הרב חיים פרידמן
מחבר ספר בחר ה' בציון (נמצא באוצר החכמה ועוד)
מודיעין עילית
מי לא שמע על המשפט 'תוכנית הגרעין של איראן' – המדינה של המן. אבל אף אחד לא מבין מה זה אומר!
ניסינו לברר בחלונות הגבוהים, עד שפיצחנו את הגרעין:
איראן שמעה על כך, כי תכלית כל התורה והמצוות, היא, שבזכות התורה – אנחנו עם ישראל נכבוש את ארץ ישראל, וכמו שכתוב – "וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל שְׁמַע אֶל הַחֻקִּים וְאֶל הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר אָנֹכִי מְלַמֵּד אֶתְכֶם לַעֲשׂוֹת – לְמַעַן תִּחְיוּ וּבָאתֶם וִירִשְׁתֶּם אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱ–לֹהֵי אֲבֹתֵיכֶם נֹתֵן לָכֶם" (דברים ד א).
"כָּל הַמִּצְוָה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם תִּשְׁמְרוּן לַעֲשׂוֹת – לְמַעַן תִּחְיוּן וּרְבִיתֶם וּבָאתֶם וִירִשְׁתֶּם אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע ה' לַאֲבֹתֵיכֶם" (דברים ח א).
"וּשְׁמַרְתֶּם אֶת כָּל הַמִּצְוָה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם – לְמַעַן תֶּחֶזְקוּ וּבָאתֶם וִירִשְׁתֶּם אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם עֹבְרִים שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ. וּלְמַעַן תַּאֲרִיכוּ יָמִים עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע ה' לַאֲבֹתֵיכֶם לָתֵת לָהֶם וּלְזַרְעָם אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ" (דברים יא ח – ט). ועוד ועוד[2].
אז איראן מגבשת תכנית זדונית – לחלק 'גרעיני דלעת' ו'גרעיני חמניות' בבתי כנסיות בשעה שקוראים בתורה, כך שבשעת קריאת התורה יעסקו בפיצוח גרעינים, ולא ידעו מה כתוב בפרשת השבוע – כמה התורה משבחת את ארץ ישראל.
מהלך זה יכשיר את הקרקע לאיראנים, לבוא אחר כך לבלבל את היהודים עם השקפות איראניות, שערך התורה אינו קשור עם ערך ארץ ישראל, ושאדרבה – כמה שאדם יותר מתרחק מנושאי ארץ ישראל, כך הוא יותר מצליח בתורה. וזה הרי כידוע הפך ההשקפה הטהורה של היהדות החרדית, וכמש"כ מרן המשגיח רבי דב יפה זצוק"ל – "שחשוב להבהיר, שהמאבק של גדולי התורה בציונות ובהשקפות לאומיות הסותרות את דעת התורה – אסור שיגרע כי הוא זה מאהבתנו את הארץ הקדושה ומהכרת גודל מעלת הישיבה בה. ואסור בשום אופן להשלים עם טשטוש מושגים בעניין זה" ('לעבדך באמת', בראשית, עמוד ס).
וכן כתב מרן הגאון רבי יוסף חיים זוננפלד זצוק"ל – "אנחנו החרדים לדבר ה' – חובבים את הישוב ומוסרים את נפשנו עליו מאז ועד היום, אלא שחפצים אנו שהישוב בארץ ישראל, עכ"פ החרדי, יהיה אפשר לו להתפתח …. למען יוכל לשמור את התורה והמצוה כרצונו וכשאיפתו".
בדברים שנדברו עם לורד נורטקליף, היה אפשר להכיר רק התנגדות לחפץ השלטון של הציונים לכבוש את הקהילות ולנהל אותנו בשבט מושלים נגד רצוננו והשקפתנו ('האיש על החומה' ח"ג עמ' 340).
"היהודים החרדים הם שיסדו את הישוב הקיים של ארץ ישראל, הם הם שמסרו את נפשם עליו, והם הם המוכנים למסור נפשם בעד עתידו וקיומו על יסודות בריאים ומוצקים, ועפ"י חוקי תורתנו הקדושה הכתובה והמסורה… ולא היה ח"ו שום התנגדות לישוב ארץ ישראל, ולא להצהרת בלפור" ['גילוי דעת' מהעדה החרדית בשם הגאב"ד מרן הגאון רבי יוסף חיים זוננפלד זצוק"ל – 'האיש על החומה' ח"ג עמוד 343. ועיין עוד בכרך ג' פרק "ציונות עם ובלי מרכאות", שהתנגדותו לציונות הייתה רק לפריקת עול תורה ומצוות].
