בלוג

מרן הגאון רבי עובדיה יוסף זצוק"ל

ג מרחשון תשע"ד

בג' מרחשון תשע"ד נפטר מרן הגאון רבי עובדיה יוסף זצוק"ל. נביא כאן כמה דברים חשובים מדבריו:

ראו כל אפסי ארץ את ישועת א-להינו

לאחר כאלפים שנות גלות לעמנו הנדכא והנרדף בארצות הנכר, זכינו לשוב לארצנו הקדושה תחת שלטון עצמאי במדינת ישראל, שלטון ישראל הוא שאיפשר ומאפשר בעזה"י, לאחינו הפזורים בכל קצוי תבל, לעלות לארצנו הקדושה לבנות ולהבנות בה, ללא כל הגבלה, מי אלה כעב תעופינה וכיונים אל ארובותיהם, בניך מרחוק יבואו ובנותיך על צד תאמנה. והארץ מתפתחת בקצב מהיר ומשגשגת מבחינה כלכלית, 'יששום מדבר וציה ותגל הערבה ותפרח כחבצלת'.

שלש פעמים זכינו בעזרת ה' יתברך לניצחונות נפלאים על אויבינו הזוממים להכחידנו, במלחמת הקוממיות, מבצע קדש ובמלחמת ששת הימים, ראו כל אפסי ארץ את ישועת א-להינו. ובתלתא הוי חזקה. לא עביד רחמנא ניסא בכדי, ולו חפץ ה' להמיתנו לא הראנו את כל אלה. וסימנא מילתא היא, גם לקראת הבאות, שעוד יוסיף ה׳ ידו להראותנו את ידו וזרועו הנטויה, אז יאמרו בגוים הגדיל ה׳ לעשות עם אלה. היינו שמחים. 

וראה בטוב ירושלים!

נאמר, וראה בטוב ירושלים! מדינת ישראל כיום היא מרכז התורה בעולם כולו, מתוך רבבות אלפי ישראל תושבי המדינה, כן ירבו וכן יפרצו, בצלה של המדינה יחסיון כעשרים ושנים אלף בחורים יקרים מטובי בנינו העוסקים בתורה יומם ולילה בישיבות הקדושות, בכל רחבי הארץ, דבר זה מזכיר לנו מאמר חז״ל (יבמות סד.) – "'ובנחה יאמר שובה ה' רבבות אלפי ישראל' – מלמד שאין שכינה שורה על ישראל בפחות משני יבבות ושני אלפים". ומהם יתד ומהם פנה, שעתידים הם להיות גדולי ישראל רועיו ומנהיגיו. והם רבבות אפרים והם אלפי מנשה. ובמקביל לפמליא של מעלה שנאמר: "רכב א-להים רבותיים אלפי שנאן". וזאת מתוך שי"ב ישיבות, אשר בכל רחבי הארץ, רמז לדבר: "עלית למרום שבית 'שבי'", שנדרש על מתן תורה.

וכל זאת מלבד עשרות רבבות משלומי אמוני ישראל שמחנכים את בניהם בחינוך תורני דתי ברמה גבוהה. ואת בנותיהם על טהרת הקודש בצניעות ובקדושה האופייניים לעם ישראל, כל רואיהם יכירום כי הם זרע ברך ה׳. ובהתאם להבטחת תורתנו הקדושה, כי לא תשכח מפי זרעו. כה יתן ה׳ וכה יוסיף לעמו ונחלתו. ואף אצל דלת העם והמוניו אנו מוצאים אזן קשבת ונפשם שוקקה וכמהה לשמוע תורה מפי גדולי ישראל. ומתגשם לעינינו החזון הנפלא: "הנה ימים באים נאם ה׳ והשלחתי רעב בארץ לא רעב ללחם ולא צמא למים כי אם לשמוע את דבר ה׳".

אמנם אין לכחד, כי ישנם לדאבונינו צללים רבים המעיבים על שמחתינו, אולם מעט אור דוחה הרבה מן החושך. עד שיפוח היום בביאת משיח צדקנו ונסו הצללים, ועלינו יזרח ה׳ וכבודו עלינו יראה (קובץ 'תורה שבעל פה' טז – תשל"ד).

