בלוג

כפי שרבים יודעים, בין שלל פעילויותיה, שוקדת אגודתנו להוציא לאור, לההדיר, לפרסם ולהפיץ ספרים חשובים העוסקים בציון ובדרישתה על טהרת הקודש.

במסגרת זו זכינו לההדיר מחדש את הספר 'ילקוט קרית ארבע' שיצא לאור לראשונה בשנת תרע"ב בירושלים, מעוטר בהסכמותיהם של הגאון רבי חיים ברלין, מרן הגאון רבי יוסף חיים זוננפלד וחברי בד"ץ פרושים וחסידים ועוד, ושוב לאחר שנת תשכ"ז, כשהתאפשר לשוב לעיה"ק חברון ת”ו, בהסכמת האדמו"ר ר' משה מרדכי בידרמן מלעלוב, זכר צדיקים לברכה.

הוצאנו גם קובץ מאמרים בשם 'נחמו נחמו עמי' על הפטרות 'שב דנחמתא' וכלל נבואות הנחמה מפרי עטם של כמה תלמידי חכמים, הנאמנים לדרכי הלימוד של רבותינו ושואפים להבין את מהלך המאורעות, כשכל אחד מאיר מזווית אחרת את דברי נביאינו.

האגודה אף מסבסדת ספרים שונים, ביניהם הספר המונומנטלי 'אם הבנים שמחה' שנכתב מליבו הטהור ותמצית דמו של הקדוש ר' יששכר שלמה טייכטל הי"ד [הספר יצא לאור לפני כמה שנים על ידי קרן רא"ם בהסכמת הגרי"ש אלישיב זצ”ל].

כעת נמצאים אנו במצב של ביסוס והרחבת הפעילות, ואנו שמחים לבשר על שיתוף פעולה חדש של האגודה עם הארגון "אוירא דארץ ישראל" של חברנו ר' יואל יצחק ברמן, הפונה לציבור החרדי דוברי האנגלית – הן אלו שנמצאים כבר בארץ ישראל, והן אלו שעדיין בחו"ל.

פרי הביכורים של השותפות הנ"ל היא הסדרה החדשה בשפה האנגלית – 'ארץ חמדה: מבט מבפנים' – סדרת כתבות ומאמרים שבכל אחד מהם מוגשת זווית אחרת של 'חוצניק' החי בארץ הקודש ומספר על המגורים כאן בארץ ישראל. חלקם התפרסמו במהדורה האנגלית של 'יתד נאמן' בארה"ב ובגיליונות נוספים.

כעת יו"ל הכרך הראשון של מקבץ המאמרים, הכולל בתוכו תובנות וחוויות שונות של כעשרים חרדים מחו"ל שאיוו למושב את ציון. המשתתפים מספרים על גדולתה, ומעוררים את הכמיהה לציון אצל אחינו מהגולה. בספר משובצים ציוריו המרהיבים והנפלאים של הצייר ר' יהושע ויסמן, המעוררים גם הם השתוקקות לציון ותפילה לגאולה השלמה.

הספר יצא לאור במהדורה דיגיטלית עוד לפני חג הפסח וסיפק חומר קריאה מהנה ומחכים למבודדי הקורונה בחו”ל, תוך כדי שהעלה אצלם תהיות לגבי תכלית ישיבתם בארצות נכר. מקווים אנו להוציאו בקרוב גם במהדורת דפוס.

לדברי הרב ברמן, הסדרה – כשמה – מיועדת לתת 'מבט מבפנים' על המגורים בארץ ישראל לאלה שעוד לא זכו לכך. הדברים נאמרים על ידי אנשים הקרובים להם בדעותיהם והליכותיהם, אנשים שהגיעו מרקע דומה, גרו באותם מקומות, למדו באותן ישיבות ועוד. כך מתחברים הקוראים יותר לנאמר. מטרה נוספת של הסדרה היא לחשוף בפני אותם אנשים את האפשרויות וההזדמנויות השונות שיש כאן לגבי חינוך, פרנסה, מגורים בערים ובקהילות השונות, ועוד, המתאימות למגוון הרחב של הסגנונות והרקעים השונים של הציבור התורני מחו”ל.

