קיבוץ גלויות בדרך הטבע
תקציר המאמרים הקודמים: במאמרים הקודמים התבאר, שלתקופה הקרויה 'משיח בן יוסף' ישנן ד' שמות ומאפיינים, וכדלהלן:
במאמר א (ראה גליון 10) התבארו ד' המאפיינים, שהם:
א) עקבתא דמשיחא [שבעקב הקדושה מתאחזת הסט"א, ולכן "חוצפא יסגא…" (סוטה מ"ט:)].
ב) אתחלתא דגאולה ["מלחמה נמי אתחלתא דגאולה היא" (מגילה י"ז:), שהיא תחילת פריקת שעבוד מלכויות].
ג) קץ המגולה ["וְאַתֶּם הָרֵי יִשְׂרָאֵל עַנְפְּכֶם תִּתֵּנוּ.." (סנהדרין צ"ח:)].
ד) קיבוץ גלויות ופריקת עול שעבוד מלכויות (ברכות ל"ד:).
במאמרים ב, ג (ראה גליונות 12, 13) למדנו, שהשם הכולל של ימות 'משיח בן יוסף', הוא 'פקידה', וראינו כיצד הוא משתייך לכל אחד מד' המאפיינים הנ"ל.
במאמרים הבאים נשתדל בס"ד בכל מאמר להתמקד ולהרחיב באחד מד' השמות הנ"ל של ימות 'משיח בן יוסף'.
וראשית נפתח בשם קיבוץ גלויות, להוכיח: א] שהוא קודם לביאת משיח בן דוד; ב] שהוא מתנהל בדרך הטבע בפעולות טבעיות ויזומות של בני אדם, וכפי שיתבאר:
קיבוץ גלויות – קודם ביאת משיח בן דוד
כפי שנתבאר במאמר א' – תקופת 'משיח בן יוסף' היא התקופה הפותחת את גאולתן של ישראל, ולאחריה באה תקופת משיח בן דוד, כפישכותב פה שלישי להגר"א, הגאון רבי יצחק אייזיק חבר זיע"א (ליקוטי הגר"א, פירוש באר יצחק, דף מ:): "דתרין [שני] משיחין הם… ומשיח בן יוסף הוא תחילה… שעל ידו יהיה קיבוץ גלויות… ולכן אז יתגבר הסטרא אחרא ביותרבעקבות משיחא".
ראיות מפורשות ישנן לדבריו אלו של הגריא"ח מהכתוב ומחז"ל, שקיבוץ גלויות יתקיים קודם לביאת משיח בן דוד.
ראיה מהמקרא
יחזקאל (ל"ח, ח'): '..בְּאַחֲרִית הַשָּׁנִים תָּבוֹא אֶל אֶרֶץ מְשׁוֹבֶבֶת מֵחֶרֶב, מְקֻבֶּצֶת מֵעַמִּים רַבִּים, עַל הָרֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הָיוּ לְחָרְבָּה תָּמִיד, וְהִיא מֵעַמִּים הוּצָאָה, וְיָשְׁבוּ לָבֶטַח כֻּלָּם'.
יחזקאל הנביא מנבא על גוג ואומר לו, שבאחרית הימים, אתה גוג תבוא אל ארץ ישראל, אליה שבו לא מכבר עם ישראל, פליטי החרב, שנתקבצו אליה מארצות עמים רבים, והתיישבו על הרי ישראל שהיו חרבים זמן רב, והם יצאו מגלות העמים, ועכשיו הם יושבים לבטח בארצם. ופירש"י: "והיה לך לשום על לב שהיא מעמים הוצאה, והמוציאה מן העמים לא יעזבנה בידך".
ומבואר, שעם ישראל מתקבצים לארץ ישראל קודם למלחמת גוג ומגוג, שהיא קודם לביאת משיח בן דוד.
ראיה מחז"ל
ברכות (ל"ד:): "אין בין העולם הזה לימות המשיח אלא שעבוד מלכויות בלבד". ולכאורה קשה, הרי הנביאים התנבאו על ימות משיח בן דוד, שיהיו בהם ניסים למעלה מדרך הטבע. וביאר הגר"א (חידושי אגדות שם; אמרי נועם ברכות י"ג.), שדברי הגמרא אלו אמורים על ימות 'משיח בן יוסף' [שקודם לבוא משיח בן דוד] בו יתקבצו הגלויות לארץ ישראל, וייפדו משעבוד מלכויות.
