בט"ו מרחשון תשי"ד נפטר רבנו מרן בעל חזון איש זצוק"ל, אשר ידוע שהיה חם לעניני ארץ ישראל, ולעליה אליה. מקוצר היריעה נביא כאן רק כמה דברים ממנו[1].
מצוות ישוב ארץ ישראל הוכרעה אף לדעת הרמב"ם
בענין מצוות ישוב ארץ ישראל כותב החזו"א: ארץ ישראל היא גם בגלותינו והרי אנו חייבים בישובה, ולדור בה גם בגלותנו, וכמו שפסקו הר"מ פ"ה מהל' מלכים (חזו"א יו"ד סה א).
ובאגרת למי שחיפש אמתלאות על אי עלותו ארצה, הוא כותב: מצב הארץ נפרז מרחוק, ואיננו גרוע מהגלות בחוץ לארץ חלילה, ומצות ישוב ארץ ישראל הוכרעה על ידי הרמב"ם והרמב"ן ושאר פוסקים, וידוע עד כמה שאף החפץ חיים לעלות (קובץ אגרות א עה).
באגרת למי שהתיעץ עמו בענין עליה לארץ ישראל, הוא כותב: לא אוכל לעשות מה שהטלת עלי להגיד החלטה ע"ד עליה לארצנו הקדושה, לוא בישרתני החלטתך אתה, או יותר נכון עלייתך שמה, אז הוספת לי משנה שמחה (קובץ אגרות ח"א אגרת קעט).
גם לאחר הגלות – נחשבת הארץ של ישראל
כדרכו בכל ענין, השפיע אצלו גם בנושא רגשני זה, השיקול ההלכתי הטהור… הוא הסיק להלכה כי ארץ ישראל ניתנה לאברהם אבינו ו'מתנת אברהם אבינו ע"ה קיימת לעולם, וארץ ישראל בחזקתנו עומדת לעולם, משום שניתנה לנו, ואף לאחר שגלו ישראל וקנו האויבים את הארץ בכיבוש מלחמה ויאוש וכו' נחשבת הארץ של ישראל מצד הבטחת שמו יתברך להשיבה אלינו, וגוף הארץ הוא שלנו' (חזו"א חו"מ א, כז) (פאר הדור ח"ב עמ' מא).
לשמור על גבולות ארץ ישראל
יתירה מזו, כאשר התלקחה בשנים הבאות המלחמה בין היהודים לערבים, אירע שפנה אליו יהודי המתגורר במושבה שנמצאה בחזית האש ושאל: כלום יעקור עם משפחתו למקום יותר בטוח? והוא השיב לו: הגע בנפשך, אם כך ינהגו כל האוכלוסין שבמקומך, הרי יזוז הגבול לפנים הארץ, ושטח ישובנו ילך ויצטמצם' (שם עמ' מב).
איזה יהודי יש בדעתו לעזוב את הארץ?
באחד הימים ביקר אצלו אחד מצעירי התיירים מארצות הברית… הציג לאותו תייר צעיר את השאלה: האם באת להשתקע בארץ? התשובה היתה שלילית. אמר לו: האם מותר לצאת מארץ ישראל? האורח התבלבל ואמר: שמעתי, שאם באים ארצה בכוונה מראש לא להשתקע בה, מותר לעזוב אותה!
ועל כך ענהו החזון איש בנימה של אכזבה גדולה: תמה, תמה, אתה טורח בכדי למצוא דרך איך לעזוב את הארץ, בעת שאנו מתאמצים כולנו דוקא למצוא דרכים איך לעלות ארצה!
באו אליו בחורי ישיבה שעלו מן הגולה ללמוד תורה בא"י, כשהם שואלים: מה דינם בנוגע לשמירת יו"ט שני של גלויות מאחר שדעתם לחזור?
השיב להם החזון איש מיניה וביה: וכי זוהי דעה בכלל? איזה יהודי יש בדעתו לחזור מן הארץ? (שם).
איך יתכן שאיש אשר חונך על ברכי התורה לא ירגיש חיבה והשתוקקות לארצנו?
