קוראים יקרים,
עלון זה יוצא מוקדם מהרגיל בשל ימי החנוכה הבאים עלינו לטובה מתוך מטרה ללבן כמה סוגיות הנוגעות לימים הנפלאים הללו. אולם גם בתוך הזמן הצפוף יחסית שבין עלון זה לקודמו, ראינו לדאבוננו את המשך השפלת קרנם של ישראל, כאשר עם ה' משמש מטרה לחרבו של ישמעאל, חרב אשר בחודש זה הופנתה אף כלפי עשיו. ואכן, כפי שלמדונו חז"ל, כל מאורע שקורה בעולם אינו נעשה אלא בשביל ישראל, וממילא שומה עלינו ללמוד את הלקחים העולים מכלל המאורעות המתרחשים בעולם.
הפיגוע המשולב בפריז חידד לעיני כל את בעית הטרור הערבי כבעיה כלל-עולמית, אולם אין זה אומר שעלינו להתיחס לתופעה כאילו אנחנו "חלק מהעולם המערבי הנלחם בטרור". חלילה! עם ישראל הינו נבדל מהגויים לא רק במעשיו ובמנהגיו, לא רק במצוות החיצוניות אותן אנחנו מקיימים, אלא גם בצורת הסתכלותנו על ההיסטוריה ועל כלל האירועים המתרחשים בעולמנו. היחס למאורעות נקבע אצלנו לפי התכלית האלוקית בבריאה, כפי שנתגלתה בתורה הקדושה ובדברי הנביאים. נמחיש זאת באמצעות דוגמא מהעבר הלא מאד רחוק.
לפני כעשרים וחמש שנים, נפלה חומת ברלין. היה זה שיאו של תהליך, אשר במסגרתו התפוררו בקצב מסחרר משטרים רבים בגוש הסובייטי של מזרח אירופה. רבים חשו אז את מה שקרוי "משק כנפי ההיסטוריה", ובעולם התפרסם מאמר מלומד מאת פקיד בכיר במחלקת המדינה האמריקאית, פרנסיס פוקויאמה שמו, בו הוא טוען, כי הגענו כעת ל"קץ ההיסטוריה" והמאבקים האידיאולוגיים שהיו מנת חלקו של העולם רבות בשנים הסתיימו בניצחון מוחץ של השקפת העולם הליברל-דמוקרטית של המערב. מעתה ישרור שלום עד אין קץ, ורווחה ושמחה יהיו מנת חלקם של כל בני האנושות.
"יושב בשמים ישחק אד-ני ילעג למו" (תהילים ב', ד'). אותה תחזית התנפצה מהר מאד אל קרקע המציאות, וכיום רועד אותו עולם מערבי, בעל אותה השקפת עולם "מנצחת" מפני האיסלם לגווניו השונים. כיום, מדברים הפרשנים על מלחמה עקובה מדם בין המערב לאיסלם העתידה לשטוף את אירופה ואת העולם כולו, כאשר אף אחד אינו זוכר את אותה אופוריה מלפני 25 שנה.
אולם אנחנו, בני אברהם, יצחק ויעקב, יודעים כי גם הפרשנים של היום אינם יודעים על מה הם שחים. גורם אחד אינו נלקח בחשבון אצל אותם "מומחים", לא בעבר ולא כיום, והוא הגורם אשר לאמיתו של דבר הינו היחיד אשר יכריע את גורל ההיסטוריה האנושית. ה', אלוקי ישראל, הוא המניע את כל המהלכים המדהימים אשר מתרחשים, ובני-האדם רואים ושומעים ואינם יודעים ואינם מבינים על מה הכל עומד. תכלית הבריאה, הקמת מלכות התורה של עם ישראל בארצו – זהו הציר עליו סובבים כל האירועים. בורא עולם משדד מערכות, משנע מהלכים, מרים ומשפיל עמים וממלכות, וכל זאת – לקראת אותו סיום מהדהד של גאולת ישראל, אותו יום בו תכרע כל ברך לפני ה' בבואו לערוץ הארץ.
ה"מבינים" למיניהם מדברים על מאבק בין הנצרות והתרבות המערבית שיצאה ממנה לבין האיסלם על השליטה בעולם. אולם הם אינם מבינים, כי אלו ואלו יפלו ויקרסו, ולא תהיה להם תקומה. עם ישראל, בניו בחיריו של בורא עולם, נועדו לקדש את שמו מעל בימת ההיסטוריה. זכינו בדורות האחרונים לשוב לארץ נחלת אבותינו ולשלוט שוב בארצנו הקדושה. על-אף החטאים הנוראיים של רוב העם ושל השלטון, אלוקי ישראל מביא את העולם לקראת אותו יום נהדר, בו נשגב ה' לבדו. הזמן אוזל, ועם ה' חייב לשוב לאלוקיו, בטרם ינתך זעמו עלינו ונשתה מכוס התרעלה השמורה לגויים שמרדו בו. הכל ערוך לקראת אותה סיומת מופלאה, ומה שמוטל עלינו כעת לפני הכל הינו לפקוח את העיניים ולהבין בתוך איזה תהליך אנחנו נמצאים. אחר שנעשה כן, נדע כיצד להתמודד עם כל הבעיות שישנן.
גיליון זה, אשר הוגדל עקב הביקוש העצום והצמא לדבר ה' שראינו בקרב הציבור, עוסק בחלקו הגדול בימי החנוכה ובבירור מהותם. הרב בנימין הלוי והרב חיים פרידמן בחרו להתמודד, כל אחד על-פי דרכו, עם המושג הקשה לביאור "גלות יוון". לתועלת הקוראים, הוחלט במערכת ועל דעת הכותבים ליצור מאמר אחד המכיל את התוכן של שניהם. הרב יחיאל מאיר, לעומת זאת, מתבונן בפנימיותם של ימים אלו ובסגנונו המפעים לוקח אותנו למחוזות הבריאה ותכלית היקום, תוך בינה במקראות ובמשמעות של תקופתנו אנו. מדור חדש נפתח בגיליון זה, מדור אשר היה מתבקש זה מכבר, והוא מדור ההלכה "שערי ציון – שערים המצוינים בהלכה". הרב אליהו בן-צבי מעלה שם מספר נקודות מעניינות בהלכות הלל, ובפרט בדין שאין קוראים הלל למפרע, אשר ראוי לתת עליהן את הדעת. הרב רפאל ספייער מתוך עיונו בדברי הנביאים מבונן אותנו בדבר החובה המיוחדת לעשות תשובה דווקא בעת הזו של קיבוץ גלויות. דברי מרן ראש ישיבת מיר הגאון ר' חיים שמואלביץ, המובאים בפתח העלון, מורים לנו על היחס הנכון לישיבת הארץ, ומזהירים מפני השחיקה המחשבתית הנוצרת מפני ההרגל. הרב אריה סגל במדורו שנתחבב על הקהל – "אז נדברו" – ממשיך לגרות את סקרנותם של הקוראים ולהעלות לתודעה נושאים מרתקים בסיפורו "אז נדברו", והפעם אנו מתוודעים לדמות חדשה – המשגיח, איש הדור הישן, בעל הניסיון הנמנה על שלשלת מוסרי התורה. ואחרון חביב, נציג הקוראים, הרב י. עטרי, משתף את כולנו בחווייתו האישית ומאלף אותנו בינה בסגנונו הקולח, ואף מעניק לנו עצה נפלאה. אנו מקווים שתפיקו את מיטב התועלת מהעלון.
שלכם, העורך.