטות יותר, מדובר בכור היתוך ליצירת זהות יהודית חדשה. מי שעמדה בראש וועדת שנהר – פרופ' עליזה שנהר, היא חברת המועצה הבינלאומית של הקרן לישראל חדשה. כמו כן היא מכהנת כדוקטור לשם כבוד של בית המדרש לרבנים באמריקה, שהוא המרכז האקדמי והרוחני העליון של התנועה הקונסרבטיבית.

קיימים כיום למעלה מ-60 ארגונים המלמדים "יהדות" חילונית. חושבים הם, כי נמצא פתרון לצימאון החילוני אל הקודש ולשאלות הזהות של חלק גדול מהציבור המסורתי. 'יהדות ישראלית'. הכוונה ליהדות כתרבות, כערכים הומניסטיים, דמוקרטים, ליברליים, פלורליסטים וללא קדושה, מצוות, יראת שמים. במרחב הציבורי החילוני נבנה נרטיב, זהות מחודשת ליהדות. עפ"ל, "ריסוק המונופול האורתודוקסי". אכן זו היא גרסה עדכנית לרפורמה ברוחו של אחד העם. לא בכדי, התקציב השנתי של כלל הארגונים האלו עולה על רבע מיליארד ₪ לשנה! מאחורי התקציבים עומדים השמאל הקיצוני, משפחת הקרן לישראל חדשה, הרפורמים וארגונים נוצריים. בהתאם לתכניות הלימודים, כל תלמיד מכיתה א' עד ט' במערכת החינוך הממלכתית יחל ללמוד חמש שעות בשבוע של יהדות בסגנון רפורמי. כבר היום, את המורים למקצוע 'תרבות יהודית ישראלית' מכשירים מכוני הכשרה רפורמיים למחצה, לשליש ולרביע.

הופעתה ההיסטורית של המינות הייתה באחרית ימי הבית השני. בשל חורבן הבית שנגרם בשל חטאיהם של ישראל, ועוד קודם לכן – בעת דיכוי היהדות והיהודים תחת מגף האימפריה הרומית, התחולל בעם ישראל משבר גדול. רבים מישראל התיאשו, וחדלו מלהאמין בנצח ישראל ובתורתו. יאוש זה הוליד את המינות שנשאה ראש באותה תקופה, והתפתחה תפיסה מקולקלת שלמה, אשר עיקרה, כפי שמופיע בספר הכוזרי מאמר ראשון סעיפים ד' – ה', שהנצרות טוענת שבחירת ישראל היא מציאות שחלפה מן העולם, וכלשונם – 'עזב השם את ישראל', ח"ו. וכן מצינו ברש"י ברכות י"ב: ד"ה מינות – 'אותם [תלמידי יש"ו הנוצרי] ההופכים טעמי תורה למדרש טעות ואליל'. כמובן, שהמילים שבסוגריים הושמטו מדף הגמרא הידוע מכח הצנזורה.

כאשר נפגש הרצל עם האפיפיור ימ"ש ברומא וביקש את עזרתו להקמת בית לאומי, אמר לו האפיפיור – "אם בכל זאת תצליחו להקים מדינה, אנחנו נגיע וננצר את כולכם". השמאל הקיצוני, אותן קרנות רפורמיות ומשרד החינוך אינם יודעים כמה הם משחקים לידיו. [ושמא הם אכן יודעים, ואכמ"ל].

קובלים אנחנו על אפשרות של חזרתה של הופעת המינות בימינו, ימי שיבת ציון, בצורה יותר עדינה ולכן מסוכנת מאשר הופעתה הקדומה. הפעם היא מגיעה במלבוש של ערכים הומניסטים ופלורליסטיים המאפשרים כל תועבה. בשלבים הראשונים, כיום, הדרך היא טשטוש הזהות האורתודוקסית המקובלת. כותב ד"ר דניאל הרטמן, העומד בראש מכון הרטמן המתוקצב ביתר על 60 מליון ₪ לשנה, ועניינו קידום יהדות בסגנון רפורמי –
    "אחד האתגרים הוא להוביל את הציבור המסורתי והדתי הליברלי המגלה עניין וצימאון ליהדות בעלת משמעות, לזהות יהודית חדשה, יהדות מודרנית המבוססת על  ערכים יהודיית, פלורליזם דתי ומחויבת לדמוקרטיה…. יעד נוסף הוא שינוי המרחב הציבורי כך שיתבסס על ערכים שאינם אורתודוקסים אלא פלורליסטים [רפורמים/ קונסרבטיבים]…".