*
ורצונם הטמא של האיראנים הוא, שההשקפה האיראנית – שהיא הפך דעת תורה האמיתית – תחדור לציבור היהודי, כדי שלא תהיה לעם ישראל מוטיבציה להלחם ולחזק את הלוחמים על כיבוש ארץ ישראל, וכך ארץ ישראל תהיה נוחה להיכבש בידי האויבים רח"ל. זהו יסוד 'תכנית הגרעיני חמניות ודלעת של איראן'. היה לא תהיה.
עכשיו טראמפ עלה לשלטון, הוא יטיל סנקציות על איראן – שלא יהיה להם כסף לקנות גרעינים ב'פיצוחי מזרחי' וב'משנת יוסף'.
אך בכל זאת נדרשת השגחה מיוחדת, ואם רואים אנשים באים לחלק גרעיני דלעת, או כל גרעין מכל סוג שהוא – בשעת קריאת התורה – צריך לבדוק היטב אם אין זו אלא תוכנית מסיונרית של איראן – לעוות את היהדות. וצריך להזהיר את הציבור מפניהם.
***
תוכנית 'גרעיני תפוחים מיובשים'
מלבד המזימה הנפשעת לחלק גרעיני חמניות ודלעת בבתי כנסיות – יש לאיראנים תוכנית זדונית נוספת – לחלק גרעיני תפוחים מיובשים בבתי כנסיות בשעת קריאת התורה.
וכדי להבין את הכוונה השטנית שעומדת מאחורי פעולותיהם – נפתח במשנה ממסכת סנהדרין (קח.) – "מרגלים אין להם חלק לעולם הבא, שנאמר וַיָּמֻתוּ הָאֲנָשִׁים מוֹצִאֵי דִבַּת הָאָרֶץ רָעָה בַּמַּגֵּפָה לִפְנֵי ה', 'וַיָּמֻתוּ' – בעולם הזה, 'בַּמַּגֵּפָה לִפְנֵי ה" – לעולם הבא".
ונשאלת השאלה – הרי המרגלים היו גדולים ואדירים בתורה, לא היה ולא יהיה עוד 'דור דעה' כמו דור המדבר עד ביאת המשיח (זוהר שלח קסח:). ואם כן, מדוע הפסידו את כל העולם הבא, ולמה אין להם לפחות גן עדן על מצות תלמוד תורה, ורק שיפסידו את הגן עדן על מצות ארץ ישראל. למה הם הפסידו הכל?
ובכדי להבין התשובה – נקדים משל על 'גרעין של תפוח', שאם נוטעים אותו באדמה – יוצאים אילנות משובבי עין, אשר פרים מתוק לכל חיך. ואם 'שומרים אותו בויטרינה', הגרעין נרקב ולא יוצא ממנו כלום.
הנמשל: אור התורה שנמצא בנשמתו של האדם – נמשל ל'גרעין של תפוח', שהרי אור זה הוא ניצוץ מאור קוב"ה ['קוב"ה ואורייתא חד הוא'], ועליו נאמר (שיר השירים ב ג) 'כְּתַפּוּחַ בַּעֲצֵי הַיַּעַר כֵּן דּוֹדִי [=קוב"ה] בֵּין הַבָּנִים בְּצִלּוֹ חִמַּדְתִּי וְיָשַׁבְתִּי וּפִרְיוֹ מָתוֹק לְחִכִּי'.
ואותו האור – הוא כמו 'גרעין של תפוח' – שצריך ליטוע אותו באדמת 'חקל תפוחין קדישין' [שדה תפוחים קדושים] – שהיא השכינה הקדושה וגופה, ארץ ישראל[3]. ואז השכינה תצמיח מאותו האור נשמות. ובמקביל לזה:ארץ ישראל [גוף השכינה] – תצמיח מאותו האור את פירותיה – פירות ארץ ישראל, המקבילים לנשמות ישראל.
וכן כתב הגר"א (שיר השירים א ג): "בני ישראל מקבלים מן הארץ, והארץ לית לה מגרמה כלום, רק כשזורעין לתוכה אז נותנת,ולכן אנו צריכין למצוות".