מגילה (י"ז:): "..וכיון שנתקבצו גלויות נעשה דין ברשעים … וכיון שנעשה דין מן הרשעים כלו המינים … וכיון שכלו המינים מתרוממת קרן צדיקים … והיכן מתרוממת קרנם בירושלים … וכיון שנבנית ירושלים בא דוד..". ומבואר, שקודם לבואו של משיח יהיו עם ישראל בארץ ישראל ובירושלים עיה"ק.
קיבוץ גלויות בימות משיח בן יוסף – בפעולות בני אדם בדרך הטבע
כשעם ישראל היו בגלות בבל, הקב"ה בישר להם (ירמיהו כ"ט, י '- י"ד): 'כִּי לְפִי מְלֹאת לְבָבֶל שִׁבְעִים שָׁנָה אֶפְקֹד אֶתְכֶם וַהֲקִמֹתִי עֲלֵיכֶם אֶת דְּבָרִי הַטּוֹב לְהָשִׁיב אֶתְכֶם אֶל הַמָּקוֹם הַזֶּה … וְשַׁבְתִּי אֶת שְׁבוּתְכֶם, וְקִבַּצְתִּי אֶתְכֶם מִכָּל הַגּוֹיִם וּמִכָּל הַמְּקוֹמוֹת אֲשֶׁר הִדַּחְתִּי אֶתְכֶם שָׁם נְאֻם ה' וַהֲשִׁבֹתִי אֶתְכֶם אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר הִגְלֵיתִי אֶתְכֶם מִשָּׁם'.
נבואה זו – שהקב"ה יקבץ אותם – התקיימה על ידי פעולות טבעיות ויזומות של בני אדם, כמה שנאמר (עזרא א', א' – ב'): "וּבִשְׁנַת אַחַת לְכוֹרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס לִכְלוֹת דְּבַר ה' מִפִּי יִרְמְיָה הֵעִיר ה' אֶת רוּחַ כֹּרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס וַיַּעֲבֶר קוֹל בְּכָל מַלְכוּתוֹ וְגַם בְּמִכְתָּב לֵאמֹר. כֹּה אָמַר כֹּרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס כֹּל מַמְלְכוֹת הָאָרֶץ נָתַן לִי ה' אֱלֹקֵי הַשָּׁמָיִם וְהוּא פָקַד עָלַי לִבְנוֹת לוֹ בַיִת בִּירוּשָׁלִַם אֲשֶׁר בִּיהוּדָה. מִי בָכֶם מִכָּל עַמּוֹ יְהִי אֱלֹקָיו עִמּוֹ וְיַעַל לִירוּשָׁלִַם..".
ופירש"י: "..ובכך נתקיים המקרא שנאמר (ירמיהו כ"ט, י' – י"ד) 'כִּי לְפִי מְלֹאת לְבָבֶל שִׁבְעִים שָׁנָה אֶפְקֹד אֶתְכֶם' וגו', וזו היא הפקידה – שחזרו ישראל על אדמתם, ובנו יסוד בנין הבית..".
מבואר, שהפקידה התקיימה על ידי פעולות טבעיות של בשר ודם.
*
והנה, מבואר בדברי הגר"א (בביאורו לתיקוני זוהר חדש, דף כ"ז טור ב', ד"ה ואע"ג דאוקימנא), שתחילתה של הגאולה השלישית תהיה ממש כמו שהיה בבית שני על ידי פקידת כורש, ובלשונו: "והוא יהיה פקידה כמו שהיה בבית שני בימי כורש..". [ראה לשונו המלאה במאמר ב' (גליון 12)].
דברים אלו נתבארו בהרחבה ב'קול התור' (פרק א', סימן ג'): "על פי רבנו הגר״א, אם לא זכו, תתחיל האתחלתא דגאולה באתערותא דלתתא כמו שהיה בימי כורש, בימי בית שני, מסטרא דשמאלא היינו במדת הדין, 'שְׂמֹאלוֹ תַּחַת לְרֹאשִׁי' (שיר השירים ב', ו') שנאמר על משיח בן יוסף, ותהיה ברשיון מלכי האומות, ואחר כך תבוא שלמות הגאולה מסטרא דימינא, היינו במדת החסד, וע״י קו הרחמים, על פי הכתוב (ישעיהו נ"ד, ז') 'וּבְרַחֲמִים גְּדֹלִים אֲקַבְּצֵךְ'", עכ"ל.
