בלוג

בעקבי הצאן – מדברי רבותינו בשבח האכזריות כלפי האויב

תענית י"ח: –

"מאי ניקנור… דתניא: ניקנור אחד מאפרכי יוונים היה, ובכל יום ויום היה מניף ידו על יהודה וירושלים, ואומר: אימתי תפול בידי וארמסנה. וכשגברה מלכות בית חשמונאי ונצחום, קצצו בהונות ידיו ורגליו ותלאום בשערי ירושלים ואמרו: פה שהיה מדבר בגאוה וידיים שהיו מניפות על ירושלים – תעשה בהם נקמה".

ספרי דברים פרשת שופטים פיסקה קצ"ב –

"שמע ישראל אתם קרבים היום למלחמה על איביכם, ולא על אחיכם, לא יהודה על שמעון ולא שמעון על יהודה שאם תפלו בידם ירחמו עליכם… על אויביכם אתם הולכים, שאם תפלו בידם אין מרחמים עליכם".

בראשית רבה נ"ה, ג' (וכעין זה בקהלת רבה ח', ד') –

"כך אמרו ישראל לפני הקדוש ברוך הוא רבון העולמים כתבת בתורתך (ויקרא י"ט) 'לא תקום ולא תטור', ואת נוקם ונוטר, שנאמר (נחום א') 'נוקם ה' ובעל חימה, נוקם הוא לצריו ונוטר הוא לאויביו', א"ל הקדוש ברוך הוא – אני כתבתי בתורה 'לא תקום ולא תטור' את בני עמך אבל נוקם ונוטר אני לעובדי כוכבים".

אסתר רבה י', ט"ו –

"הה"ד (תהלים ס"ו) 'אמרו לאלקים מה נורא מעשיך' מה דחילין אינון מנגנות שלך [פירוש – אותות שלך], הנהרגים הורגין את הורגיהם והנצלבין צולבין את צולביהן המשוקעין בים משקעין את משקיעיהן הוי (שם ס"ו) 'ברוב עזך יכחשו לך אויביך'.

תנחומא שופטים ט"ו –

"'כי תצא למלחמה על אויביך', מהו 'על אויביך'? אמר הקדוש ברוך הוא – צאו עליהם כאויבים, כשם שאינם מרחמים עליכם כך אתם לא תרחמו עליהם! ראה מה הם אומרים – 'לכו ונכחידם מגוי ולא יזכר שם ישראל עוד' (תהלים פ"ג), אותו השם שאומר 'ברוך ה' אלקי ישראל' (שם ק"ו), לפיכך צאו עליהם כאויבים, אמרו ישראל – רבש"ע, עד מתי יהיו עומדין עלינו, שנא' (שם פ"ו) 'אלקים זדים קמו עלי ועדת עריצים בקשי נפשי', אמר להם – ולא עליכם בלבד קמו, אלא אף עלי, שנאמר (שם ב') 'יתיצבו מלכי ארץ ורוזנים נוסדו יחד על ה' ועל משיחו', אלא ראו היאך שונאים, לכך כתיב 'כי תצא למלחמה על אויבך'".

ילקוט שמעוני דברים תתקכ"ג, בשם מדרש אלה הדברים זוטא –

"'כי תצא למלחמה' – מה כתיב למעלה? 'ולא תחוס עינך', ואחריו הוא אומר 'וראית סוס ורכב', אמר ליה – אם אתם חומלין עליהם, הם יוצאין למלחמה עליכם, משל לרועה שהיה רועה צאנו ביער, מצא גור אחד של זאב וחמל עליו והיה מיניקו מן העזים, בא בעל מלאכתו וראה אותו, אמר ליה – הרוג אותו! לא תחוס עליו, שלא יהא תקלה לצאן! ולא שמע אליו, כיון שגדל היה רואה כבש והורגו גדי ואוכלו, א"ל – לא אמרתי לך 'לא תחוס'? כך אמר להם משה – אם אתם חסין עליהם – 'והיה אשר תותירו מהם…' [המשך הפסוק – 'לשכים בעיניכם'], וכן אתה מוצא בשאול שחמל על אגג ואחאב שחמל על בן הדד".