ובמקביל לזה כתב הרמח"ל (אדיר במרום, עמוד לז): "כי כל העבודות שבני האדם עושים להקב"ה – סודם עבודת השדה, והוא סוד 'מֶלֶךְ לְשָׂדֶה נֶעֱבָד' (קהלת ה ח), כי המצות עושות על דרך הזריעה, שנזרעים האורות בנוקבא [בשכינה הקדושה נשמת ארץ ישראל] שהוא השדה".
מבואר בדבריו, שאור התורה והמצוות של בני ישראל – נזרע בשכינה הקדושה – כמו 'גרעין פרי' שנזרע באדמה. ומכח אותו האור השכינה הקדושה מצמיחה את פירותיה.
ומי הם פירותיה של השכינה? – הלא הם נשמות ישראל, כמו שאמרו (תיקוני זוהר מ"ג, דף פב.): 'תַּדְשֵׁא הָאָרֶץ [השכינה] – לְהוֹצִיא זְרָעִים וּפֵרוֹת שֶׁהֵן נְשָׁמוֹת', כמש"כ (ישעיהו סו ח) – 'כִּי חָלָה גַּם יָלְדָה צִיּוֹן [=השכינה] אֶת בָּנֶיהָ'. ובארו חז"ל – "כשם שהאשה יולדת – כך הארץ" (תנחומא וארא יח).
וכאשר ישראל העוסקים בתורה מתאחדים ומתדבקים עם ארץ ישראל גוף השכינה – על-ידי זה הם מחברים את ניצוצות אור קוב"ה השורים עליהם [בגלל עצם יהדותם, ובגלל אור תורתם] עם השכינה, ואז השכינה נזרעת ומולידה נשמות.
*
ומעתה יתבאר לנו מה קרה עם המרגלים. כאשר המרגלים הגיעו לעולם האמת מלאים תורה כרימון – הם באו עם המון 'גרעינים של תפוח', שבמקום לנטוע אותם באדמת השכינה וגופה ארץ ישראל, ולהצמיח מהם אילנות שיפרנסו אותם לעולם הבא – הם הוציאו אותם לבטלה רח"ל, שהרי הם התנגדו לזרוע את אור תורתם בארץ ישראל. ולכן הם נשארו בלי חלק לעולם הבא.
וכן אמרו (יבמות קט:): "כל האומר אין לו אלא תורה – אפילו תורה אין לו". וזאת, משום שהוא לוקח את אור התורה מבלי לנטוע אותו בשכינה וגופה ארץ ישראל – ומשול הדבר לאסיפת גרעינים של תפוחים מבלי לנטוע אותם באדמה, שסופם להאבד לגמרי.
*
נשוב לתכנית הגרעין של איראן. האיראנים שולחים מסיונרים לחלק 'גרעיני תפוחים מיובשים' בבתי כנסיות בשעת קריאת התורה – כדי לשכנע אנשים להשאיר את אור תורתם באותו מצב כמו 'גרעיני תפוח מיובשים', ולא להשקיע את אור תורתם בכיבוש ובנין ארץ ישראל.
ולכן צריך להעמיד אנשים פקחים – שאי אפשר למכור להם לאקשע'ן ובעבלא'ך, ואי אפשר לטמטם להם את המוח בהצגות ואחיזת עיניים – שהחכמים הללו ילחמו באותם מסיונרים שליחי האיראנים ויגרשו אותם מכל תחומי בתי הכנסיות ובתי המדרשות.
וכך נזכה ללגיונות של תלמידי חכמים אמיתיים – הנקראים "בוני ארץ ישראל", וכמש"כ (ישעיה נד יג) – "וְכָל בָּנַיִךְ לִמּוּדֵי ה' וְרַב שְׁלוֹם בָּנָיִךְ". ודרשו חז"ל (ברכות סד.) – "אל תקרי בניך אלא בּוֹנָיִךְ".
על מי הולך 'בָּנַיִךְ–בּוֹנָיִךְ'? – את מי באים תלמידי החכמים לבנות?
הלא את ארץ ישראל – שהרי כל הפרק שם מדבר על ארץ ישראל וירושלים ['כל ארץ ישראל בכלל ירושלים' (זוהר וירא קיד)]. ועליה כתוב, שתלמידי החכמים נקראים 'בוני ארץ ישראל'.