על פי זה, במאמר ב' ובמאמר ג' – הבאנו כמה לימודים שיש ללמוד מפקידת כורש לקיבוץ גלויות שבגאולה האחרונה, וכאן נתמקד בלימוד שיש ללמוד משם, והוא, שקיבוץ גלויות שבגאולה האחרונה יהיה בדרך הטבע, בפעולות טבעיות ויזומות של בני אדם, ממש כשם שהיה בפקידת כורש.
*
כמו כן, מדברי הגר"א הנ"ל (חידושי אגדות ברכות ל"ד:) ג"כ מוכח, שקיבוץ גלויות שבימות משיח בן יוסף מתנהל בדרך הטבע, שהרי הוא מבאר שבימות 'משיח בן יוסף' לא יתחולל שינוי בדרכי הטבע, שהרי "אין בין העולם הזה לימות המשיח אלא שעבוד מלכויות בלבד". וכלשון הרמב"ם (מלכים ומלחמותיהם י"ב, א'): "עולם כמנהגו נוהג". אך קיבוץ גלויות כן יהיה. וממילא עולה מכך, שקיבוץ גלויות הוא בדרך הטבע. כי אם קיבוץ הגלויות האמור, הוא שלא כדרך הטבע, אזי אין זה "עולם כמנהגו נוהג", ועל כרחך שהפעולות הם בגדר הטבע ולא מחוצה לו.
[הערת שוליים: וכ"כ הרמב"ן (שיר השירים ח', י"ג): "וברשיון מלכי האומות ובעזרתם ילכו לארץ ישראל". ועל דברי רמב"ן אלו כתב בהקדמת הספר 'ציר נאמן' (הובאו דבריו בספר 'השרף מבריסק' עמוד 383, ד"ה "אהבת ארץ ישראל"): "…וכאשר הייתי מרואי פניו של הציס"ע [מהרי"ל דיסקין].. למדתי מדבריו הק' כי ההתעוררות של אהבת הארץ הנעשה והנשמע במחנה העברים, ראיה גדולה שיתקיים הקיבוץ [בדרך הטבע] כשיטת הרמב"ן ז"ל ודעימיה, וכדפירש הרמב"ן ז"ל [בקשר לפסוק] עוד אקבץ עליו לנקבציו".
וכ"כ הרד"ק (תהלים קמ"ו, ג'): "..כי לה' לבדו התשועה, והוא יסובבנה על ידי בני אדם,כמו שסיבב תשועת גלות בבל ע"י כורש, וכן לעתיד יסבב גאולת ישראל ע"י מלכי הגוים, שיעיר את רוחם לשלחם"].
נבואה "שהקב"ה" יקבץ נדחי ישראל – מתקיימת ע"י פעולות "בני אדם"
וא"ת, הרי כתוב בנביאים שהקב"ה יקבץ נדחי ישראל, ואולי היה מקום לומר, שמשמע שהקב"ה בבבודו ובעצמו ישא את ישראל על כנפי נשרים ועל ענני שמיא, ויביאם לארץ ישראל, כלומר, בדרך ניסים מופלאה.
תשובה: מפקידה של כורש למדנו, שגם כשהקב"ה אומר 'וְשַׁבְתִּי אֶת שְׁבוּתְכֶם, וְקִבַּצְתִּי אֶתְכֶם.. וַהֲשִׁבֹתִי אֶתְכֶם' – אין זה בדווקא על ידי מעשה ניסים מופלאים מחוץ לגדר הטבע, אלא הבטחה זו מתקיימת גם על ידי פעולות טבעיות ויזומות של כורש ועַם ישראל, שהרי – 'הוּא הַנֹּתֵן לְךָ כֹּחַ לַעֲשׂוֹת חָיִל' (דברים ח', י"ח).
