הערת המערכת:
ט"ו בשבט בחו"ל היה חג שהיו אוכלים בו פירות ארץ ישראל ומתענגים עליהם ומייחלים לחזור לציון ולאכול מפריה בקדושה ובטהרה. ובימינו, כשאנו זוכים לעשות זאת בתוככי ארצנו הקדושה, נתענג על הפירות עצמם כמו שקדמונינו היו עושים, וגם על פעמי הגאולה שהפירות מבשרים, כמו שחז"ל דרשו על הפסוק: וְאַתֶּם הָרֵי יִשְׂרָאֵל עַנְפְּכֶם תִּתֵּנוּ וּפֶרְיְכֶם תִּשְׂאוּ לְעַמִּי יִשְׂרָאֵל כִּי קֵרְבוּ לָבוֹא (יחזקאל לו, ח) ואיתא בגמרא – 'אמר רבי אבא אין לך קץ מגולה מזה' (סנהדרין צח.), כשתתן ארץ ישראל פריה בעין יפה אז יקרב הקץ ואין לך קץ מגולה יותר (רש"י שם), וכמו שהבינו זאת גדולי ישראל שמדובר בתקופתנו אנו, כמבואר במכתב הבא שהתקבל במערכת.
הקץ המגולה
לכבוד אגודת קדושת ציון שלום וברכה.
נהנתי מאד מהמאמר הנפלא של הגר"ל מינצברג זצ"ל שהתפרסם בגיליונכם האחרון, ובתו"ד כתב כמה סימנים לקרוב הגאולה, וכתב בזה"ל – עוד סימן מובהק שקבעו חז"ל הוא מה שאמרו על הפסוק – 'ואתם הרי ישראל ענפכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל כי קרבו לבוא' (יחזקאל לו, ח) ואיתא בגמרא – 'אמר רבי אבא אין לך קץ מגולה מזה' (סנהדרין צח.). וברש"י – 'מגולה מזה – כשתתן ארץ ישראל פריה בעין יפה אז יקרב הקץ, ואין לך קץ מגולה יותר'.
ומכיון שראיתי שיש טועים ומטעים שאין תקופתנו בכלל התקופה של 'קץ המגולה', מחמת דברי המהרש"א בסוף כתובות שאומר שהקץ מגולה הוא כשכל עצי הסרק יתנו פירות ע"פ דברי הגמ' שם, וזה הרי עדין לא התקיים.
וכמובן שהוא טעות פשוטה, שהרי הנה בסנהדרין שם מצאנו ב' סימנים לקץ המגולה, הסימן שהבאנו מר' אבא, ועוד – ר"א אומר אף מזה שנאמר (זכריה ח-י) כי לפני הימים [ההם] שכר האדם לא נהיה ושכר הבהמה איננה. וכבר כתב מרנא ורבנא החפץ חיים בהקדמתו השניה לליקוטי הלכות שזה התקיים!!! [ומצורפים דבריו בתחתית העמוד], וביאור הדברים כמו שביאר הגר"ל מינצברג במאמרו הנ"ל ע"פ חז"ל שגאולתן של ישראל מגעת קמעא קמעא [ואגב, גם בזה יש שמטעים לבאר שדברי חז"ל קאי על בית שני, אך המעיין בדברי חז"ל הללו שמופיעים בריבוי מקומות יווכח להדיא שקאי על גאולתנו השלמה, וכגון – בתנחומא ריש דברים, במדרש שוח"ט תהילים בסוף פי"ח, ירושלמי ברכות פ"ק ה"א, וביומא פ"ג ה"ב בשהש"ר פ"ו ס"י, ומדרש שוח"ט תהילים ספי"ח, ובזוהר פר' וישלח דף קע ע"א, ובזו"ח דף ו ע"א. וכן מתבאר בדברי הגמ' במגילה יז: שמפרטת את סדר גאולתן של ישראל בשלבים], ובזמן הח"ח התקיים הקץ המגולה הראשון! כדברי ר"א, ובזמנינו מתקיים כבר הסימן השני לקץ המגולה, ובעז"ה בקרוב אף נזכה לסימן השלישי לקץ המגולה כדברי המהרש"א כשכל עצי הסרק יתנו פירות גם הם.