התורה מחזרת אחר אכסניא שלה – בארץ ישראל 

ולא אכחד, כי באמת עם כל הצללים הנ"ל, ישנם אורות גדולים שאין לנו להתעלם מהם, כי מדינת ישראל כיום היא מרכז התורה בעולם כולו, ורבבות בחורי חמד מטובי בנינו היקרים עוסקים בתורה יומם ולילה בישיבות הקדושות, והתורה מחזרת על אכסניא שלה, שאין לך תורה כתורת ארץ ישראל, ובירושלמי (פ"ו דנדרים סוף ה"ח) – "אמר הקדוש ברוך הוא – חביבה עלי כת קטנה שעוסקת בתורה בא"י, מסנהדרין גדולה שבחוץ לארץ". ורבבות משלומי אמוני ישראל מחנכים את בניהם ובנותיהם ע"פ תורתינו הקדושה, כל רואיהם יכירום כי הם זרע ברך ה', וכאמור: כי לא תשכח מפי זרעו. ואף אצל המון העם אנו מוצאים אזן קשבת שוקקה וכמהה לשמוע תורה ודעת מפי גדולי ישראל, כחזונו הנפלא של עמוס: הנה ימים באים נאם ה' והשלחתי רעב בארץ לא רעב ללחם ולא צמא למים כי אם לשמוע את דברי ה'. (וע' שבת קלח:). ואנו תפלה שהשי"ת יערה עלינו רוח ממרום, וידעו תועי רוח ובינה, ונשוב כולנו בתשובה שלמה (שו"ת יביע אומר חלק ו – אורח חיים סימן מא).

להודות לקדוש ברוך הוא שהסיר ממשלת האומות מארץ ישראל

מה היה פה? המנדטורים, אלה האנגלים ימח שמם שונאי ישראל, כל מי שרצה לבוא לארץ היה צריך סרטיפיקט, ובלי זה הוא לא ייכנס. צריך פרוטקציות וזה וזה… כל איש שהיה בא פה, היו עושים לו צרות צרורות. משנהיתה המדינה יהודית, אם רק בשביל שיבואו יהודים, כמה שרוצים, דיינו, אבל האמת הוא יש כמה מיליונים. בזמן שהיה המנדט, לפני קום המדינה היו 650,000 איש, בכל ישראל, אבל עכשיו למעלה מחמשה מליון! ומה זה? נתנו רשיון לכל אחד – תבוא. 

אנחנו מתפללים עוד לקב"ה שייטב אחריתנו מראשיתנו, ויהיה לנו ממשלה שכולם יראי שמים, כולם צדיקים, כולם אוהבים את התורה. כך אנו מתפללים, אבל אסור לנו להתכחש לנס שעשה הקב"ה! ברוך ה', הרבה ד' אותנו, 'הרבה ארבה את זרעך, ולא ייספר מרוב', עוד יהיה כהנה וכהנה בעזרת ה'. כל יהודי שנמצא בחוץ לארץ, רוצה לבוא? אהלן וסאהלן. פותחים כל השערים לפניו. לא אומרים לו תביא סרטיפיקט, תביא כך, תביא כך. לא יביא. אם רואים אותו, זה ברכה שיבוא לפה. כן. זה מעט בעיניכם? זה לא מעט!   

נדבר עוד כמה דברים. לא היה בזמן המנדט – לא היה תלמודי תורה, לא היה חינוך העצמאי. החינוך העצמאי, יש עשרות אלפים. תלמודי תורה, יש עשרות אלפים. כולם לומדים רק תורה. קודם לא היה זה.  אנחנו צריכים להודות לקב"ה. ברוך ה' נתן לנו כח לעשות חיל. להרבות תורה, לעשות מצוות, ומעשים טובים. כן יעשה הקב"ה כהנה וכהנה, ויגאל אותנו, וישובו בנים לגבולם, ויבוא משיח צדקנו במהרה בימנו אמן (מתוך דברים שנשא בביתו בה' אייר תשס"ט).

אין למסור שטחים מארץ ישראל לאויבי ישראל

לא פעם הסברתי מכבר כי פסק ההלכה אשר נתתי בזמנו 'שטחים תמורת שלום' אינו תקף כלל לרגל המצב הנוכחי. אני הכוונתי אך ורק לשלום אמת, בו ירושלים וסביבותיה ישכנו לבטח בשלום ובשלוה, אולם עתה עינינו רואות וכלות כי אדרבה מסירת שטחים מארצנו הקדושה גורמת לסכנת נפשות, לא לשלום כזה ייחלנו, ולא לנער הזה התפללנו. לפיכך הסכם אוסלו בטל ומבוטל, כי אני שלום וכי אדבר המה למלחמה (מתוך מכתב).

** **

הגאון רבי נתן יהודה לייב מינצברג זצוק"ל

ט"ז במרחשון תשע"ט

בט"ז במרחשון תשע"ט נפטר הגאון רבי נתן יהודה לייב מינצברג זצוק"ל. בגליון זה הובא מאמרו המקיף 'התקופה הגדולה' בשלמותו בעמוד 10, ויריעה נרחבת עליו בעמודים 15-21. נביא כאן דברים על ארץ ישראל אופיניים לסגנונו המיוחד, מתוך סדרת ספריו 'בן מלך' (ימי בין המצרים גלות וגאולה, שער ה' מאמר י' – קדושת ארץ ישראל):

קניין ישראל בארץ – ארץ האבות, ארץ נחלה, ארץ ה'

איתא במדרש (ב"ר עט) 'ויקן את חלקת השדה אשר נטה שם אהלו וגו' במאה קשיטה, א"ר יודן בר סימון זה אחד משלשה מקומות שאין אומות העולם יכולין להונות את ישראל לומר גזולים הן בידכם ואלו הן, מערת המכפלה, ובית המקדש, וקבורתו של יוסף. מערת המכפלה – דכתיב וישמע אברהם אל עפרון וישקול אברהם לעפרון. בית המקדש – דכתיב ויתן דוד לארנן במקום וגו'. וקבורתו של יוסף – ויקן את חלקת השדה, יעקב קנה שכם'.

המבואר בזה הוא, כי שלשת הקניינים בארץ ישראל, עניינם לתת תוקף לזכותם ובעלותם של ישראל על ארצם. כוחו של קנין הוא שאי אפשר לערער עליו, ולכן אף כאשר יבואו אומות העולם ויטענו "לסטים אתם שכבשתם ארצות שבעה גויים", הרי שמקומות אלו אינם בכלל טענה זו. ויש להבין מהו המיוחד בשלשה מקומות הללו שדווקא הם נקנו בכסף מלא על ידי האבות ומלכות ישראל.

והנראה לבאר, כי שלשת המקומות הללו מייצגים את שלשת היסודות שעליהם מושתת הקשר הפנימי בין ישראל לארצם, לפיכך נתייחדו אלו ונקנו בקנין גמור, בכדי שלא יהיה לאומות העולם פתחון פה וערעור עליהם.

בראש ובראשונה, נחשבת הארץ כ"ארץ האבות". והנה בכדי לקבוע בחינה זו, אין די בכך שמקום מגוריהם של האבות היה בארץ הזאת, אלא דווקא בהיות הארץ מקום קבורתם של האבות, המוסיף לשאת את שמם עד עולם – מכח זה נחשבת הארץ כמקום האבות לנצח. וכפי שכבר נתבאר (בן מלך בראשית כג, ד), שאחוזת הקבר שקנה אברהם נועדה לקבוע את בעלותו על הארץ, לו ולזרעו אחריו. וכיון שמקום זה קנוי לישראל, הרי שהארץ מצד בחינתה כארץ האבות – קיימת ועומדת תחת ידי ישראל.

בשנית נחשבת הארץ ל"ארץ ישראל", כלומר ארץ הנתונה לישראל לנחלה. יסוד לענין זה נקבע ברכישת חלקת השדה בשכם ע"י יעקב, שכן מטרת קניין זה היתה למגורים, כפי שמפורש בכתוב "אשר נטה שם אהלו". הרי שארץ ישראל, גם כארץ נחלה – קנויה ביסודה בקנין גמור לישראל.