איך יתכן בכלל – היה טוען בפליאה – שאיש אשר חונך על ברכי התורה לא ירגיש חיבה והשתוקקות לארצנו? הלא מוטבע דבר זה בחינוכו של הילד הרך עד שאין למחות את הרשמים שהוא מקבל, הנחרתים כצפורן ברזל ושמיר על לוח לבו, הנה לומד הילד חומש, לומד על משה רבנו שלא קם כמותו, אדון הנביאים אשר קרע לנו את ים-סוף והביאנו לפני הר סיני, – ועל שנותיו האחרונות, והנה משה העומד לפני פטירתו ושערי גן עדן פתוחין לפניו, והוא שיזכה להתענג מזיו שכינתו, יתברך לעילא מכל דרגין, בקשה אחת יתירה יש לו: אעברה נא ואראה את הארץ הטובה…" איזה רושם כביר על ערכה של ארץ זו סופג לתוך נשמתו ילד זה הלומד את התורה, והלומדה לא כאחרים, אלא בקדושה ובטהרה, הנה הוא רואה לפניו את משה רבנו, אשר חין ערכו גבה בעיניו עדי שחק, וגדולתו בל תשווה לשאר בשר ודם, והוא משתוקק אל הארץ וקדושתו – ואיך הוא לא יאהב את ארץ ישראל?! (שם עמ' מד).
על תחית הארץ ובנין הריסותיה
בענין חזרתה של התורה לארץ ישראל בימינו כותב מרן החזון איש:
מאות בשנים שהישיבות של בבל נודדים והולכים, סוללים המסילה לשוב אל הארץ שגלו ממנה, חרבו בבבל, ובנו הנהרסות באדמת נכר – בספרד, בצרפת ובאשכנז, חלפו שמותיהם אבל לא חלפה נפשם, זאת התורה שגלתה עשר גלויות ושבנתה ביתה בארץ שנער, ושגלתה מבבל לארצות המערב, זאת התורה החוזרת עכשיו מערבות שממות המערביות אל ארץ הצבי, ארץ הקדושה הניתנה לאבותינו לנחלת עולם, אשר היתה למעון לה בבואה מסיני, להופיע בקרני אורה בקרב ישראל. את המכתב מסיים מרן החזון איש במאמר חז"ל (מגילה כט, א): עתידין בתי כנסיות ובתי מדרשות שבבבל שיקבעו בארץ ישראל (המכתב הובא בכתב ידו בספר בנתיבות האמונה ח"א, ובקובץ אגרות צ).
לשמחת לבב זכיתי לראות את הנוער אשר לבבו ער לתורה ולמצוותיה לקיימה לעבדה ולשומרה בחדות עוז, אשרי עין ראתה אלה בימים האלה המוסיפים תקוה לישועות הנבאות לשיבת בנים לגבולם ומלאה הארץ דעת ה'[2] (קובץ אגרות ח"א אגרת קט).
לא יהיה חורבן שלישי
הג"ר ירוחם ורהפטיג זצ"ל שלח את הג"ר יואל קלופט זצ"ל לשאול מרבנו אם בנו יעלה לארץ ישראל. היה זה לאחר מלחמת העולם, המצב בארץ היה קשה עקב המאורעות שהיו כאן, ועלתה השאלה אם יבוא ארצה, או שמא יסע לאמריקה, השיבו רבינו: הסברא נותנת שהישוב בארץ ישראל כבר לא יתבטל עד ביאת המשיח (מעשה איש ה עמ' קסט על פי עדות בנו שיבלחט"א הג"ר חיים קלופט שליט"א).
וכן העיד מרן הגאון רבי יששכר מאיר זצוק"ל (שכר שכיר מועדים עמ' קמו הערה 78): באייר תש"ח ירו המצרים מתוך מטוסים קלים, וקבוצה של בחורים רצו לבית של החזון איש ובתוכם הרה"ג רבי אורי קלרמן זצ"ל, ושאל את החזון איש מה יהיה אתנו. ואמר: אל תדאגו, לא יהיה חורבן שלישי.
[1] הערת המערכת: ראה גליונות מו-מט סדרת מאמרים מתורתו של החזו"א בענין א"י ובענייני התקופה.
[2] מעניין עוד לציין למכתב שבו הוא כותב עוד בהיותו בחו"ל: על דבר ארצנו הקדושה, רצוני לדעת אם ניכר אצלכם תחית הארץ ובנין הריסותיה בימים אחרונים, כהערה חדשה וענין מחודש, כי אנחנו מרחוק קשה לנו לכונן בלבנו מושג נאמן מזה (פאר הדור ח"א עמ' רפא).