הצייר הרב ויסמן, שבעצמו עשה את המעבר מאמריקה, משתף בספר את הקוראים במבטו הייחודי כאמן חרדי (תרגום מאנגלית) – “הרבה תיירים מבקרים בסטודיו שלי בעיר העתיקה. אני משתדל להעביר את ההשראה שלי על גבי הקנווס במטרה להשפיע על המתבונן, בין אם לשאיפה לדרגות יותר גבוהות בעבודת ה', בין אם לעורר את אהבתם לארץ ישראל, ובין אם להוסיף בכמיהתם לגאולה ולבית המקדש… רבים מתעניינים בציורים של יהודים שחזותם מעידה עליהם שהם שומרי תורה ומצוות המתפללים ביער, ובעוד מראות של חיים יהודים אותנטיים. אפילו הגויים מרגישים שזה הדבר האמיתי… זאת האמת על היהודי שומר המצוות, המהווה ניגוד חריף לתדמית שמייצרים כמה אמנים לא-דתיים שמראים תמונות של אנשים זקנים ועצובים. אלה המקיימים את התורה הם הביטוי האמיתי והחי של חיים יהודיים, והיכן יש מקום יותר מתאים לבטא זאת ברובד הלאומי מאשר בארץ ישראל?”

אנו מביאים לפניכם מקבץ נבחר של משפטים מתוך הספר (בתרגום מאנגלית) –

“לפני שהיגרנו לארץ ישראל, הלכנו לקבל ברכה מהגאון רבי שמואל קמנצקי שליט"א… האפשרות לעבוד לפי שעות אמריקאיות כאן בארץ ישראל הביאה לניצול הבקרים ללימוד תורה… איזו דרך נפלאה להתחיל את היום! יש עוד הרבה בקהילה שלנו שעושים כך.”

(צבי א., רמת בית שמש)

“…מרכז עולם התורה… נמצא עכשיו כאן בארץ ישראל. ואף על פי כן, ארץ ישראל צריכה אותך. ככל שיחיו כאן יותר שומרי תורה ומצוות, ההשפעה שלנו כאן תגדל.”

(ידידיה ב., ירושלים)

“מאוד רצינו את החינוך כאן… יותר יידישקייט, פחות גשמיות, פחות חשיפה לטומאה… יש כאן אווירה כללית של יראת שמים…

וכמו שאומר הרב זאב לף שליט"א, 'עליה' אינה מסתיימת בשדה התעופה. יש באמת שני שלבים. השלב הראשון זה להשתחרר מאמריקה, והשלב הבא זה לעשות כאן 'שטייגען'”

(בנימין ב., קרית ספר)

“זה הארץ המיוחדת של ה'… זה מתבטא גם בחוקי ה' המיוחדים בנוגע למה שגדל כאן, מה שמחזק עוד יותר את תחושת הימצאותו יתברך כאן.”

(יוסף זאב ב., רוממה,  ירושלים)

“דוברי האנגלית כאן… הרבה למדו במיר, בריסק, תורת משה וכדומה… הקמנו בית כנסת וקהילה בסגנון אמריקאי. אפילו הרהיטים… הישראלים שמצטרפים נמשכים בגלל החמימות וההרגשה הקהילתית. הרב… על אף שהדרשות שלו בעברית, עונה לשאלות בשתי השפות.”

(אליהו ג., אגן האיילות)

“וודאי שהתמודדויות עם פרנסה הן לא רק נחלת האברכים בארץ ישראל – וגם אינני חושב שלפרנסה כאן צריך 'לסמוך על הנס' יותר מבחו"ל – בכל זאת, אני מרגיש שכאן בארץ ישראל, כשמרוקנים את הכיסים שלנו לשלם שכירות, יש לנו נחמה גדולה שיש לנו ערך נוסף – אנו משלמים עבור קיום מצווה, המצווה של יישוב ארץ ישראל."

(לייב ק., ירושלים)

“החלטנו שנצטרך להתרגל לחיות חיים יותר פשוטים, ואנו נחושים לחיות אותם גם כחיים יותר שמחים.”

(שאול ק., ירושלים)

“כשהייתי תלמידה כאן בסמינר, יעצו לי שאם אני רוצה לגור כאן, כדאי שאבחר את הקבוצה שאני רוצה להשתייך אליה, ולקבל על עצמי את הנורמות שלהם. היתה זו עצה טובה…”

(ש.י. ק., ביתר עילית)

"אני אוהב את הטבע ונמשך גם לרוחניות. זה היה אך טבעי שקבעתי את ביתי כאן בארץ ישראל, המקום שבו רוחניות זה טבעי והטבע הוא רוחני…

…מקום שאפשר להיות יהודי חרדי וגם לרכב על סוס (אולי לא ממש בתוך הקהילה, אבל מספיק סמוך)… כיהודי חרדי שהוא חלק מקהילה נורמלית.”