ומצאתי עוד רבים מגדול"י שהתבטאו על תקופתנו שהוא הסימן של קץ מגולה, וזו חלק מגדול"י שמצאתי שהתבטאו על כך:
הגרי"ח זוננפלד ורבו הגר"א שאג
בצאתם את העיר יפו נכנסה העגלה אל שביל שמשני צדיו נטועים היו פרדסי יפו המפורסמים, וריח של תפוחים הגיע לנחיריהם. באותה שעה מלמל הצדיק מקוברסדארף (הג"ר אברהם שאג) עתה מומחשים לי ביתר שאת דברי הפסוק: "כריח שדה אשר ברכו ה'". – וכי זכיתי מעולם לריח כזה של "חקל תפוחין קדישין", כפי שאני זוכה עתה? – הלא זהו מעין עולם הבא, ממש מעין עולם הבא, גן עדן עלי אדמות… ומכיון שהשתיקה הופרה, ענה התלמיד לעומתו: נו, הלא זהו מה ששנינו בסנהדרין: "ואמר רבי אבא אין לך קץ מגולה מזה שנאמר (יחזקאל ל"ו) ואתם הרי ישראל ענפכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל, ופירש"י "כשתתן ארץ ישראל פריה בעין יפה אז יקרב הקץ, ואין לך קץ מגולה יותר". באותה שעה נענה רבו והפטיר אחריו לאות הסכמה: – יפה אמרת חיים בני, – אין בכך כל ספק, הקץ מתקרב, יש לזרז את הסוסים שיגיעו מהרה לירושלים, שמא יבוא המשיח, ואנחנו משתהים בדרך"… ("האיש על החומה" ח"א, עמוד 130)
הגרי"צ הלוי אבדק"ק יפו
הודות לה' צור ישענו שהנחמה של הנביא ציון שדה תחרש בעזהי"ת נתגשם באופן חלקי כי ב"ה יש לנו כבר בארצנו מאתים ועשרים ושנים ישובים חקלאיים עוסקים בזריעות ונטיעות וכל צרכי החיים ובסנהדרין צח אמר רבי אבא אין לך קץ מגולה מזה שנאמר ואתם הרי ישראל ענפכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל וגו' ע"ש וב"ה הקץ הזה נתגלה ונתגשם.
(בספרו נטע הארץ מאמר נחמות ישראל עמו' יז, ובהקדמה לכרם הארץ)
הגרא"ז מלצר
עורו נא ביתר שאת ועוז להגביר חילים במצוות התלויות בארץ הן בלמודן ושנונן והן בקיומן הבה נתבונן ונכיר את התפקיד הגדול המוטל עלינו לעת כזאת אשר זכינו אחרי כאלפיים שנות גלות מרה לחזות בשיבת בנים בונים לגבולם בממדים ענקיים והתגשמות יעודי הנביא "ואתם הרי ישראל ענפכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל"
(במכתב, הודפס בכרם ציון השלם ח"ה ובעוד מקומות)
הגרצ"פ פראנק
(חתום במכתב הנ"ל)
אדמו"ר מהר"א מבעלזא
וכבר שהגיע מהר"א מבעלזא לארץ הקודש, אחזתו רוח קדושה של כיסופי גאולה, ועיניו לא שבעו מהביט בנופה של הארץ. ובכל עת היה מזכיר את דברי הגמרא 'אמר רבי אבא אין לך קץ מגולה מזה שנאמר: "ואתם הרי ישראל ענפיכם תתנו ופריכם תישאו לעמי ישראל". ופירש רש"י כשתתן ארץ ישראל פריה בעין יפה, אז יקרב הקץ ואין לך קץ מגולה מזה.