ועוד כתוב על ארץ ישראל – 'אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל' (דברים ח ט). ודרשו חז"ל (תענית ד.) – "כל תלמיד חכם שאינו קשה כברזל – אינו תלמיד חכם, שנאמר 'אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל' – אל תקרי אבניה אלא בוניה".
וזאת, כי תלמידי החכמים לוקחים את אור תורתם ובונים עמו את ארץ ישראל. ועל-כן התאור המובהק של תלמידי חכמים הוא "בוני ארץ ישראל".
[1] מאמר תורני יסודי ומעמיק בענין חשיבותה של מצות כיבוש ארץ ישראל – מלווה ברוח שמחת ובדיחות הדעת דפורים הבעל"ט.
[2] וכמו שכתב רבי ירוחם ממיר (דעת תורה בראשית, חלק א עמ' ג) – "כי היא [ארץ ישראל] התכלית, ארץ ישראל היא תכליתו של המקום ב"ה. עיקר כל הבריאה, והיא תכלית כל התורה". וכ"כ במהדורא ב' (שם בעמ' ד) .. "ורבי יצחק מבאר לנו שהסוגיא של כל התורה כולה היא ארץ ישראל. הנשמה של כל התורה כולה היא כיבוש הארץ, ז"א לעשות מקום להשראת השכינה, וכמו שהכתוב אומר 'מכון לשבתך פעלת ה". …זהו שאומרים לנו חז"ל, שתכלית זאת של כל התורה כולה – ארץ ישראל". וכן כתב בדעת תורה (בראשית, חיי שרה, עמ' קנט).
וכן כתב בספרו "דעת חכמה ומוסר" (חלק ב' עמוד רו – רז): ".. הרי רואים שענין ארץ ישראל נוטל חלק בראש בתורה הקדושה… וכל המשא ומתן שבתורה אודות ארץ ישראל, שסוד הארץ הוא הסוד של שלימות הכי גדולה.. ותורה אינה עוד אלא הכנה לארץ ישראל..".
[3] וכמו שכתב רמ"ד וואלי [תלמיד חבר להרמח"ל, שהמשגיח הגה"צ ר' חיים פרידלנדר זצוק"ל, התאמץ מאד – באונו והונו – שבני התורה ילמדו את חיבוריו (מובא בהקדמת המו"ל)] על הפסוק 'וְהִנֵּה ה' נִצָּב עָלָיו וַיֹּאמַר אֲנִי ה' אֱ-לֹהֵי אַבְרָהָם אָבִיךָ וֵא-לֹהֵי יִצְחָק הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה שֹׁכֵב עָלֶיהָ לְךָ אֶתְּנֶנָּה וּלְזַרְעֶךָ' (בראשית כח יג) – "והנה ההבטחה הראשונה היותר עיקרית היא לתת לו ולזרעו הארץ הנבחרת – דאיהי גופא דשכינתא ממש".
וחזר ע"ז עשרות פעמים בחיבוריו.
ועד"ז כתב תלמיד הגר"א הגרמ"מ משקלוב (אגרות ארץ ישראל נא) בדברי התעוררות לטרוח עבור ארץ ישראל הגשמית, הוא קורא לה: "..הלא היא אמכם שורש נשמתכם!" – שזה התואר לשכינה הקדושה. והכוונה, שהתפשטות מזיו השכינה נכנס בארץ ישראל – כהתפשטות מאור השמש שנכנס בתוך הבית.
וְהוּא דְּבַר פֶּלֶא, אֵיךְ השי"ת קוֹשֵׁר התפשטות מאור הַשְּׁכִינָה שֶׁהִיא הֲכִי רוּחָנִית – בְּאֶרֶץ גַּשְׁמִית, אָמְנָם הַתְּשׁוּבָה שֶׁאָכֵן השי"ת מַפְלִיא לַעֲשׂוֹת, וכמש"כ הָרַמָ"א (או"ח סִימָן ו): "וְעוֹד יֵשׁ לְפָרֵשׁ שֶׁמַּפְלִיא לַעֲשׂוֹת בְּמָה שֶׁשּׁוֹמֵר רוּחַ הָאָדָם בְּקִרְבּוֹ, וְקוֹשֵׁר דָּבָר רוּחָנִי בְּדָבָר גַּשְׁמִי".