קוראים יקרים!
לקראת ימי החנוכה המרוממים, בהם מתגלה אור התורה הגובר על חשכת תרבות יוון, שכל כולה התכחשות למציאות הא-להית בבריאה, מחובתנו להתבונן ולכוונן את דרכנו במשעולי החיים, ותוך כך להזהר מהמוקשים הרעיוניים העומדים בדרכנו על כל צעד ושעל בעולם המתקדם, המודרני, הטכנולוגי, בו שולטת התבונה האנושית והחכמה המדעית, עד שלעיתים נשכחות מאתנו אמתות יסוד, אשר בלעדיהן נעשית כל תורתנו כביכול לא היתה אלא פולקלור עממי עתיק ותו לא.
עלינו לשנן ולזכור, כי בכל עת בה נדמה לאדם, כאילו הצליח בכחו ובחכמתו לבנות את מגדל בבל ולהפוך את הבורא לישות לא רלוונטית בחיים הממשיים – דווקא אז מתעורר לפעולה מנגנון ההרס העצמי שטבע הבורא בקרב אלו, המתכחשים לקיומו. "יושב בשמים ישחק, ה' ילעג למו"! כמה נכונים הדברים בפרספקטיבה של דורות, וביחוד בדורות האחרונים, בהם זכינו לראות כיצד דבר אחד מדברי נביאינו הקדושים אחור לא ישוב ריקם, וכל הבריאה כולה – ככל שנסתה להתכחש לבוראה – אינה יכולה לעמוד מול הכורח ההיסטורי של שיבת ישראל לארצו לקראת הגאולה השלמה בהמלכתו של א-להי ישראל על הבריאה כולה והשכנת שכינתו במקום אשר בחר.
מחובתנו לזכור בימים אלו, כיצד היו אלו מעטים נרדפים, הנחשבים להזויים, שסרבו לכרוע ברך בפני 'המציאות הריאלית' של השלטון היווני הזר, אשר כילה כל חלקה טובה והעמיד את עמנו בפני סכנה של כליה רוחנית. רק מלחמת הגבורה 'חסרת הסיכוי' וה'בלתי ריאלית' של החשמונאים – היא אשר הוכיחה לעולם כולו, כי יש בורא עולם, כי יש עם שאותו בחר, וכי יש לו אהובים בעולמו.
כמדי שנה בזמנים אלו, אנו מתחזקים יחדיו בצעידה לאור האמת של תורת ה' ובהיצמדות למהלך הא-להי בבריאה, דבר המוסיף אור להולכים באור ה', להשמר מפני ההתעלמות מחובתנו כאומה בעת הזאת, אשר לעיתים נעשית אפי' ללא מחשבה ראויה, אלא רק מפני סגידה לעדר החברתי, או טמינת ראש בחול. מומלץ לכל דורשי ציון על טהרת הקודש להתעדכן בקו האגודה וכן להרשם לרב-מסר, וכך לעקוב אחר שלל הפעילויות המתוכננות בחורף זה – שבת ויחי בעיר הקודש חברון, הילולת רבנו בעל האם הבנים שמחה בסימן שמונים שנה לפטירתו, כינוס הפעילים השנתי בעיצומם של ימי החנוכה (יותר נכון של לילות החנוכה) ושאר הפעילויות הברוכות, ההולכות ומתרבות מדי שנה בשנה.
ונזכה כולנו לאור התורה, לאור האמונה, לאור חדש שיזרח על ציון בבנין בית חיינו ותפארתנו.
שלכם,
העורך.