(בנימין ק., טבריה עילית)

“כאן בצפת יש אווירה של שלווה ופשטות… אנשים כאן ידידותיים… יש כאן כל מיני מוסדות… תלמודי תורה טובים ליטאים וחסידיים…

בצפת יש ציבור גדול של דוברי אנגלית, אמנם רובם הגיעו לארץ בגיל צעיר ולכן מעורים לגמרי עם הישראלים…”

(אלי מ., צפת)

“בעלי הגיע כבחור ישיבה לפני יותר מחמישים שנה… באוניה…

ידעתי שחז"ל אומרים שארץ ישראל נקנית בייסורים, אז החלטתי לקבל את אותם ייסורים בשמחה!… התגעגענו מאוד למשפחה שבחו"ל, אבל השקענו הרבה להצליח כאן ולבנות את הקן המשפחתי שלנו כאן בעצמנו. אמנם היתה לנו האהבה והעזרה של ראש ישיבת קמניץ (הג"ר יצחק שיינר שליט"א, ראש הישיבה של בעלי) ואשתו, ושל הדודים האהובים שלנו…

ה' ראה שיש לנו רצון, והוא השלים את השאר! אנחנו אנשים מאוד רגילים, לא משהו מיוחד, ואם אנחנו הצלחנו, בטח גם אתם יכולים.”

(מאיר וש. מילר, סנהדריה, ירושלים)

“בית הקברות בהר הזיתים הוא גם זיכרון לאותם ימים שאנשים היו מגיעים לארץ ישראל לבלות את ימיהם האחרונים כאן. היום, ב"ה, ארץ ישראל היא מקום ליהודים חיים וגם לחיים יהודיים.”

(גדליה ע., העיר העתיקה, ירושלים)

“היות שהישראלים בקהילה – רובם זוגות צעירים כמונו – גם הם היו רחוקים מה'סביבה הטבעית' שלהם, הם היו יותר פתוחים ליצור קשרים חדשים עם אנשים קצת שונים מהם, כמו איתנו החוצניקים. זה היה נכון אפילו ביחס לאשתי, שבזמן שהגענו לקהילה בקושי יכלה לדבר בעברית."

(יהודה א., גבעת המורה, עפולה)

“לפני שנתיים עברנו לגור בעיר עמנואל הגדלה במהירות. היום יש יותר מאלף משפחות… מספר לא מבוטל של התושבים הם דוברי אנגלית. יש ועדת קבלה בפיקוח רבני הקהילות לוודא שתושבים חדשים מתאימים לקהילה ושהקהילה מתאימה להם…”

(אברהם פ., עמנואל)

“…נהג המונית שמזכיר את שם ה' כל מילה שלישית, הקבלות שכתוב בהן "חג שמח", ובאופן כללי החוויה לראות יהודים מכל הרקעים באים הביתה אחרי כל כך הרבה שנים בגלות, יש משהו בארץ ישראל… שדורש דרגות גבוהות יותר של עבודת ה'…”

(יוסף שלום ר., שערי חסד, ירושלים)

“לו הייתם אומרים לי לפני חמש עשרה שנה שבשנת 2019 אחיה עם בעלי וששה ילדים, בלי עין הרע, בדירה ירושלמית ישנה בת שלושה חדרי שינה, ועוד בלי רכב, הייתי פשוט צוחקת לכם בפרצוף… היום… אני לא יכולה אפילו לדמיין לעבור חזרה לארה"ב.”

(ב. רוזן, הר נוף, ירושלים)

אם גם אתם עליתם מחו"ל (או מכירים אחרים שעלו), ומבינים את גודל התועלת של הפרויקט, אתם מוזמנים לפנות לר' יואל ברמן להוסיף פן אישי משלכם לסדרת המאמרים ולכרך הבא.

נרשמים עכשיו לקבל את הספר במחיר מסובסד. ההרשמה אינה מחייבת.

הרשמה אצל ר' יואל יצחק ברמן –

053-3191618 \ yberman613@gmail.com

אפשר להוריד את המהדורה הדיגיטלית מאתר

AviraDEretzYisroel.org