מרן הגאון רבי חיים שמואלביץ' זצוק"ל – ג' טבת תשל"ט
בג' טבת תשל"ט נפטר מרן הגאון רבי חיים לייב שמואלביץ זצוק"ל. נביא כמה דברים מדבריו.
ארץ ישראל גורמת חשיבות לכל הנמצא בה
הנה נהר פרת אינו מארץ ישראל, אלא כיון שנזכר עם ארץ ישראל, גדלה חשיבותו עד שקראו הכתוב "הנהר הגדול", וא"כ ק"ו הוא שארץ ישראל גורמת חשיבות לכל הנמצא בה, שזוכה לעליה רוחנית גדולה כשהוא בה. וכמו שאמרו: "וזהב הארץ ההוא טוב" (בראשית ב יב) – אין תורה כתורת ארץ ישראל" (ויק"ר פי"ג ה), הרי שאותם לומדי תורה כשלומדים אותה בארץ ישראל תורתן מעולה יותר. וכן אמר הכתוב: "כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים" (מיכה ד ב), והכוונה לארץ ישראל כמבואר בגמ' ברכות (סג ב). וכן אמרו שאין הנבואה נגלית אלא בארץ ישראל, ויונה הנביא ברח תרשישה כדי שלא תשרה עליו הנבואה (עיין ילקוט ורש"י ריש יונה, וברד"ק ואבן עזרא פסוק ב), הרי שאפילו מי שהיה בארץ ישראל וזכה למעלת נבואה, כשיוצא לחו"ל הוא יורד ממדרגתו ואין הנבואה שורה עליו (שיחות מוסר דברים תשל"ג).
בכדי לקבל את השפע המושפע על ארץ ישראל צריך להיות שייך לארץ
אמר משה לפניו: רבש"ע עצמותיו של יוסף נכנסו לארץ ישראל ואני איני נכנס, אמר לו הקב"ה מי שהודה בארצו נקבר בארצו, ומי שלא הודה בארצו לא נקבר בארצו, יוסף הודה בארצו מנין, גבירתו אומרת 'ראו הביא לנו איש עברי' (בראשית לט יד), ולא כפר אלא אמר 'גנוב גונבתי מארץ העברים' (שם מ טו) וכו', אתה שלא הודית בארצך אין אתה נקבר בארצך, כיצד, בנות יתרו אומרות (שמות ב יט) 'איש מצרי הצילנו מיד הרועים' והוא שומע ושותק וכו' (דברים רבה פ"ב ח).
והדברים מפליאים, הרי כשבנות יתרו אמרו 'איש מצרי', היתה בזה גם הכחשה על יהדותו של משה, והוא שומע ושתק ולא מצינו על כך שום תביעה עליו, ואולי משום שהיה סכנה בדבר אם היה נודע שהוא יהודי, ומ"מ על מה ש'לא הודה בארץ', בשתיקה זו, על זה נענש שלא נקבר בה, ולא הועילו לו הסיבות והטעמים שהיו לו, ומשום שענין זה ש'מי שלא הודה בארצו לא נקבר בארצו', אינו בתורת עונש, אלא הוא מציאות, שכל מי שאינו מודה בארץ אינו שייך לארץ, ואין מועיל מה שיש לו טעמים וסיבות לכך, דמ"מ אין הארץ רוצה בו. ומכאן לימוד עבורנו: בכדי לקבל את השפע המושפע ממרום על ארץ ישראל ועל יושביה, כאמור: 'תמיד עיני ה' אלוקיך בה וגו" (דברים יא יב), יש תנאי לכך, שצריך להיות שייך לארץ – 'מודה בארץ', דהיינו להכיר במעלתה ובחשיבותה, ורק על ידי הרגשה זו נכנס האדם תחת ההשפעה המיוחדת לארץ (שם).
נכון כסאך מאז
מדבריו לאחר מלחמת ששת הימים: חז"ל אומרים על הפסוק נכון כסאך מאז מעולם אתה, הגם שמעולם אתה ביחס לכביכול אין שום שינוי, אבל נכון כסאך, כלומר מלכות שמים, זה היה מ'אז' מ'אז ישיר משה', מה'מאז' הראשון, היינו מה שאמר משה רבנו להקב"ה 'ומאז באתי אל פרעה לדבר בשמך הרע לעם הזה', היה כביכול כיסא הכבוד רעוע, ועתה ב'אז ישיר' נתייצב הכיסא ונתגלה כבוד שמים.
מה היה לנו כאן לפני שבוע? היה לנו ה'אז' השלישי 'אז נבהלו אלופי אדום אילי מואב יאחזמו רעד נמוגו כל יושבי כנען', כל העולם עמדו פעורי פה, וראו כי 'ה' איש מלחמה'. אינני נביא אני איש פשוט, אבל ברור לי שאם היה היום נביא, הוא היה מכריז: נכון כסאך מאז.
