הנה בערב הפסח באה אלינו, עם כל בית ישראל, השמועה הרעה על הסתלקותו של זקן הראשונים לציון, זקן ויושב בישיבה, מרן רבי אליהו בקשי דורון זצ"ל, באנו ביריעה קצרה זו, להושיב ישיבה על קברו, ולהביא מקצת מדברי תורתו ופסקיו בעניין ארצנו הקדושה.
הגאון המנוח זצ"ל אהב את ארץ ישראל בכל נפשו, שמח בבנינה, כאב בחורבנה, פעל ככל שהיה ביכולתו למען הרבות ישוב בכל חלקיה, ולחם בכל כוחו נגד רודפיה ומחריביה. כך אנו מוצאים בין כתביו כמה וכמה דברי חיזוק למתיישבים בה, ופסקי הלכות ייחודיים בעניינה.
רבינו שמח שמחה רבה בשיבת עמ"י לארצו בדור זה, וכפי שכתב: "מצוות ישוב ארץ ישראל היא אחת המצוות ואולי המצוה בה עוסק כלל ישראל בדורנו, כל מאמצינו ומשאבינו נתונים לישוב הארץ, לבטחון העם היושב בציון, לעליית פזורינו מבין הגויים, לקליטתם ולישובם. המצוה מתקיימת בממדים עצומים בבנין הארץ, בעבודת האדמה, בפיתוח ובהתרחבות הישוב. מצוות ישוב ארץ ישראל בדורנו נתרחבה מבחינה מעשית וגיאוגרפית ב"ה הרחיב ה' לנו את גבולנו גאלנו שטחים נוספים וחזרנו לנחלת אבות" (בנין א"ב א' ל"ח)
הרב לא פסק מלהודות על כך: "עומדים אנו לפני חג השבועות זמן מתן תורתנו ולאחר השמחה על שחרור ירושלים שנסמכו יחד בדורות האחרונים בבחינת סמוכים לעד לעולם… זכינו לפני שלושים שנה לשחרורה של ירושלים מיד זרים, והעיר שהיתה חצויה ותחת שלטון זר חוברה יחדיו תחת שלטון ישראל. חזרנו אל הכותל והר הבית בידינו קדושת ירושלים כולה מקורה בקדושת הר הבית במקום ששם צוה ה' את הברכה וזה שער השמים". (בנין אב ד בהקדמה)
בעקבות רובם ככולם של הראשונים והאחרונים, פסק הרב שאף עלינו ישנו חיוב התורה "וירישתם אותה וישבתם בה, והוסיף להכריע שעל ידי עצם המגורים במקומות הזקוקים לחיזוק בזה מקיימים את מצות ירושת הארץ. וכה כתב (בנין א' ס"ו): "אם יש שיקול ביטחוני ליישב בעיר שרובה עכו"ם, ויש בכך משום מצות כיבוש ארץ ישראל, נכון לישב אף בעיר שרובה עכו"ם". וכן בתשובתו לתושבי שכונת מעלה הזיתים "ישיבתכם במקום יש בה מלחמת כיבוש ארץ ישראל" (בנין אב ו' י"ג)
ואף הפליג במעלת המסכנים את עצמם לדור בין הגויים, כששמחתו הרבה על פועלם מאירה מתוך מילותיו: "נפעמתי ממסירות הנפש שלכם להחזיק במקום בתנאים קשים והתרגשתי מיראת השמים ויראת החטא המקרינות מכם אבל בשבת זו זכיתי לראות שיש שכר לפעולתכם ולמסירות נפשכם בביקורי לפנים בשכונתכם היו במקום רק חמישים משפחות וכיום הוסיפו מבנים… ועוד התרחבתם להלן במידה המאפשרת הקמת שכונה נוספת בסמוך כן יתן ה' וכן יוסיף חזקו ואמצו … ויהי רצון שתזכו לשבת על אדמתכם בשלוה ובטח עד ישיב ה' שבות עמו ובא לציון גואל" (בנין אב ו' י"ג)
לגודל חשיבות מצוות ישוב הארץ התיר הרב אף בשבת ליישב את הארץ, כמו שנפסק בשו"ע ש"כותבים עליו אונו ואפי' בשבת", וכפי שכותב בתשובתו "הלכה זו באה לידי וזכיתי לקיימה למעשה בשעה שנשאלתי בדבר היתר אמירה לנכרי בשבת משום מצות יישוב ארץ ישראל היה זה … כאשר התגבשה הסכמה עם הממשל האמריקאי אודות הקפאת הבנייה בשטחי יש"ע במטרה לנסות ולהשיג הסדר שלום … וההחלטה שהתקבלה קבעה שההקפאה תיכנס לתקפה בראשית החודש כשמכאן ואילך יתאפשר רק סיום העבודה במבנים שכבר החלו בבנייתם, לצורך זה סוכם שהממשל האמריקאי יערוך צילומי אוויר בשטח, ויאתר את המבנים שהחלו בבנייתם לפני ההסכם… נשאלתי על ידי רבנים בשומרון אם מותר להאיץ את הבנייה ולבנות גם בשבת, כדי להכליל מבנים רבים ככל הניתן בקטגוריה האמורה הבנייה בשטחים התבצעה על ידי קבלנים ערבים שאיסור העסקתם בשבת נבע רק מן ההלכה שאמירה לנכרי שבות, היות ומטרת הבנייה בשבת היתה לשם יישוב ארץ ישראל שלא תהיה בה הקפאת בניה התרנו את הדבר ומאות מבנים ניצלו מגזירת ההקפאה" (בנין אב ו' י"ג)
