בפתח מדור זה, אשר נועד לספר את הסיפור האמיתי על הקמת הישוב היהודי בארץ-ישראל בעת החדשה, נביא מהספר "דברי ישעיהו" להג"ר ישעיה חשין זצ"ל, שהיה מלמד מפורסם בתלמוד תורה "עץ חיים", ולימד את כל גדולי ירושלים בילדותם. הרב חשין אף נמנה על אותם עשרה אנשים שנשלחו דרך קבע ע"י קדוש ישראל המהרי"ל דיסקין זצ"ל להתפלל בכותל המערבי על צרות הכלל והפרט.
הספר יצא לאור ע"י חתניו של הרב חשין, הרב משה יצחק חשין זצ"ל, רב מגיד השיעורים בביהמ"ד סכת שלם בירושלים העתיקה, והרב אליהו זלאטניק זצ"ל, חבר בד"ץ העדה החרדית, אשר שימש כר"מ בישיבת היכל התורה.
וז"ל הספר בחלק ג' ("רשומות וזכרונות") –
בעזה"י צור ישראל וגואלו.
פעיה"ק ירושלם תובב"א
בתור יליד ירושלם דור רביעי לשני תלמידי רבנו הגר"א ז"ל מיסדי הישוב בארה"ק, ה"ה הגאון ר' יצחק מחסלאוויץ והגאון ר' סעדיה ממאהליב, רואה אני עלי חובה רבה וזכות רבה לרשום כמה דברים נחוצים וחשובים, לקיים מה שנאמר "למען תספר לדור אחרון", מתוך רגשות לבבי ומתוך ידיעותי על דבר עלית תלמידי הגר"א לאר"י ומסירות נפשם ביסוד ישובנו בארה"ק.
ראשית צריכים כל בית ישראל לדעת שכל הענין הזה הוא אינו רק ענין של זמן העבר, לא רק לשם ספורי דברים על מה שהיה בימים קדומים. צריכים לדעת שהאילן קיים ופורח רק על יסוד שרשו. השורש הגדול של הישוב עד כה ועד ביאת משיח צדקנו במהרה בימינו – הוא תלמידי הגר"א ותלמידי הבעש"ט. שהם הם שיסדו והקימו את יסוד הישוב במסירות נפשם ומתוך סכנות נוראות, בזכות השורש הנשגב הזה תלוי כל קיום הישוב והרחבתו. את זאת צריכים לדעת ולזכור בכל צעד ושעל, שהאילן עצמו ענפיו ופירותיו לא יקרעו ח"ו מהשורש.
בכדי לדעת ולהבין לרוחם התלהבותם ומסירת נפשם של תלמידי הגר"א, והסתכנותם בנסיעה לאר"י משך שנה בסירות קטנות על מים רבים אדירים, וסבלותם בהתישבות הראשונה בזמן של מחלות ומגפות ר"ל, ופרעות ר"ל, ולהבין לעקשנותם הגדולה בעבודה זו, צריכים קודם ללמוד הרבה את היסוד הרוחני שלהם, את "סערת אליהו" רבם הגר"א לקיבוץ גליות וישוב ארה"ק, שזה היה יסוד היסודות שתלמידיו מסרו את נפשם ובאו באש ובמים בכדי לקרב את הגאולה במצות רבם. – ענין האתחלתא שרבנו הגר"א מדבר הרבה ע"ז בחבוריו הקדושים בקבלה, ותורה רבה היא ארוכה מארץ מדה ורחבה מני ים.
