מרן האדמו"ר מצאנז-קלויזנבורג זצ"ל
"דא עקא שאנחנו היראים עוסקים בקטרוג גרידא והם החופשיים שאינם שומרי תורה ומצוה רח"ל עוסקים בפעולות מעשיות ויוצרים עובדות… גם אני הייתי סבור בעבר שזה תפקידנו… הייתי מקלל את המינים בכונה עצומה ומצפה לשמוע שנתקבלה והתקיימה קללתי- אך לשוא. להיפך, נוכחתי לראות שהם הולכים ומתחזקים, אמרתי איפוא לנפשי: וכי לא מוטב שנתחלף בתפקידים, דהיינו שאני אבנה את ארץ ישראל והם, החילוניים, הם יהיו אלה שיגדפו אותי?! גמרתי אומר: לא עוד! לא אתן ידי לכך, שאנחנו רק נעמוד ונקטרג, והמה בינתיים ישתלטו על א"י ויטמאו אותה חס וחלילה, אנחנו נפעל בכל כוחנו למען בנינה של ארצנו הקדושה! הלא כל אבן בארץ ישראל, כל כולה קדושה וטהרה!" (ביטאון צאנז, גיליון קנ"ה, אדר תשמ"ה עמ' 11; מובא בספר לפיד האש חלק ב' עמ' תפ"ג).
"אני צועד בדרך תלמידי הבעש"ט והגר"א ולמעלה בקודש, בדרכי ראשונים כמלאכים, הרמב"ם והרמב"ן, שעלו לחונן את עפר ארצנו ולקומם הריסותיה, בהם תמכתי יתדותי" (קונטרס 'דעת תורה', מובא בספר לפיד האש חלק ב' עמ' תע"ג).
"חייבים לומר וללמד את בני ישראל שלא יתנו עצמם למרמס תחת פורקי העול. לומדי התורה ויראי ה' הם התושבים המקוריים כאן בארץ-ישראל. ואין לנו לפחד לא מהגויים ולא מאלו שמדמים עצמם לגויים. אני חייב לכפול ולומר זאת כדי שתדעו היטב ותפרסמו ברבים, שעלינו לעמוד בקומה זקופה בארץ-ישראל, לא לתת עצמנו להיות מודרכים מאת הפושעים והכופרים כי לנו הארץ […] אנו היהודים המאמינים והחרדים פעלנו יותר מכולם לבנין הארץ" (שפע חיים דרשות תשמ"ג, פרשת וישלח, עמ' ק"ד).
(קדושת ציון גליון יב)
מרן רבי יוסף חיים זוננפלד זצ"ל
בונה ירושלים ה'
מורנו היה שמח מאוד בבניינה של ירושלים, ובקיץ האחרון של חייו כאשר היה כבר חלש מאוד, וההליכה ברגל היתה אצלו בלתי אפשרית כלל, היה נוסע לפעמים קרובות במונית, לראות את השכונות החדשות של ירושלים, וכמעט שלא השאיר שכונה אחת שלא ביקר בה.
כאשר עבר על פני העיר החדשה צהלו פניו, ומפיו היו נפלטים המילים "בונה ירושלים ה'"… והיה רואה בזה בנין ירושלים והכנה אל הגאולה… והיה אומר בשמחה עצומה: זוכרני עוד בשעה שכל המשטח הזה היה מדבר שממה, ותנים טיילו בו, ואני זכיתי לראות כל זה בנוי ופורח.