(ספר אדמור"י בעלזא ומביא גואל עמו' 83)
הגר"א פלצ'ינסקי
אבל עם כל זאת ברוך ד' אנו זוכים לחזיונות ולניסים כאשר ניבא הנביא יחזקאל ל"ו ה' ואתם הרי ישראל ענפכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל כי קרבו לבא, כמו שקבעו חכמנו זכרונם לברכה בתפילת שמונה עשרה כמבואר במגילה י"ז, ואם כי אנו נמצאים תחת שלטון כפרני גם זה ראו חז"ל ברוח קדשם כמבואר שם וכמו שאנו מתפללים, ולפי שנקבעה ברכת השיבה שופטנו אחרי קיבוץ גלויות וברכת השנים וחכמינו זכרונם לברכה ראו כי עדיין ישאר מצב של יגון ואנחה רחמנא ליצלן אבל זה התהליך
(מוסף שב"ק יתד נאמן גיליון 36 פר' בחוקתי תשס"ד)
הגר"י זילבר
רש"י מפרש כשתתן ארץ ישראל פריה בעין יפה אז יקרב הקץ ואין לך קץ מגולה יותר מה שעינינו רואות את הישוב היהודי בארץ והארץ נותנת פריה בעין יפה הרי זה קיום של הנבואה
(להבה לא תבער בך עמו' 77)
האדמו"ר מהר"י מטאלנא
"והאמת שרואים זה בחוש, לפני שנים הייתי כאן גם כבחור וגם בתחילת המדינה, לא היה בכלל פירות טובים, ולא היה בכלל מבחר של פירות, אפילו תפוחים ואגסים לא היה בנמצא, וק"ו שאר פירות כי הארץ הייתה בשלטון של גויים, אפילו שהיו בה יהודים מועטים, אבל השלטון היה של גויים ולא גדלו הפירות, אבל היום ב"ה מלא פירות טובים, מתחיל להתנוצץ ההבטחה של לא תחסר כל בה, וזה סימן לשלטון היהודים בארץ. איתא בגמרא אם רואים פירות טובים בארץ ישראל אין לך קץ מגולה מזה, וקשה להבין דברי הגמרא מה העניין בזה? מה יש אם רואים פירות ומה זה קשור לגאולה. אבל לדברינו יובן, אם רואים שהארץ מתחילה להוציא פירות טובים סימן שהולכת לעבור לשלטון ישראל, שהרי בגלות צריך להתקיים הקללה "והשימותי את הארץ" שלא יהיה בארץ ברכה מיוחדת, ואם רואים את הברכה סימן מובהק הוא שהגאולה מתקרבת, וזה אין לך קץ מגולה מזה"
(אמרתך חייתני עמו' 286)
אדמו"ר בעל החוקי חיים משומרי אמונים
חז"ל אמרו אם ראית ארץ ישראל מוציאה פירותיה אין לך קץ מגולה מזה, וזה פלא כי כשהגענו לארץ ישראל ועד לפני ארבעים שנה לא היו יכולים להשיג כאן בארץ בננות ותפוזים וענבים, והיום ב"ה רואים שארץ ישראל מוציאה פירות טובות
(קול החצר גיליון קלו)
הגר"מ וואלפסון אב"ד אמונת ישראל
הגרי"ח זוננפלד זצ"ל כשראה איזה פירות שגדלו בא"י היה שמח שראה בזה סימן להתקרבות הקץ, והנה זה היה בזמנו כשעדיין היו הפירות מעטים בתכלית בכמות ואיכות אבל בזמננו רואים ב"ה פירות נאים, וזה לי עשרים שנה שזכיתי להיות בכל שנה בא"י ותמיד רואים השתנות למעליותא בפירות א"י, וביחוד יש לציין שבשנה זו ראיתי את האתרוגים שהיו מהודרים מאד אשר עדיין לא היו כן מעולם, וכו'.
(בספרו אמונת עתיך ח"ג עמו' קלט)
ולגבי הסימן של ר"א לקץ המגולה:
החפץ חיים
… עיין סוף סוטה במשנה ובסנהדרין צ"ו וצ"ח ואזכיר איזה מהם לדוגמה שאמרו שם אם ראית דור שצרות רבות באות עליו כנהר חכה לו שנאמר וגו' עוד אמרו שם שלפני ביאת המשיח לא יהיה שם שכר אדם ושכר בהמה [ואנו רואין זה בעינינו שמפני ריבוי מסלות הברזל וכלי מכונה (מאשין) שנתרבו לא נצרך לפועלים ולבהמות כ"כ והולכים בטל וכו'
(בהקדמתו השניה לליקוטי הלכות)
הגרש"י בורנשטין
וכבר בימיו של מרן החפץ חיים זיע"א העיד על קיום סימן זה כמש"כ בהקדמתו לספרו ליקוטי הלכות וז"ל עוד אמרו שם שלפני ביאת המשיח לא יהיה שם שכר אדם ושכר בהמה ואנו רואין זה בעינינו שמפני ריבוי מסילות הברזל וכלי מכונה מאשין שנתרבו לא נצרך לפועלים ולבהמות כ"כ והולכים בטל ובימינו אנו הדבר ניכר לאין ערוך בכפל כפליים שכמעט שאין צורך בעבודת בהמה ואף בעבודת האדם הוא פוחת והולך וכל זה הוא סימן מובהק לביאת המשיח בב"א.
(בספרו וזאת ליעקב סנהדרין עמ' שלה [וכותב שכך ההבנה בדברי הח"ח עיי"ש])
בברכה,
חיים לנדו
להעדיף את פירות ארצנו הקדושה
להעדיף את פירות ארצנו הקדושה
כידוע, ישנה מעלה גדולה להעדיף בשנת השמיטה ובתקופה שלאחריה, לאכול דווקא תוצרת שיש בה קדושת שביעית כגון פירות ארצנו המחולקים לציבור במסגרת ‘אוצר בית דין‘.