אגב, בספר הלימוד של מכון הרטמן, אליו מפנה משרד החינוך בלימודי תושב"ע, מופיעות דמויות מהנצרות. בלימוד על יום הכיפורים מופיע ציור של האומן הידוע רמברנדט – ציור המתאר את "הבן האובד". הכוונה אצל המינות היא שהיהדות חוזרת לנצרות רח"ל, ואותו בן כביכול מגיע לבקש מחילה על 'חטאו' בכך שלא קיבל עד כה את הנצרות. זה מה שלומדים ילדים יהודים על יום הכיפורים!

גם הדרג הממשלתי הבכיר שותף לתופעה. וכך כתוב בנייר עמדה של הסוכנות היהודית לממשלת ישראל:

"אנו ממליצים שמדינת ישראל תחזק את המעמד, התפקיד ורמת ההשתתפות הרשמית של הזרמים  היהודיים הלא-אורתודוקסיים, לרבות זרמים חילוניים, בחיים הדתיים של המדינה, במגמה להגביר ולהדגיש את אופיים הפלורליסטי,  המכיל  והשוויוני...  המונופול שיש בישראל לרבנות האורתודוקסית הן בענייני פולחן והן בענייני מעמד אישי. על-מנת להגביר את ההזדהות מצד התפוצות יש להביא  מונופול זה לידי סיום".

עניינה של תפיסה רוחנית זו, היא לסלף ולזייף את תכני הקודש, כביכול בשם הקודש, להצדיק את התועבות ולהחריב את הקודש בחדירתה לתוכו. לשיטתה של אותה תפיסה, יישאר האדם עם כל ניוולו, טומאתו ורשעותו, וידמה שיזכה לעולם הבא. "שממית בידים תתפש והיא בהיכלי מלך" (משלי ל', כ"א, ועיין במלבי"ם שם).

דוגמא לזיוף וסילוף הוא דבריו של יו"ר ועדת המקצוע תרבות יהודית ישראלית במשרד החינוך, פרופ' רון מרגולין, עמית במכון הרטמן דלעיל. אגב, בין העמיתים במכון הרטמן, ריק ג'יקובס, נשיא התנועה הרפורמית…
     "אני רואה בלימוד מקורות היהדות שהדגש בהם הוא המימד הערכי הומניסטי, ואני מוכרח להגיד לכם, זה בעיני, זה שבנט העביר את העניין הזה, ואישר אותו, היה פלאי פלאים. הרעיון הוא, שהרעיונות שיש בהם פיתוח של יסודות  הומניסטיים, בעצם יאזנו את הממדים הפרובלמטיים שישנם בתנ"ך…".

אותו מרגולין, שהוא היועץ האקדמי הבכיר למקצוע האחראי על הנחלת ערכי היהדות לכלל ילדי ישראל בחינוך הממלכתי, כתב מאמר בשם "דתיות ישראלית בלי מחויבות הלכתית".

כבר היום, התנועה הרפורמית מעבירה הכשרות בנושאי יהדות בכ-100 בתי-ספר ממלכתיים. כדי להבין על קצה המזלג עד כמה ניתן ללמד יהדות באופן עקום, להלן קטע מתכנית הלימוד שלהם על הומניזם, ובו סילוף דברי הכוזרי, כך שבלימוד החדש, עם ישראל אינו עם נבחר אלא הינו ח"ו עם רוצח ככל הגויים –
"…אמר הכוזרי: "זה היה נכון אילו הדלות והמסכנות שלכם הייתה נובעת מבחירה, אבל היא לא. היא נובעת רק מתוך הכרח, כורח המציאות. ולו היה לכם כוח וחוזק, לא הייתם דוגלים בדלות  וצניעות אלא הייתם הורגים ככל יכולתכם".
 אמר החבר: "מצאת את נקודת החולשה שלי, אתה צודק!". עניין נדיר בדינמיקה בין החבר ומלך כוזר".

עומדים אנו ח"ו לפני צרה רוחנית, בה יקום דור אשר במקום להיות בור בענייני יהדות, יעמיד בפני עצמו דגם של יהדות אחרת. וזו צרה רוחנית כלל-ישראלית בדרגה חמורה אלפי מונים מהחילוניות. צרת המינות החדשה. נשיאת הראש השקרית של 'יהדות ישראלית' פלורליסטית, המזייפת דברי אלוקים חיים בטענה שהצדק והמוסר מופיעים בה ולא ביהדות המסורה מדור דור. ומי שמביע דעה אחרת – משותק. זו צרה גדולה לא רק לעם ישראל, אלא גם לכל האנושות כולה. ומזה, מעיוות זה, נובעת ונמשכת ביתר שאת שנאת ישראל. זנח ישראל טוב, אויב ירדפו (הושע ח', ג').