כיצד אפשר שלא לראות את יד ההשגחה העליונה בישוב הארץ בזמנינו
וכה כתב באחד ממכתביו: במשך השנים מאז באתי לכאן, וכבר עברו לטובה שלושים ואחת שנה, התחוללו כאן שינויים גדולים שלא התחוללו במשך אלף שנה לפני כן, ללא ספק נבנו כאן למעלה מאלף בתים יהודים, ההתרחבות של העיר הקדושה עצמה, אשר בה הוקמו לאחרונה בתי מדות יפים שמעולם לא תיארנו לעצמנו, בניית מסילת הברזל שבניינה נמשך והולך, לראות את המושבות החדשות – שטחים שהשממה והריקנות שלטה בהם במשך דורות רבים, לבשו חיים ופריחה, ובכל מקום גנות ופרדסים מוריקים ומלבלבים מלוא העין – האם ניתן לא לראות את יד ההשגחה העליונה בכל זה. עלינו לעסוק ביישוב הארץ, תוך ביטחון בהשי"ת, שנתן לנו את תורתנו הקדושה, ובוודאי שאם נשמור לה אמונים נשכון לבטח…
בזכות התורה ובניין הארץ נזכה לגאולה השלמה
כשהתארגנה בשנת תרפ"א קבוצה מאנשי ירושלים ויסדו להם חברה לרכישת אדמות בסביבת קבר שמואל הנביא, בשם "רמתיים צופים", העניק להם מורנו המלצה, אשר מבין כל שורה מבצבצת חיבתו הלוהטת של מורנו לכל עניין גאולת הארץ מיד נכרים, וזו לשונה: עיני ראו ושמחו, קיבוץ חבורה של בני תורה ויראי ה', אשר נועדו בכוונה טובה ורצויה, לבנות חרבות ארץ ישראל, ולייסד מושבות של יהודים כשרים בסביבת עיה"ק, על טהרת הקודש, אשר יתנהגו על פי דרכי התורה, ויקיימו מצוות התלויות בארץ, ואימא לפעלא טבא יישר, יהי נועם ה' עליכם ויכונן מעשה ידיכם, וחפץ ה' בידם יצליח להוציא מחשבתם הטובה אל הפועל, ואשרי המסייע למצווה כפולה זו, יישוב ובניין ארץ ישראל, והחזקת התורה וקיום מצוותיה, אשר בזכותם נזכה לגאולה אמתית וקרובה.
מתחילת ה"שתחפץ" – תם זמן הג' שבועות
וכנראה נתקיים בנו אם תעירו וכו' עד שתחפץ, והנראה שהחפץ הזה הוא התעוררות עליון. (תשובות הגריח"ז עמ' ש"ה).
מלוקט מספר 'האיש על החומה' פרק י"ד ועוד מקורות
(קדושת ציון גליון לד)
מרן האור לציון זצ"ל
כשהיה רבנו מדבר על הגאולה הקרובה, היה זה בכיסופין ובערגה, אמר: כך המתבונן במצבנו, תמה תמיהה גדולה. כמעט 'שני כתובים המכחישים זה את זה', אור וחושך בערבוביה.
מצד אחד, זכינו למה שלא זכו אבות אבותינו מזה כאלפיים שנה, לעלות לארץ הקודש, לחונן עפרה, לאכול מפריה ולשבוע מטובה. ארץ אשר עיני ה' אלהיך בה מראשית השנה ועד אחרית שנה. לדעת הרמב"ן וסיעתו מקיימים מצות עשה בכל רגע ורגע, מצות ישוב ארץ־ישראל. וירושלים, אורו של עולם, פלטרין של מלך. והתורה פורחת, אלפים ורבבות מתעלים בה. חסדי שמים מורעפים עלינו, השפע עצום ורב, לא היה כמותו מימות עולם. תאורת חשמל וניאון, מקררים ותנורים, מקפיאים ומאווררים, תחבורה נוחה, מזון לשובע וביגוד לכבוד ולתפארת. כל אלו, מצד אחד.
ומהצד השני, המלכות הפכה למינות, הפריצות התרבתה, המשטמה נוראה, אין לך יום שאין קללתו מרובה מחברו בגזרות ונסיונות להצר גבולות הקדושה. הערכאות כופים משפטיהם והרודנות המשפטית והחוקתית נוגסת ומקעקעת יסודות ההלכה ומשפט התורה. חרב גיוס בני התורה תלויה ועומדת.