אוצר בית דין הוא כנוי לחלקת הפירות הקדושים בקדשת שביעית לצבור הרחב על ידי בית דין, בלא לעבור על איסור המסחר בפירות אלו.
ב’אוצר בית דין‘ מחלקים אותם לכל הרוצה, כאשר אלו שמקבלים את הפירות,
משלמים עליהם מחיר שמטרתו לכסות את הוצאות הגדול ושכר שלוחי בית הדין.
בפירות המשווקים במסגרת אוצר בית דין נוהגת קדושת שביעית והדינים הנובעים ממנה, לרבות אסור השחתת הפירות.
אם יש לנו אפשרות לקנות פירות מיבול של גויים מחוץ לארץ, מדוע עלינו להעדיף דווקא ולקנות פירות מ’אוצר בית דין, בו מחלקים את הפירות של חקלאים מארץ ישראל?
הבה ונקרא את הסיפור הבא
על הצדיק הגדול, מחבר הספר ‘בית עין, הקבור בבית הקברות העתיק בצפת.
הגאון הצדיק רבי אברהם דב אוירבך זצ”ל נולד בשנת תק”ך בערך לרבי דוד, שהיה מגיד המישרים של העיר חמילניק. הוא נישא לבתו של רבי נתן נטע מאבריטש, תלמיד הבעל שם טוב הקדוש. היה תלמידם של אדמור”י בית טשרנוביל ושל סנגורם של ישראל, כ”ק רבי לוי יצחק מברדיצ’ב זצ”ל. רבי אברהם דב זצ”ל כיהן כרב בערים זי’יטומיר ואוריטש.
הצדיק עלה לארץ בשנת תקצ”ב וקבע את מושבו בצפת, שהייתה בימים ההם מרכז החסידים בארץ ישראל. מיום עלותו לארץ קיבל עליו רבי אברהם דב שלא לאכול אלא מפירות ארץ הקודש והתמיד באורח החיים שקיבל על עצמו בדבקות של חסיד אמיתי.
עם הגיעו לארץ השתכן בצפת, שם נתקבל בכבוד רב על ידי עדת החסידים, שמינו אותו לרבה של העדה.
סיפורי מופת רבים התפרסמו על הצדיק הגדול ה’בת עין. בשנת ה’תר”א פרצה מגפה בצפת אשר הפילה חללים רבים.
הרבי ה’בת עין חלה בעצמו במגפה והוא הבטיח לחסידיו הרבים שהוא יהיה הנפטר האחרון שייפטר מהמגפה. וכך היה. הרבי נפטר בי”ב בכסלו והמגפה פסקה.
לאכול רק מפירות ארץ ישראל
הצדיק בעל ‘בת עין הקפיד מאד לאכול רק מפירות ארץ ישראל, והנה לא עברו ימים מרובים, ושנת בצורת קשה פקדה את כל אזורי הארץ. ברוב מצוקתם, נאלצו אנשי צפת לאפות את לחמם מקמח שהובא מחוץ לארץ.
באותה שנה סבלו עניי העיר מחוסר מזון, שהיה יקר מאוד, ונאלצו לכלכל עצמם במועט שבמועט. אך יותר מיכל בני הקהילה, חש רבי אברהם דב זצ”ל רעב ממשי, כיוון שסירב להביא לפיו לחם שנאפה מקמח מיובא מחוץ לארץ ישראל.
פעם הפצירו בו מקורביו שיסכים לקבל מטען של קמח שהובא במאמצים מרובים מעבר לים, קמח שהיה מספיק לכלכל את בני ביתו במשך כמה חדשים. “אנא רבנו”, אמרו לו חסידיו, “הרב ובני משפחתו לא יכולים להיות רעבים. הבאנו לרבנו במיוחד קמח מחוץ לארץ. מה לא טוב בזה?”
רבי אברהם דב דחה בתקיפות את הצעת מקורביו ואמר להם בנועם:
בפרשת “בהר” מצינו קושיית הבריות: “מה נאכל בשנה השביעית?” ועל כך משיבה התורה:
“וציוויתי את ברכתי לכם” וגו. נשאלת השאלה: מדוע לא נאמר בכתוב: “בשנה השביעית תייבאו תבואה מחוץ לארץ?”
“נמצאנו למדים מכאן שעלינו לבסס את קיומנו ומחיתנו על תנובת הארץ.
ככל שנתמיד בדרך זו, כך נצליח, בעזרת השם יתברך, להתגבר על הקשיים הנערמים על דרכינו”…