חג הפסח עומד בפתחנו, החג בו נהיינו לעם וכרתנו ברית בדמינו – דם פסח ודם מילה – עם בורא עולם. במסגרת ברית זו, לקחנו להיות לעבדיו, כששחטנו את אלהי מצרים תוך התגרות מתריסה, ולאחר מכן צלינו ואכלנו אותו מתוך שמחה של בטחון בבורא עולם, שיוציאנו ממצרים ויביאנו אל הארץ שנשבע לאבותינו לתתה לנו.
מי שקצת מתעניין בקורות ימי בית שני רואה כיצד באותם ימים היה חג הפסח 'מוקד פורענות' ידוע מראש עבור השלטון הרומאי הזר. יהודים של אז לא יכלו לסבול את השלטון האלילי, את חילול המקדש, את כל התרבות הנכרית שהם השליטו כאן, וכשהמוני היהודים עלו מכל קצוות הארץ לחוג את החג – לעיתים קרובות הסתיים הדבר במרחץ דמים של יהודים שהרהיבו עוז להביע מחאה כנגד חילול הקודש. יהודים של פעם לקחו את התורה ברצינות, לקחו את חילול ה' ברצינות, והבינו כי חג הפסח משמעו חרות אמיתית – חרות מדינית, צבאית ומעל הכל תרבותית, שעליה צריך למסור את הנפש.
כמה משפיל ומבזה, שעם פרוס ה'רמדאן', כל העולם רועד וחל מפני חיות הטרף הצמאות לדמנו, וממשלת ישראל מהלכת על קצות בהונותיה כדי 'לא להרגיז' אותם. רואים בעיר העתיקה את פרצופיהם המאיימים, ומבינים, כי בשם 'חופש הפולחן' מוכנה הממשלה להפקיר את דמנו. מתי נזכה, והעולם כולו ירעד מפני יהודים זועמים, שלא מאפשרים להם להקריב את קרבן ה' במועדו, מיהודים שלא יכולים לראות את ירושלים מחוללת במצעדי תועבה, בצלצולי כנסיות ובקריאות מואזין, מיהודים מכל העולם שדמם רותח בקרבם על כך שמדינת ישראל מתנהלת כמדינה מערבית גויית ומסרבת לקבל על עצמה עול מלכות שמים.
אגודת 'קדושת ציון' מבקשת לעורר את אותן רגשות של פעם, שנדע לחוות את החגים בכלל, ואת חג הפסח בפרט, כפי שהתורה מצוה – חגים של כלל האומה, העולה אל מקדשה, מקריבה קרבנות לה' ומטהרת ומתקדשת לפניו. גליון זה נועד לעורר את אותם כיסופים החבויים בלבו של כל יהודי מאמין, ללבות את הגחלת שכמעט כבתה אחר אלפיים שנות גלות, בהן לא יכולנו לקיים אלא את הלכות חמץ ומצה.
מנהג סיבובי השערים שהולך ותופס תאוצה בשנים האחרונות – וזכות היא ל'קדושת ציון' על חלקה בעידוד התופעה והגברתה – מקבל ביטוי נרחב בגליון זה, ואנו מצפים לראות רבים רבים מקהל יראי ה' משתתפים בחג ובחול המועד באותם סיבובי קודש. תוך כך, נשתדל השנה ביתר שאת לחלק גליונות ישנים של 'קדושת ציון', אשר הצטברו במשך הזמן, ואמנם אין בהם מהחידוש שבגליון טרי, אך אותה רוח מפעמת בהם בלי ספק, ונברך את כל מי שישתתף בחלוקה ויזכה יהודים אחרים, שטרם טעמו מדרישת ציון על טהרת הקודש.
נאחל בזאת פסח כשר ושמח לכל הקוראים המסורים, ויהי רצון שבאמת נזכה לדרוש לציון ולפעול למענה עד שתתגלה מלכות שמים במלואה ונזבח לה' א-להינו את קרבנות חובותינו, ותשרה שכינתו בתוכנו כימי עולם וכשנים קדמוניות.
שלכם,
העורך.
יישר כוחך דברים כדורבנות ואמנם מביאים חיים לעולם – רחם על ציון כי היא בית חיינו.
ידידיה סלומון