בכדי לסבר את האוזן על עוצם מעלת וקדושת הישוב המתחדש בחברון, אמרו המושלים: "בעולם כולו – לכל ארץ יש סיפור מסביב להקמתה. בארץ ישראל – לכל עיר יש סיפור מסביב להקמתה. בירושלים – לכל שכונה יש סיפור מסביב להקמתה. ובחברון – לכל בית יש סיפור על המאבק והמסירות מסביב להקמתו."
בית הכנסת 'אברהם אבינו' בחברון
לאחר שחרורה של חברון בשנת תשכ"ז, מבקר עולה חדש בשם פרופ' בן-ציון טבגר ז"ל בסיור בעיר האבות. המדריך, מתעכב ליד דיר עיזים, ומספר שבמקום הזה היה פעם בית כנסת מפואר ע"ש אברהם אבינו, שנחרב וחולל: עיזים מהלכות ומטילות את גלליהן במקום שהיה בית תפילה במשך 400 שנה!
פרופ' טבגר אינו מסוגל לעבור על כך לסדר היום, הוא בעצמו חופר במקום, משחזר ומקומם הריסותיו ללא הפסקה, מתוך דבקות ומסירות עד שלאחר מאבקים מרובים, בשנת תשמ"א, חודש בית הכנסת על-ידי פרופ' טבגר.
בית הכנסת שוחזר על פי תמונות ועל פי זכרונות של בני חברון שניצלו בתרפ"ט, וכיום הוא שוב משמש לתפילה. לבית הכנסת הוחזרו ספרי תורה עתיקים שנלקחו ממנו לירושלים לאחר הטבח בתרפ"ט.
נספר מעט על חדרון אחד מתוך בית הכנסת. הסיפור מתחיל בשאיפתו וחפצו של הרה"ק רבי דוב בער מליובאויטש זי"ע (דעֶר מיטעֶלעֶר רבי) לעלות בעצמו אל ארץ הקודש. את רצונו זה הביע הרבה פעמים, באומרו "כי בזה היה מגיע לדרגה גבוהה מאוד בחייו, והרבה מן האושר היה נופל בחלקו".
פרק מרכזי ומכובד בחייו תופסת פעילותו המסועפת והענפה למען יישוב ארץ ישראל. בשנת תקפ"ג היה הראשון לייסד את היישוב של עיר הקודש חברון, ואף השתדל להחזיק את יושביה בסכומים מכובדים.
הוא קרא לכל החסידים להכין קופת צדקה לארץ ישראל (קופת רבי מאיר בעל הנס) ולתת שם צדקה בפרט בעת האוכל, בבוקר ובערב מיד שיסדר שולחנו ייתן כל איש בפושקע (-בקופה) הקבועה בכותל סמוך לשולחנו, וכן יתנו האורחים היושבים על שולחנו איש כמתנת ידו וכפי כבודו, ומתן ידו ירחיב לו, ובפרט מַתָּן בַּסֵּתֶר יִכְפֶּה אָף (משלי כא, יד), וגם נדבות בשעה הצריכה לאדם, או קודם התפילה דכתיב 'אֲנִי בְּצֶדֶק אֶחֱזֶה פָנֶיךָ' (תהלים יז, טו) כידוע.
בשנת תקפ"ג כתב הרבי איגרת לחסידים בחשיבות מעלת היישוב בחברון וחיזוקו, בדבריו ביאר על פי תורת החסידות את גודל מעלת עיה"ק חברון, ומסיים: "על כן מי לה', לא יחוס על ממונו ויחבב מקום אבותינו הק' בלב ונפש, ויתאמץ לחזק ישיבת אנ"ש במקום אבותינו הקדושים, ובזכות זה נזכה להתקשר בכל יום במידותיהם הק', ויעלה תפלתם מעלה מעלה עד רום המעלות, דרך מערת המכפלה מקום שנתחברו בה אבותינו הק', ויושפע לו שפע ברכה וחיים ארוכים ממקור הברכות, אמן סלה".
קנין ד' אמות בארץ ישראל
באותה תקופה נשלחו שדרי"ם מאנשי חברון, לגייס כסף עבור היישוב. אחד השדרי"ם הרה"ח ר' שמעון שמרלינג משקלוב, נהג להסתובב במושבות היהודים בחו"ל ולהכריז, שמי שרוצה לקנות ד' אמות נחלה בחברון יתרום סכום נכבד. שיטתו נחלה הצלחה והיא הגיעה לשיאה כאשר הרבי המליץ לחסידי חב"ד לקנות נחלה בחברון, והבטיח שמי שיקנה ד' אמות בחברון יינצל מחיבוט הקבר. (ראה באריכות בספרי בית ראובן על הזכות העצומה לקנות קרקע בארץ ישראל)
בכדי לתת תוקף לדבריו, ובבחינת 'ממנו יראו וכן יעשו', קנה הרבי נחלה על שמו בחברון, ורכש לעצמו חדר או שניים מחדריו של בית הכנסת הספרדי 'אברהם אבינו', והקצום לבית הכנסת מיוחד עבור חסידי חב"ד.
בחדרון בקומה התחתונה של בית הכנסת, שוכן כיום בית כנסת חב"ד שקנה האדמו"ר האמצעי מחב"ד מכספו. זהו בית כנסת חב"ד העתיק בעולם. ההתחדשות המעשית של המקום על ידי חב"ד החלה על ידי הרב יצחק גינזבורג. הוא הקים שם כולל ללימוד חסידות, ובמשך שנים רבות למדו בו שיעורי חסידות. המקום נקרא "בית הכנסת מנוחה רחל", על שם בתו של האדמו"ר האמצעי שהתגוררה בחברון והיתה מהדמויות הבולטות בה.
(ע"פ פרק ט"ז בספר)