הבחירות שהתרחשו בארה"ב חדדו את מה שכבר מזמן נהיר וברור לכל מי שמתבונן במציאות העולמית – שני כחות מתמודדים זה מול זה על דמותה של האנושות – מצד אחד האנשים ההגונים, אשר הגם שלא זכו להימנות על עם ה', הם מאמינים באופן בסיסי בבורא עולם ובכך שיש טוב ורע, ושהטוב חייב לגבור על הרע, ולמולם אנשי דור המבול, תומכי התועבות המוסריות הנחותות ביותר, השואפים לקעקע את כל מושגי הטוב, האמת והצדק האנושי. ואין זה מפליא, שביחס לישראל, היחס הוא פועל יוצא של אותה חלוקה – השמרנים תומכי המוסר נוטים לתמוך בישראל, בעוד הפרוגרסיבים תומכי השחיתות המוסרית תומכים בשונאי ישראל [העובדה, ולפיה אהובי נפשם האיסלאמים לא יהססו לערוף את ראשם בהזדמנות הראשונה – אינה מזיזה אותם מעמדתם].
נצחונו המוחץ של דונלד טראמפ בהנהגה שמימית, מסמל את עלית כוחם של האנשים ההגונים בעולם, אלו שרוצים לשמר את הערכים האנושיים הבסיסיים, שעליהן הושתת העולם אחר המבול, ואשר קיומם המעשי כאשר הוא נעשה בצורה הנכונה מתבטא בשבע מצוות בני נח. ולנוכח המאבק הקריטי והקשה שמנוהל על לב האנושות בתחום זה, רבים משלומי אמוני ישראל, ולצדם המון העם שבשדות המוקיר ומכבד את התורה הקדושה, רואים בטראמפ ובתומכיו בני ברית ושותפים לדרך. בנקודה זו חשוב לחדד עמדות, ללבן אמיתות ולהגיע עם מסר מדויק לאומות, אשר יהיה תואם את המהלך הא-להי בבריאה ואת דברי נביאינו הנאמרים באמת.
אכן, ההגינות האנושית הבסיסית המתבטאת בשבע מצוות בני נח היא ליבת הקיום האנושי, ובלעדי אותה הגינות אין כל קיום לעולם. נח יצא מהתיבה אחר המבול ששטף את האנושות הרקובה ומחה את בני קין המושחתים לדראון עולם. מנח, בנו של שת, צמחה האנושות החדשה, אשר למדה את לקחי המבול וחרטה על דגלה את ערכי היושר האנושי הבסיסי. אולם בפועל, רק יחידי סגולה שבכל דור נשאו את מורשת נח, ואף האמונה ביחוד ה' הלכה והתערערה. הרמב"ם מתאר את השתלשלות האמונות והדעות בקרב האנושות במהלך הדורות הראשונים, את הסטיה מאמונת היחוד, ההימשכות אחר עבודה זרה לסוגיה ואת התדרדרות המין האנושי, עד שהוא מגיע לקביעה הבאה (הלכות עבודה זרה וחקות הגויים פרק א הלכה ב) –
"אבל צור העולמים – לא היה שום אדם שהיה מכירו ולא יודעו, אלא יחידים בעולם כגון חנוך ומתושלח, נח, שם ועבר, ועל דרך זה היה העולם הולך ומתגלגל, עד שנולד עמודו של עולם והוא אברהם אבינו".
בהלכה הבאה הוא מתאר את המשך השתלשלות הענינים –
"ובן ארבעים שנה הכיר אברהם את בוראו, כיון שהכיר וידע התחיל להשיב תשובות על בני אור כשדים ולערוך דין עמהם ולומר שאין זו דרך האמת שאתם הולכים בה… והתחיל לעמוד ולקרוא בקול גדול לכל העולם ולהודיעם שיש שם א-לוה אחד לכל העולם ולו ראוי לעבוד, והיה מהלך וקורא ומקבץ העם מעיר לעיר ומממלכה לממלכה עד שהגיע לארץ כנען והוא קורא, שנאמר 'ויקרא שם בשם ה' א-ל עולם', וכיון שהיו העם מתקבצין אליו ושואלין לו על דבריו היה מודיע לכל אחד ואחד כפי דעתו עד שיחזירהו לדרך האמת עד שנתקבצו אליו אלפים ורבבות… והודיעו ליצחק בנו, וישב יצחק מלמד ומזהיר, ויצחק הודיע ליעקב ומינהו ללמד וישב מלמד ומחזיק כל הנלוים אליו, ויעקב אבינו למד בניו כולם והבדיל לוי ומינהו ראש והושיבו בישיבה ללמד דרך השם ולשמור מצות אברהם, וצוה את בניו שלא יפסיקו מבני לוי ממונה אחר ממונה כדי שלא תשכח הלמוד, והיה הדבר הולך ומתגבר בבני יעקב ובנלוים עליהם ונעשית בעולם אומה שהיא יודעת את ה'…". בהמשך שם מתואר שעבוד מצרים והיציאה ממנה, כיצד העיקר הגדול המשיך בכל מצב, עד שקבלנו את התורה והפכנו לעם הנושא את הבשורה הא-להית בעולם.