ידוע רמזי הגר"א על הפסוק "ויהי בשלם סכו ומעונתו בציון". וכן דברי הגר"א שכל קיבוץ גליות תלוי במצוות התלויות בארץ (בספרו יהל אור פרשת משפטים דף כ"ז, ובספר תולדות יצחק על ביאור הגר"א לספר יצירה חלק ב' בהקדמה). ובאמונת תלמידיו שהגר"א היה נהורא דמשיח בן יוסף, והגר"א עצמו אומר בהרבה מקומות שקיבוץ גליות מתחיל ע"י משיח הראשון מב"י, ומכאן למדו תלמידיו את כל דרכי האתחלתא דגאולה. ואפריון נמטי לידידנו מצאצאי תלמידי הגר"א מוה"ר ר' ש. זלמן ריבלין הי"ו העוסק זה כמה שנים בביאור "קול התור" של אב זקנו הגאון ר' הלל משקלוב, וביאורים על פזמוני אביו הגדול ר' יוסף ריבלין ז"ל, ומביא הרבה מראי מקומות מספרי הגר"א של רעיונות רבות מרבנו הגר"א על עקבתא דמשיחא קיבוץ גליות ומצוות ישוב אר"י, אשר יפיץ אור גדול וקדוש לכל בית ישראל בעזה"י.
זה מאה וארבעים שנה מיום שעלו אבותינו תלמידי הגר"א לאר"י בשנת תקס"ט, השיירה הראשונה בשבעים נפש משקלוב, יבנה דרייזין (א.ה. רייסין – רוסיא הלבנה), הגיעה לצפת ביום ח' אלול תקס"ט. מי יוכל לספר ומי יוכל לתאר את מסירות נפשם ומכ"ש את רוחם הסוערת "בסערת אליהו" רבנו הגר"א לשם קירוב הגאולה ע"י קץ המגולה. כי ראו ברוח קדשם כי הגיעה עת לחננה כי בא מועד כי רצו עבדיך את אבניה ואת עפרה יחננו. ראשי העוסקים והמדריכים בכל הנסיעה הזאת היו גאוני עולם מוסדי ארץ תלמידי הגר"א, ר' הלל משקלוב, ר' מנדיל משקלוב, ר' ישראל משקלוב, ר' אברהם דיין משקלוב, ואב זקני ר' יצחק מחסלאוויץ, וא"ז ר' סעדיה ממאהליב, ר' גבריאל משקלוב, ר' ירמי' שרלין, ר' יהושע צבי מגיחוב ישן, ר' שלמה זלמן שפירא, ר' יהודא לייב נאטקין, ר' יוסף שיק, ר' מנדיל זאב תאומים, ר' ליב חסיד, ר' חיים שו"ב, ר' זלמן צייטלין, והנלוים אליהם – שהיו ראשי שליחי ה' באתחלתא דגאולה, ואחר זמן קצר עברו חלק מהם להתישב בירושלם. הראשון ר' הלל משקלוב בעל קץ המגולה, ור' מנדיל משקלוב, ובנו ר' נתן נטע, וא"ז ר' סעדיה, ור' ש"ז שפירא בראש, עבודת ההתישבות בצפת היו ר' ישראל משקלוב בעל פאת השולחן, וא"ז ר' יצחק מחסלאוויץ, ובראש עבודת ההתישבות בירושלים הי' ר' הלל ור' מנדיל ור' סעדיה, מי יוכל לספרה את פרשת התלאות שסבלו המתישבים הראשונים, מגפות ופרעות, חסרת מים, ועוני ומחלות שונות, ומי יוכל לספר את גבורת רוחם ועקשנותם להחזיק את הישוב שעמד בכל יום להתמוטט ולהתבטל ח"ו לרגלי הצרות והתלאות ר"ל, ורק בכח החזק והאדיר של אמונתם העמוקה במצוות רבם הגר"א וברכותיו – החזיקו מעמד בעקשנות שאין בכח איש לתאר ולספר. ובימים הקדומים בירושלם כשהגיע עת צרה ר"ל היו נוהגים להתפלל בזכות תלמידי רבנו הגר"א, ובתפילה מיוחדת היו אומרים "ובטובך הגדול ישוב חרון אפך מעמך מעירך ומנחלתך, בזכות תלמוד תורה, ובזכות מעשה חסד, ובזכות תלמידי רבנו הגר"א מיסדי ישוב הקודש", גם היו הולכים על קבריהם של תלמידי הגר"א ר' הלל משקלוב, ר' מנדיל, ור' סעדיה, ומתפללים להצלה וישועה.