'הללו את ה' כל גויים שבחוהו כל האומים כי גבר עלינו חסדו ואמת ה' לעולם הללוי-ה'. 'ה' איש מלחמה ה' שמו'. הגר"א כתב באגרת לאמו 'אם אזכה ואעמוד ליד שערי השמים אתפלל בעדכם', הוא לא זכה, אנחנו זכינו! ובעז"ה נעמוד ליד שערי השמים, הכותל המערבי, להתפלל עבור כלל ישראל. ניתן שבח והודאה, 'נכון כסאך מאז' בשם כולם, בשם כל הישיבה, כולנו חייבים בשבח והודיה להקדוש ברוך הוא, וב"ה עשינו זאת עתה (תרגום מאידיש, מתוך קלטת בקול הלשון).
מרן הגאון רבי מאיר חדש זצוק"ל – כ"ט טבת תשמ"ט
בכ"ט טבת תשמ"ט נפטר מרן הגאון רבי מאיר חדש זצוק"ל. ונביא ממנו כמה דברים.
קדושת ארץ ישראל משפיעה לטובה אפילו על רשעים
עולא במיסקיה לארעא דישראל איתלוו ליה תרין בני חוזאי בהדיה קם חד שחטיה לחבריה אמר ליה לעולא יאות עבדי אמר ליה אין ופרע ליה בית השחיטה כי אתא לקמיה דר' יוחנן א"ל דלמא חס ושלום אחזיקי ידי עוברי עבירה א"ל נפשך הצלת קא תמה רבי יוחנן מכדי כתיב ונתן ה' לך שם לב רגז בבבל כתיב א"ל ההוא שעתא לא עברינן ירדנא (נדרים כב, א). ומבואר שקדושת ארץ ישראל וסגולתה היו משפיעות לטובה, אפילו על אותו רשע שהרג את חבירו, ואף היה הורג את עולא אם לא היה מסכים למעשה הרצח, ולכן תמה רבי יוחנן כיצד אפשר להגיע לכעס רב כל כך בארץ ישראל, ולא נחה דעתו עד שאמר לו עולא שהרצח נעשה לפני שהם עברו את הירדן (אור מאיר עמ' נב).
בחוץ לארץ ההשפעה מועטת ומצומצמת
בחוץ לארץ ההשפעה שמשפיע ה' היא מועטת ומצומצמת, עד שלא תתכן נבואה בחוץ לארץ. וכדכתיב (יחזקאל א, ג): היה היה דבר ה' אל יחזקאל בן בוזי הכהן בארץ כשדים על נהר כבר ותהי עליו שם יד ה'. ומפרשים חז"ל (ילקוט שמעוני שם רמז שלו) היה היה דבר ה', עד שלא נבחרה ארץ ישראל היו כל הארצות כשרות לדברות [-לנבואה מה'], משנבחרה ארץ ישראל יצאו כל שאר הארצות, ואם תאמר דן אני מן הנביאים שנדבר עמהם בחוץ לארץ, ולא נדבר אלא במקום טהרה על מים, שנאמר 'ואני הייתי על נהר כבר'. ומבואר שטומאת ארץ העמים מונעת אף מן הראוי לנבואה להתנבא בחוץ לארץ (שם עמ' שמ).
התעלותם של בני ישיבת חברון בזכות עלייתם לארץ ישראל
דוגמא להתעלות הבאה בזכותה של ארץ ישראל, היה המשגיח [הגר"מ חדש] נוהג לתת בוועדים – הסבא זצ"ל ראה התעלות ושינוי לטובה בכל בני הישיבה, ראה כיצד השפיעה ארץ ישראל על אישיותו של כל בחור מבחורי הישיבה. וכדי להביע את שביעות רצונו ואת שמחתו, כיבד הסבא זצ"ל את כל אותם בני הישיבה בהקפה בשמחת תורה הראשונה בה זכו להיות בא"י. אולם היה בחור אחד עליו לא ראה הסבא שינוי, עליו לא ראה הסבא כיצד השפיעה א"י, ולכן היה אותו בחור היחיד מבני הישיבה שלא קבל הקפה באותו שמחת תורה.
לקראת מוצאי אותו חג שמחת תורה ביקרו המשגיח זצ"ל עם קבוצה של בחורים בביתו של אחד מגדולי ירושלים, כשבתוכם נמצא אותו בחור והנה תוך שירה ושתיית יין, השתכר אותו בחור, ומתוך שכרות החל לדבר בדברי תורה, מוסר ויראה, באופן נעלה. המשגיח התפעל והזדרז לספר לסבא את הדברים שאמר אותו בחור, הסבא שמח שמחה גדולה כשהבין מהדברים שאכן אף אותו בחור התעלה באופן מיוחד בזכות עלייתו לארץ ישראל, אך שמחתו של הסבא הועמה כשעבר זמן ההקפות ואותו בחור לא זכה בהקפה למרות שהיה ראוי לה. ואשר על כן תיקן הסבא לעשות הקפות שניות במוצאי שמחת תורה – הקפות שלא נהגו לעשות בחו"ל – כדי להביע את הוקרתו להתעלותו של אותו בחור, התעלות מיוחדת בה התעלה עם חבריו בזכות הטהרה, הקדושה, האוויר והאווירה של ארץ ישראל (שם ח"ב עמ' עא).
מרן הגאון רבי יעקב אדלשטיין זצוק"ל – כ"ז שבט תשע"ז
בכ"ז שבט תשע"ז נפטר מרן הגאון רבי יעקב אדלשטיין זצוק"ל אשר דיבר רבות על חשיבות ארץ ישראל והישוב בימינו, ונביא כאן כמה דברים מדבריו.
מקום התורה בימינו הוא בארץ ישראל
אמר הח"ח זצ"ל שבסופו של דבר מרכז התורה יחזור שוב לארץ ישראל. הרב מפונוביז' זצ"ל אמר שדבר כזה קורה בדור שלנו, איך שמרכז התורה חוזר לארץ ישראל. (גאון יעקב גליון ס"ו תצוה תשע"ו).
"אנו נמצאים כעת בתקופה שבה, כמו שאמר החפץ חיים, התורה חוזרת להיות חזקה בארץ ישראל. ודבר מעניין הוא שאם לפני השואה, כתב החזו״א שכמו בימי הגמרא היה המרכז בבבל ושם היו גדולי הישיבות, אז היושבים בבבל נמצאים קרובים לשכינה ע״י הגדולי תורה, אמר החזו״א שהיות שבימינו החפץ חיים חי בארץ פולין ושם נמצאות הישיבות הגדולות והחפץ חיים בעצמו, זה כמו השכינה ששרתה בבבל.
[אמנם] החפץ חיים בעצמו אמר, זה הולך להיחרב, כל המרכז הגדול שהיה שם במקומו של הח״ח יחרב, ויוקם בארץ ישראל, בימינו לימוד התורה מתחזק בכל ארצות העולם, אבל דבר מעניין הוא, למרות שיש כעת מרכז תורה כ״כ גדול באמריקה דבר שלא היה בכל הדורות, בכל זאת, כשבחורים רוצים לעלות בדרגה הם באים ללמוד בא״י, התורה מתחזקת בארץ ישראל" (גאון יעקב גליון ק"ד, נח ה'תשע״ז).
ניסים גדולים ותמידיים – בארץ ישראל
"ריבוי הניסים הוא במיוחד בארץ ישראל, מידי פעם חוליית מחבלים נתפסה לפני שהספיקו לעשות את מה שרצו, נתפסו או נהרגו מהנשק 'שלהם', אם כשבאו לפוצץ אוטובוס, אם כשניסו לחדור לאיזה מקום לעשות פיגוע גדול, כל פעם מגלים דבר אחר ויש הרבה דברים שעוד לא פרסמו, שאנחנו נמצאים כאן בנס" (גאון יעקב גליון י"ז תרומה ה'תשע"ה).
*
"מי כעמך ישראל, אצל עם ישראל באמת, בד"כ, מתעוררים כשיש מכה וגם כשיש חסד מתעוררים. כמה אנחנו צריכים להתעורר, לפני כמה שבועות היה אצלי א' מראשי ההג"א והצבא. זה היה בתקופה שהיו התקפות נשק מדרום, הוא אמר שהוא חבר עם קציני הצבא הגבוהים. ואמר שהפעם אלה שמפעילים את הרקטות ואת הנשק של הערבים, הם אנשים מאומנים הם לא כמו הפלסטינים של פעם שהיו מפגרים ופרימיטיביים, הם למדו בפרס והם מלומדי מלחמה יודעים לדייק בקליעות ולכוון את כלי הנשק עם אלחוט ושלט רחוק. ואיך קרה שהטילים שהם ירו על ת"א – נפלו לים ולא פגעו במטרה? הוא אמר שאין הסבר הגיוני לכך שלא היו פגיעות ולא פגעו במכלי הגז ואסונות כאלה שהם זממו ברעיונות שלהם, אין הסבר. ולמה אין הסבר, כי יש אלקים בשמים. אז יש הסבר… והוא פשוט. עם ישראל לומד את האמונה בקב"ה מהמכות ומהחסד – מזה לומדים".