[ויש לציין כי אף לפי האמור, שבכדי לקבוע את מעמד הארץ כ"ארץ האבות" לא היה די בהיותה מקום מגוריהם, כיון שמקומות אלו כבר חדלו מלשמש להם כמקום, מ"מ לשם קביעתה כארץ מגורים לישראל, אכן די בכך שיעקב קנה לו נחלה בארץ והורישה בירושה אחריו, לפי שהעם – אחד הוא, ועל אף שבני העם מתחלפים מדור לדור, הרי ש"קניינו של העם" מיוחס לו לעולם. משא"כ מעמד ארץ האבות, שאינו נקבע אלא במציאותם של האבות עצמם, מציאות שאינה עוברת בירושה, שלעולם יהיו הם במעמד "אבות" ודורותיהם אחריהם "בנים", ופשוט.]

עוד נחשבת הארץ ל"ארץ ה'", כדכתיב "נהלת בעזך אל נוה קדשך" (שמות טו, יג) עוד הרבה מצאנו במקרא שהארץ נקראת ארץ ה'. נקודת המרכז של הארץ מצד בחינה זו – היא כמובן בית המקדש, שאת מקומו קנה דוד מאת ארוונה היבוסי, בקנין גמור ומוחלט.

הרי שיסודותיהם של שלשת עניינים אלו שבארץ ישראל, נקבעו בקניינים גמורים. הארץ בתורת ארץ אבותינו – קנויה לנו מכח הבעלות על מערת המכפלה; הארץ מצד היותה ארץ נחלה ישראל – קנויה לנו מאז קניית יעקב את שכם; והארץ מבחינת מעמדה כארץ ה' א-להי ישראל – קנויה לנו משעה שנקנה מקום המקדש ע"י דוד.

**

מרן הגאון רבי דב יפה זצוק"ל

י"ט במרחשון תשע"ח

בי"ט במרחשון תשע"ח נפטר מרן הגאון רבי דב יפה זצוק"ל. נביא כאן שיחה ממנו שבה האריך בחשיבות ארץ ישראל ('לעבדך באמת' פרשת לך לך):

רק בארץ ישראל תגיע לתיקונך

במאמר זה נדבר בסייעתא דשמיא על ענין חשוב, אשר הצורך לדבר עליו הוא רב, הן משום שלא הכל יודעים את רום ערכו, והן משום שישנם שהשקפתם בעניין זה לוקה בטעות כתוצאה מערבוב מושגים, כפי שיבואר בהמשך.

על הפסוק "ויאמר ה' אל אברהם לך לך מארצך אל הארץ אשר אראך" אומר הזוהר הקדוש: 'לך לך' היינו לתיקונך, שרק בארץ ישראל תגיע לתיקונך. 

ואף שאמירת 'לך לך' היתה לאברהם, יש לדעת שהמגורים בארץ ישראל אינם מעלה רק עבור אברהם אבינו, אלא גם אנו – צאצאיו של אברהם, יכולים לזכות בארץ הקודש לאין ערוך יותר מאשר בחוץ לארץ, וכפי שיתבאר.

המבקש להידבק בה' צריך לעלות לארץ ישראל

כתוב בספר חרדים: צריך כל איש ישראל לחבב את ארץ ישראל ולבוא אליה מאפסי ארץ בתשוקה גדולה כבן אל חיק אמו, כי תחילת עווננו יען מאסנו בה… לפיכך היו האמוראים מנשקים את עפרה ואבניה בבואם אליה… ואין נקראים גוי אחד אלא עמה, שכך פירש הרשב"י על מקרא שכתוב 'מי כעמך ישראל גוי אחד בארץ'.

היערות דבש כותב: 'דע כי שלמות האדם הוא בארץ ישראל, מקום אשר שם משכן ה' ובו יקנה אדם שלמות התדבקות גמור עם ה', ושם אין מסך הבדל רוחות הטמאות וכדומה, ואשר יבקש להידבק בה' היה צריך לעלות לארץ ישראל, ועל זה היה יוסף חומד לשוב לארצו ארץ חיים, ולקנות שם שלמות גמור, להיות כסא ומרכבה של ה' ככל אבותיו, וכל האבות זכו למעלה נשגבה כזו מחמת זכות ארץ ישראל.