קיבוץ גלויות באופן טבעי – הוא "גאולה דלא זכו"
והנה, קיבוץ הגלויות הנעשה בדרך טבעית, הוא הנקרא "גאולה דלא זכו", וכדאיתא בסנהדרין (צ"ח.): "אמר רבי אלכסנדרי: רבי יהושע בן לוי רמי, כתיב (ישעיהו ס', כ"ב) 'בְּעִתָּהּ', וכתיב (שם) 'אֲחִישֶׁנָּה'. זכו – אחישנה, לא זכו – בעתה".
וממשיכה הגמרא: "אמר רבי אלכסנדרי: רבי יהושע בן לוי רמי, כתיב (דניאל ז', י"ג) 'וַאֲרוּ עִם עֲנָנֵי שְׁמַיָּא כְּבַר אֱנָשׁ אָתֵה', וכתיב (זכריה ט', ט') 'עָנִי וְרֹכֵב עַל חֲמוֹר'. זכו – עם ענני שמיא, לא זכו – עני ורוכב על חמור".
את דברי הגמרא אלו מבאר המהרי"ל דיסקין זצ"ל (הובאה עדות נאמנה משמו, בירחון הפלס, שנת תרס"ד, עמ' 435) כך: "זכו עם עננא שמיא – על ידי נסים ונפלאות; לא זכו – תהיה אתחלתא דגאולה ברשיון הממשלות".
כלומר, כאשר עם ישראל בגדר "לא זכו", הגאולה מגיעה: א. בעתה; ב. בהשתדלות טבעית כרוכב על החמור; ג. מתוך יסורים וכמו שכתוב: 'עני'.
וכן כתוב ב'קול התור' (פרק א, סימן ט"ז): "דרך האתחלתא בלא זכו, היא כעני רוכב על חמור, בעניותא .. על דרך הטבע, עד שנזכה לענני שמיא".
*
וכן ביאר ה'אור החיים' (במדבר כ"ד, י"ז): "..אם תהיה הגאולה באמצעות זכות ישראל – יהיה הדבר מופלא במעלה, ויתגלה הגואל ישראל מן השמים במופת ואות, כאמור בספר הזוהר (ח"א קי"ט. וח"ג רי"ב:), מה שאין כן כשתהיה הגאולה מצד הקץ ואין ישראל ראויים לה, תהיה באופן אחר, ועליה נאמר (זכריה ט') שהגואל יבא עני ורוכב על חמור… [וכמו ש]אמר 'וְקָם שֵׁבֶט מִיִּשְׂרָאֵל', פירוששיקום שבט אחד מישראל כדרך הקמים בעולם דרך טבע..".
והסכים עמו הגר"א בביאור הכתוב הזה ('קול התור', פרק ב, בחינה קל"ח) וז"ל: "קם שבט מישראל (במדבר כ"ד) – זה נאמר על משיח בן יוסף שהוא קם מעצמו באיתערותא דלתתא בדרך טבעית, כביאור הרה"ג בעל אור החיים על פסוק זה".
*
וזהו מה שאמרו במסכת ברכות (ד.): "..ראוים היו ישראל ליעשות להם נס בימי עזרא כדרך שנעשה להם בימי יהושע בן נון, אלא שגרם החטא" ועלו בדרך הטבע.
*
במאמר הבא יתבאר בס"ד, מדוע חז"ל החליטו מראש, שהגאולה השלישית תהיה כפקידת כורש, דהיינו באופן של "לא זכו" ובדרך הטבע.
גם יתבאר, שכל הענין של הקדמת ישראל להתקבץ לאר"י בכוחות עצמם בדרך הטבע – הוא ענין של אהבה וחיבת כלולות, ככלה המקדימה לקראת החתן.
ועוד, שאחרי שאנחנו נעשה את ה'איתערותא דלתתא' בפעולות טבעיות עד השיעור שהקב"ה מחליט – הגאולה תשתלם בדרך ניסית וברחמים גמורים, וכמש"כ (ישעיהו נ"ד, ז' – ח'): 'בְּרֶגַע קָטֹן עֲזַבְתִּיךְ וּבְרַחֲמִים גְּדֹלִים אֲקַבְּצֵךְ. בְּשֶׁצֶף קֶצֶף הִסְתַּרְתִּי פָנַי רֶגַע מִמֵּךְ וּבְחֶסֶד עוֹלָם רִחַמְתִּיךְ אָמַר גֹּאֲלֵךְ ה".