אנחנו בארץ ישראל 'עיני השם א-להיך בה', הקב"ה עוזר לנו כל רגע ורגע לא להפסיק להאמין בו (גאון יעקב גליון ס' וארא תשע"ו).
*
"ארץ ישראל טובה מכל הארצות, ובני ישראל מפוזרים בהרבה ארצות, אבל יושבי ארץ ישראל חביבים יותר, הקב"ה אוהב אותם יותר מהיהודים שבחוץ לארץ..
אנחנו חיים בארץ ישראל עשרות שנים, ואם פוקחים עיניים, אנחנו ממש צריכים להרגיש שהקב"ה כ"כ קרוב, מטייל בינינו, ד' א-להינו מתהלך בקרב מחניך להצילך, ה' מציל אותנו כל יום ויום, שנים רבות. כל פעם מספרים: "המחבלים לא הספיקו להוציא זממם", "כמעט שקרה פיגוע". וכל זה מפני שהקב"ה קרוב אלינו ושומר את אנשי ארץ ישראל, כי אם יש שונאים שיש להם כל כך הרבה כוחות, וגם ריבוי מספר, ואנחנו חיים ככה בארץ ישראל לקיים מה שנאמר "וישבתם על הארץ לבטח", זה ממש גילוי שכינה גדול שכזה.
וכפי שסיפר לי הרב של מעלות, כשביקרתי במעלות – שהיא עיר הקרובה לגבול – למעלה מחמש מאות טילים ירו מלבנון מעבר לגבול, על העיר, וכולם נפלו והתפוצצו ואף אחד לא נהרג. אף יהודי לא נהרג. לעומת זאת ירו טיל אחד בטעות, טיל אחד נפל על חלק מהעיר שנקרא "תרשיחא" החלק הערבי של מעלות, שם נהרגו הרבה ערבים מטיל אחד שנפל שם על היישוב. אבל כאן, מאות טילים נפלו, אם נפלו על בית – אז נפלו בדיוק כאשר ברגע שלפני כן בני אדם יצאו מן הבית, נפלו על חצירות, על בתים, אבל בלי הרוגים, שום דבר, וזה רק דוגמא אחת ממה שראינו גם מצפון וגם מדרום" (יתד, יום שישי ו' כסלו תשע"ה).
בארץ ישראל – תמיד צריך ניסים, ותמיד יש ניסים
אנו נמצאים כעת בתקופה כזו, שמרוב ההרגל, לא מרגישים! איננו מרגישים שעשרות שנים אנו רואים שהקב״ה כל כך קרוב אלינו, ׳ופרוס עלינו סוכת שלומך׳ שהקב״ה פורס עלינו סוכת שלומו. כל כך הרבה גוים רשעים שאומרים בפירוש שרוצים להרוג יהודים ובכל פעם רואים ניסים.
ראו את הניסים הגדולים של האזעקות, והיו מומחים שאמרו לי שה׳כיפת ברזל׳ בכלל לא היתה מספיקה בדרך הטבע לעצור את כל הטילים שהתפוצצו, ואכן הרבה התפוצצו במקומות שלא הסבו נזק. ושואלים פלא גדול, איך יכול להיות אם כך, ששני ערבים נכנסים לביה״כ והורגים חמישה יהודים ופוצעים עוד כמה וכמה?
הפלא הוא… שעד עכשיו לא עשו את זה!!
היתה שמירה, סוכה הלכתית, סוכה שהקב״ה פורס את סוכתו, התרגלנו שזה כמו מחיצה גשמית ממש והערבים לא מסוגלים לה… אבל כל יום ויום… יש נסים
..מאות ואלפי סוכות שהקב״ה מסכך על עם ישראל בסוכת שלומו, אנחנו צריכים לדעת שהקב״ה קרוב אלינו מאוד!! שרואים שאם רגע אחד מפסיק נס, מיד יש הרוגים ופצועים. כשיודעים שהאלקים קרוב אלינו, מתנהגים כמו קרבת אלקים. בדרך ארץ יותר, בזהירות בשמירת הלשון, בזהירות בין אדם למקום ובין אדם לחברו, מי כה׳ א-להינו בכל קראינו אליו. זה אחד הדברים שהקב״ה מביא לכלל ישראל.
.. וכאן השמירה מאויבי ישראל זהו נס גדול… מתרגלים לנס וחושבים שזה טבע, זה לא טבע!! זה לא נורמאלי!
יהי רצון שהחסד ימשיך על ידי שנהיה ראויים שהחסד ימשיך עלינו, אמן ואמן" (גאון יעקב גליון מ"ה סוכות תשע"ו).