זוהי תמצית שחר ההיסטוריה – המאבק בין אמונת היחוד, אשר ממנה מסתעפים כל מושגי האמת והצדק, היושר, המשפט, הדין, החסד והרחמים, לעומת האמונה האלילית, הכופרת באמת המוחלטת ומבכרת תחתיה את הכאוס והטשטוש, ערבוב המושגים וסילוף המציאות עד שבגלגולה המודרני האתאיסטי התגלמה הסיסמה, ולפיה 'כל אחד – והאמת שלו', ובגרסה הפרוגרסיבית האגרסיבית – אין אמת כלל בעולם.
אחר שתאר את ראשית ימי האנושות בהלכות עבודה זרה, מתאר הרמב"ם את אחרית ימיה בהלכות מלכים ומלחמות, כאשר גם שם עומד המאבק בין אמונת היחוד, אותה נושא עם ה', לאמונות ההבל של שאר העמים, במוקד הבמה ההיסטורית (מלכים ומלחמות פרק יא הלכה ד) –
"מחשבות בורא עולם אין כח באדם להשיגם כי לא דרכינו דרכיו ולא מחשבותינו מחשבותיו. וכל הדברים האלו של ישוע הנצרי ושל זה הישמעאלי שעמד אחריו אינן אלא לישר דרך למלך המשיח ולתקן את העולם כולו לעבוד את ה' ביחד. שנאמר – 'כי אז אהפוך אל עמים שפה ברורה לקרוא כולם בשם ה' ולעבדו שכם אחד'. כיצד – כבר נתמלא העולם כולו מדברי המשיח ומדברי התורה ומדברי המצוות, ופשטו דברים אלו באיים רחוקים ובעמים רבים ערלי לב והם נושאים ונותנים בדברים אלו ובמצוות התורה, אלו אומרים מצוות אלו אמת היו וכבר בטלו בזמן הזה ולא היו נוהגות לדורות ואלו אומרים דברים נסתרות יש בהם ואינן כפשוטן וכבר בא משיח וגלה נסתריהם. וכשיעמוד המלך המשיח באמת ויצליח וירום וינשא, מיד הם כולן חוזרין ויודעים ששקר נחלו אבותיהם ושנביאיהם ואבותיהם הטעום".
בפרק שאחריו מסיים הרמב"ם את חיבורו האדיר בהלכה זו (שם פרק יב הלכה ה) – "ובאותו הזמן לא יהיה שם לא רעב ולא מלחמה, ולא קנאה ותחרות, שהטובה תהיה מושפעת הרבה, וכל המעדנים מצויין כעפר, ולא יהיה עסק כל העולם אלא לדעת את ה' בלבד, ולפיכך יהיו ישראל חכמים גדולים ויודעים דברים הסתומים וישיגו דעת בוראם כפי כח האדם, שנאמר כי מלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים".
זהו יעוד האנושות. לא הטרלול הפרוגרסיבי, כי אם המלכת ה' א-להי ישראל על הבריאה כולה. עם השמאל העולמי אין על מה לדבר. הם כופרים ביסודות האנושות הבסיסיים ביותר. הם אנשי דור המבול. אבל עם הציבור שמיוצג על-ידי טראמפ אפשר לעבוד, ובלבד שאנחנו נהיה נושאי הבשורה, והם יגררו אחרינו. ה' הבטיח לאברהם ממש בתחילת שליחותו – "ואברכה מברכיך ומקללך אאר" (בראשית יב ג). רואים בעליל, כעבור כארבעת אלפים שנה, כיצד היעוד מתקיים. תומכי ישראל בעולם – הם שישרדו ויזכו להסתפח לעם ה' בבוא הגאולה השלמה. מקללינו – לא תהיה להם תקומה. למען האמת, הם מכלים את עצמם כבר כעת אחר ששמו ללעג ולקלס את התא המשפחתי. האנשים ההגונים בעולם נושאים עיניהם אל בניו של אברהם אבינו, שיבשרו את בשורתו לעולם, ותפקידנו הוא להיענות לאתגר, לקבל על עצמנו עול מלכות שמים בשלמות, לבטוח בבורא עולם, לסלק את אויבינו מארצנו, לכונן את בית חיינו ולקיים את דברי הנביא – "כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים". ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד.