בגמ' מועד קטן דף כ"ו. מבואר, שהרואה ערי יהודה בחורבנן חייב לקרוע, וכן הרואה ירושלים בחורבנה ובית המקדש בחורבנו. עוד מבואר שם, שאחד השומע ואחד הרואה חייב לקרוע. ופירוש 'שומע' היינו שהיה בזמן החורבן ושמע על החורבן, שחייב לקרוע (ריטב"א).
דין קריעה על ערי יהודה בחורבנן נפסק בשו"ע (או"ח תקס"א ויו"ד ש"מ, ל"ח), וכתבו הפוסקים שערי יהודה אפילו אם יושבין בהן ישראל, כיון שהגויים מושלים עליהם, מיקרי חורבן וצריך לקרוע (מ"ב).
ולענין קריעה בזמן הזה, כתב האגרות משה (או"ח ח"ה ל"ז) שעתה שבחסדי השי"ת אין מושלים האומות על ערי יהודה ועל ירושלים, והם גם מיושבות, הוא טעם גדול שלא לקרוע. עוד כתב (או"ח ח"ד ע'), דאין לקרוע בראיית ירושלים מאחר שהיא בחסד השי"ת בנויה לתפארת ואינה עכ"פ ברשות אומות עכו"ם.
ולפי זה, שערי יהודה בזמן הזה שמיושבות בישראל ואינן תחת שלטון הגוים אינן נחשבות חרבות אלא מיושבות, מעתה אם ח"ו תחרבנה, לכאורה צריך לקרוע.
וא"כ יש לדון בכל הערים שנחרבו בעוה"ר ע"י הממשלה החילונית כגון גוש קטיף, עמונה ועוד, אם יש חיוב לקרוע עליהן כדין ערי יהודה שנחרבו, בין בראיה – מי שרואה את הערים החרבות, ובין בשמיעה – מי ששומע על החורבן.
ונסיים בתפילה לה', שיקוים בנו מה שכתוב (עמוס ט', ט"ו) – "ונטעתים על אדמתם ולא ינטשו עוד מעל אדמתם אשר נתתי להם אמר ה' אלוקיך".
______________________________________________________________
הקוראים היקרים מוזמנים לענות תשובות למערכת במייל yyy7@neto.bezeqint.net
הקוראים מתבקשים לענות תשובות ענייניות. בעלון הבא נביא בעז"ה כמה תשובות מהקוראים.