רוב מכריע מנותק מדתו ומורשתו, מנוכר ומשוסה. ובתפוצות הגיעה ההתבוללות למימדים מבהילים ונישואי התערובת נוגסים נתחים גדלים והולכים. והעוקב אחר התופעות הסותרות תוהה ושואל: באיזו תקופה אנו חיים, האם בתקופת החושך והאפלה של עקבתא דמשיחא, או בתקופת האור המפציע של הגאולה המנצנצת קמעה קמעה
את התשובה לכך, מצא רבנו בפירוש הגאון מווילנה זצ"ל לתיקוני הזוהר. הובטחנו שהגאולה העתידה תהיה כעין גאולת מצרים: "כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות" (מיכה ז טו).
ובגאולת מצרים מצאנו תקופת ביניים, "בראש השנה פסקה עבודה מאבותינו במצרים" (ראש השנה יא.). עדיין עבדו עבודה זרה (מכילתא בא), ועם זאת כבר לא השתעבדו בהם, וחוו ניסים ופלאות ולמדו אמונה והתכוננו לגאולה. וכתב רבנו יוסף חיים זצ"ל (בניהו על ראש השנה ח:), שכך יהיה גם לפני הגאולה הקרובה. תקופת חרות בגלות, תקופת הסתגלות לקראת הגאולה.
מתוך הספר 'רבנו האור לציון' בעריכת הרב שלום מאיר הכהן וולך, כרך שלישי [ירושלים תשעו] עמוד 59.
(קדושת ציון גליון נז)
מרן המהרי"ץ דושינסקי זצ"ל
בימים המעטים שחנני ה' להמצא באווירה של א"י, הספקתי לדעת שהרבה מאד אבדה היהדות החרדית בארץ הקדש ע"י חוסר פעולה מתמידה מצד היהודים החרדים בבניינה של א"י. הרבה נקודות הישוב וכמה מבצרים חזקים נפלו בידי מפירי קדש. וכמה רבבות ילדי ישראל נאבדו ליהדות ע"י שהבניין נעשה ע"י אנשים שנתרחקו ממסורת ישראל… ואנו רואים נאמנה שבמקומות שעלו בהם הרבה יראים לדבר ה' נראים אותות לטובה להחזקת התורה והמסורה. ויש תקווה לאחרית טובה ולשיפור המצב של היהדות החרדית בעזר"ה.
ולכן אם החרשנו והיהדות החרדית תמשיך תוסיף לעמוד מרחוק להתנועה הכבירה של ישוב א"י … ותרשה שכל עבודת הבניין תעשה ע"י אחרים… מי האיש אשר כוחו אתו לקבל על עצמו את האחריות הגדולה של א"י, משוש חיינו…
העצה היחידה להצלת המצב היא, שאחב"י המרגישים את קדושת הארץ, והחפצים שהיא תבנה על יסודות התורה והמסורה, והכואבים את מכאוביה הרוחניים, יתאחדו כולם כאחד לבנות החרבות ולטעת הנשמות… וישתתפו בישוב הארץ ובנינה במסירות ובאהבה נאמנה… להקים נקודות חדשות של ישוב חרדי ולדאוג לכך שתורת ה' תהיה שלטת על כל ענפי החיים והבניין בא"י. וחותם קדושתם יהיה טבוע על כל מפעלי הבניין ועבודת הישוב בערים ובמושבות…
אז יכונן ה' את מעשי ידינו ואז נשכיל ונזכה לראות בישועת ישראל בבניין ציון וירושלים.
כעתירת מוקירכם
יוסף צבי דושינסקי
רב ואב"ד לכל מקהלות האשכנזים ליהדות החרדית בא"י.
מתוך מכתב שנשלח בתרצ"ד לבקשת 'אגודת ישראל' בפולין להביע את דעתו על העליה לא"י. המכתב פורסם בעיתונה של 'אגודת ישראל' בפולין – 'טאגבלאט' בט"ו בשבט תרצ"ד.
(קדושת ציון גליון לו)