כאב רב כאב בעת שעזבו מרשיעי ברית את הארץ ומסרוה בידי נכרים, וראה זאת כבגידה נוראה בכל עמ"י, וכפי שכותב בתשובתו: "הנה בעוד נשברים הקולמוסים על שאלת הישוב בשטחים המשוחררים, בשעה שסוער הויכוח סביב הזכות למקומות החדשים, שומעים אנו על הפקרת ארץ ישראל לידי נכרים בשטחים שאין עליהם כל ויכוח, בקרקעות שנגאלו גאולת עולם מבלי כל לחץ מדיני, תמורת בצע כסף נמכרים אדמות שנגאלו ונתקדשו בדמים תרתי משמע לידי נכרים, דוקא בדור זה שכל מאמציו קודש למצוות ישוב ארץ ישראל שומעים אנו על הפקעת שטחים בארץ מבעלות ישראל ומקדושת הארץ … בדור שלפנינו צירפו יהודים פרוטה לפרוטה כדי לגאול אדמות בדם וביזע גאלו קרקעות ועתה באים בני בניהם ומוכרים את הקדוש והיקר היש לך בגידה לאומית גדולה מזו הרי זהו ההיפך הגמור למצוות ישוב ארץ ישראל". (בנין אב א ל"ח)
את מעשי המרפים ידי בוני הארץ במסירות, תיעב הרב עד מאוד וכמו שכתב: "לדאבוננו לא רק הנכרים הסובבים אתכם נלחמים בכם באמצעים כאלו ואחרים כשהגעתי לחנוכת השכונה לפני שנים הקיפו אותי אנשי השמאל שבאו להפגין בדרישה שתעזבו את המקום ועל כך נאמר מהרסיך ומחריביך ממך". (בנין אב ו' י"ג)
את הכרעתו ההלכתית חתם הרב בתשובתו: "בסיכום ייאמר, מכירת קרקע לגוי בארץ ישראל יש בה משום ביטול מצות ירושת הארץ כדברי הרמב"ן שלא נעזבנה לזולתנו מן האומות או לשממה, מכירת קרקע בארץ לנכרי יש בה ביטול קדושת הארץ והפקעת המצוות התלויות בה… ומכלל לאו אתה שומע הן גאולת הארץ ע"י קניית קרקעות מנכרים היא עיקר מצוות ישוב א"י עם קניית הקרקע נגאלת הארץ ומתקדשת במצוות התלויות בה" (בנין אב א ל"ח)
אף בנושא שהסעיר בשנה זו את הארץ, סוגיית "מדינת הלכה", שאף הרב ועמל כל חייו להעמידו כראוי, וכה פרש הרב את משנתו הנחרצת, בה אנו רואים כיצד עמל להעמיד חוקה לישראל שתנהל אך ורק על פי דיני התורה: "מן הצד הפרקטי מעשי, כשהוראת התורה נוגדת את עקרונות הדמוקרטיה, צדק כבודו שהגדיר את השאלה כשאלה קריטית, משום שיש לעשות את כל המאמצים, שעקרונות הדמוקרטיה והוראותיה, לא יסתרו את הוראות התורה. מרקם היחסים העדין בין כל חלקי העם במדינה, המבוסס על ערכי הדמוקרטיה, חשוב ביותר לשלומה ולשלמותה של המדינה ושל עם ישראל, וכל קרע או סדק באחדות זו, אחריתו מי ישורנו.
"אולם בד בבד יש לזכור שכל כוחה של המדינה הוא בכך שהיא מדינת היהודים ומקור אחדותנו כעם אחד עיקרו בתורה ובהלכה, ועל כן ברור שהנאמנות לתורה קודמת לנאמנות לאחדות העם, ולא תהא כהנת כפונדקית… תורת ישראל תורה שבכתב ותורה שבעל פה לדורותיה עד ימינו היא המחייבת ועל פיה אנו חיים ונחיה בעז"ה".. (בנין אב ו' עמ' ער"ב) ואין עושים נפשות לצדיקים דבריהם הן זכרונן, יה"ר שיהיו הדברים לישיבה על קברו ולעילוי נשמתו, ונזכה שבדרכיו יילכו כל בית ישראל, בשמירת קדשי ישראל וארצו, עד עמוד הכהן לאורים ומחה ה' אלקים דמעה מעל כל פנים.