בשבוע החולף התקיים דיון בוועדת החינוך של הכנסת על כניסת תכנים רפורמיים לתוכניות הלימודים. לדיון הגיעו חמישה נציגים של ארגונים אזרחיים הנאבקים ברפורמה. מארגוני הרפורמים, קונסרבטיבים ודומיהם, הגיעו יותר מ-30 נציגים. בעזות מצח אמר יו"ר התנועה הרפורמית, כי תוך חמש שנים הם יפעלו ב-1000 בתי-ספר בחינוך הממלכתי. הדברים אינם רחוקים. כיום, רק מורים שעברו הכשרה במכוני הכשרת מורים על טהרת הפלורליזם יוכלו ללמד יהדות לילדי ישראל.

גאולתם של ישראל הינה בעיקרה תחיית הקודש וניצחון על השקר של המינות. טועים רבים בחושבם, כי אויב הקודש הוא הכפירה. לא כן. הכפירה היא היעדר וריקנות. המינות הארסית מנהלת נגדנו מבחוץ מאבק מדיני, ומבפנים מלחמה רוחנית תרבותית. הרוח והתרבות המערבית שואבות את יסודותיהן מהמינות ותפיסותיה, והשפעתן מחלחלות אל הרוח ותת התרבות החילונית שתפסו את רוב אחינו. מושגי הקודש טושטשו, ובמקומם הועמדו צלמים של הומניזם, קבלת האחר, הכלה, היעדר האמת ועוד.

אחד המושגים אשר סולפו הינו 'הומניזם'. הדת החדשה מעמידה את כל יתדותיה על ערכי ההומניזם מתוך עיוות האיזון כלל ערכי הקודש. דוגמא לדבר הינה ספריית פיג'מה. עד כה חולקו יותר מ-10 מיליון ספרונים מטעם ספריה זו. מתוכם יתר על מיליון ספרונים בנושאי יהדות לגני הילדים בחינוך הממלכתי ובחמ"ד. כלל מושגי היהדות סוננו, כך שכל היחס ליהדות הינו ממבט של חול, ללא מצוות, ללא קדושה. הערכים שנותרו לאחר המסננת ההומניסטית הינם צער בעלי חיים, קהילתיות, השבת אבדה וכיוצ"ב. אך העיקר חסר מהספר, וזו מטרתה של היהדות האחרת. שריפת נשמה וגוף חי. יהדות ללא יהדות. לצערנו, הציבור החילוני והדתי אינו יודע לזהות שמה שמציגים להם – אינה יהדות.

במעבר בין גלות לגאולה, ממצב שבו עם ישראל מפוזר בין האומות אל שיבת ציון, מתעוררים כוחות רבים. כוחות של חול וכוחות של קודש, ותהליך הגאולה הולך ומתפתח. "הנה־איש צמח שמו ומתחתיו יצמח ובנה את־היכל ה'" (זכריה ו', י"ב). בתוך מורכבות זו, עם איבוד האידיאלים הלאומיים בהתכוננות מערכות החול של המדינה, מיצה החול את תפקידו, והחול מחפש משמעות וערכים, כאשר אינו יודע כי חיפושיו יובילו אל היהדות. בנקודה זו עומדים המחבלים בכרמים ואורבים. ואין מציל.
אין מי שילחם מלחמה זו. על השרידים העומדים לפני השם, לקחת אחריות ולהירתם למערכה.

הקרן לישראל חדשה ועוד מאות קרנות פילנתרופיות עומדות מאחורי המון רב של כוחות רוחניים, מוסריים ושכליים, של כל ארחות ההסתה שעמדו על ישראל מעולם וצדו נפשות, וכעת נקבצו יחדיו בעת זו. התיאוריה של הפלורליזם וההומניזם, היהדות האחרת, האומרת בחציפותה שהיא תחליט מה הוא הנכון והקדוש, מפני שהיא כופרת בעיקר, היא לא תצליח. "שרשם כמק יהיה ופרחם כאבק יעלה" (ישעיהו ה', כ"ד). נראה, כי הרשעה הזאת היא עשירה ברוחה ומחומשת בכשרונות רבים. שולטת היא בתקשורת, בחינוך ובמשפט. והיא מטלת עלינו אימה בגודלה.
כל אלו ימסו כדונג מפני אש מאור אלוקי אמת, צור ישראל. בטוחים אנו בגאולתם של ישראל, גם דרך סיבוכים קשים אלו. "וייראו ממערב את־שם ה' וממזרח־שמש את־כבודו כי־יבוא כנהר צר רוח ה' נססה בו" (ישעיהו נ"ט, י"ט).