הגר"א כותב באגרתו: 'ארץ ישראל נקראת ארץ חמדה, שהיא חמדת ה' יתברך, וכל העליונים והתחתונים תשוקתם אליה, והיא חמדת כל ישראל, שהכל מצפים לראותה'.

נאמר בתהילים (נה, ז-ח): 'וָאֹמַר מִי יִתֶּן לִי אֵבֶר כַּיּוֹנָה אָעוּפָה וְאֶשְׁכֹּנָה. הִנֵּה אַרְחִיק נְדֹד אָלִין בַּמִּדְבָּר סֶלָה'. אומר המדרש רבה (לך לך פל"ט): 'מוטב ללון במדבריות של ארץ ישראל ולא ללון בפלטריות של חוץ לארץ', כלומר, אדם שאין לו אפשרות לגור בבתי ארץ ישראל, והוא ניצב בפני הברירה אם לגור במדבריות ארץ ישראל או בפלטרין של חוץ לארץ, אומר המדרש רבה שמוטב ללון במדברות של ארץ ישראל מאשר בפלטרין של חוץ לארץ.

קיום המצוות בחוץ לארץ הוא כדי שלא יהיו חדשים כשישובו לארץ ישראל 

הרמב"ן אף אומר (ויקרא יח, כה) שהיתה הו"א שכאשר עם ישראל יהיה בגלות, הוא יפטר אפילו ממצוות המוטלות על הגוף, כדוגמת תפילין, משום שגם המצוות המוטלות על גוף האדם, עיקר קיומן הוא בארץ ישראל, 'כי עיקר כל המצוות ליושבים בארץ ה". והסיבה שאליבא דאמת חייבים בקיום המצוות גם בחוץ לארץ היא כדי שלא יהיו המצוות חדשים עבור ישראל כשישובו מהגלות לארץ הקודש.

לשבח ולהודות לקדוש ברוך הוא שזכינו לדור בארץ הקודש

כתב החרדים: אם כן צריך היושב בארץ ישראל להיות שמח תדיר במצוותו התדירה ואהבתו אותה.

בנוסף לשמחה, עלינו להודות לקב"ה על הזכות שהעניק לנו לחיות וללמוד תורה בארץ הקודש – זכות שכידוע נתאוו לה גדולי הדורות.

'אין תורה כתורת ארץ ישראל'. הרב דסלר זצ"ל אמר שלאחר עלייתו לארץ ישראל הוא זכה להבין בזמן קצר סוגיות שבחוץ לארץ לקחו לו זמן ממושך הרבה יותר.

וכשאומרים בברכת המזון: 'נודה לך… על שהנחלת לאבותינו ארץ חמדה טובה ורחבה', יש לכוון על זכות זו.

אסור שהמאבק עם החילוניות יטשטש את חשיבות ארץ ישראל  

ושמעתי מאחד הגדולים, שחשוב להבהיר שהמאבק של גדולי התורה בציונות ובהשקפות לאומיות הסותרות את דעת התורה, אסור שיגרע כי הוא זה מאהבתנו את הארץ הקדושה ומהכרת גודל מעלת הישיבה בה. ואסור בשום אופן להשלים עם טשטוש מושגים בענין זה.

אשרי מי שאינו נזקק לצאת לארץ העמים

ואדרבה, עלינו לדעת שכשם שאברהם אבינו נזקק לעלות לארץ ישראל בכדי להגיע לתיקונו, כך גם אנחנו יכולים לזכות לאין ערוך יותר בארץ הקודש. ולכן אם מזדמנת סיבה לנסוע מארץ ישראל, אפילו אם מבחינה הלכתית יש היתר, צריך לקחת בחשבון גם את השיקול שבכל יציאה מארץ הקודש ישנו הפסד ממשי, ואשרי מי שאינו נזקק לצאת לארץ העמים.