שאלה בענין עליה לארץ ישראל
"קוֹל דּוֹדִי דוֹפֵק פִּתְחִי לִי אֲחֹתִי רַעְיָתִי יוֹנָתִי תַמָּתִי" (שה"ש ה ב). כך קורא הקב"ה לכנסת ישראל לחזור בתשובה אליו, וכמ"ש במדרש (שהש"ר ה ב) על פסוק זה, "אמר הקדוש ברוך הוא לישראל, בני פתחו לי פתח אחד של תשובה כחודה של מחט, ואני פותח לכם פתחים שיהיו עגלות וקרניות נכנסות בו". עוד דרשו על פסוק זה, שהקב"ה קורא לכנסת ישראל לחזור אליו לארץ ישראל מהגלות [וכמו שמבואר בהמשך המדרש, שהפסוקים האלו נדרשים על העליה בימי בית שני, וכ"פ האבן עזרא, הרמב"ן והמצודות].
ויש לשאול, מה יעשה מי שרוצה לעלות מהגולה ולחונן את עפר ארץ הקודש, ולדור בארץ ישראל, אבל חושש קצת מחינוך ילדיו, שאולי בחו"ל יתחנכו יותר בטוב לתורה ומצוות, האם יש לו לעלות לא"י או לא.
והנראה בזה, דאיתא בסוף כתובות (קי:) – "ת"ר לעולם ידור אדם בא"י אפי' בעיר שרובה עובדי כוכבים, ואל ידור בחו"ל ואפילו בעיר שרובה ישראל…". והנה בעירובין (סב. עי"ש) מבואר, שחז"ל לא רוצים שישראל ידור בשכנות עם גוי, שמא ילמד ממעשיו, ולכן תיקנו שאין מועיל עירוב חצירות עם גוי. ואם כן מבואר, שכדי לדור בא"י אומרים לאדם אפילו לדור בשכנות עם גויים, ולא חששו שמא ילמד ממעשיהם. ולפי זה גם בנידון דידן נראה, דיש לעלות לא"י ואין לחשוש לאי אלו חששות של חינוך וכדו'.
(כמובן שיש לדון בכל מקרה לגופו, והדברים פשוטים, שהיכן שהוא קרוב לודאי שהעליה לא"י תגרום לסור מדרך התורה אין לעלות לא"י, ורק באנו לבאר את צדדי הנידון).
הקוראים היקרים מוזמנים לשלוח את תשובתם למערכת קדושת ציון – yyy7@neto.bezeqint.net
קיצור השאלה מהחודש הקודם –
כיום, כשירושלים בנויה ויש בה בתי כנסיות ובתי מדרשות, כיצד נאמר בתשעה באב בתפילת 'נחם' את הנוסח 'העיר האבילה מבלי בניה והשוממה מאין יושב', ועל מה נכוון בתפילתנו?
וכתבנו, שנראה דכיון דהרבה מירושלים המקודשת נמצאים בה ישמעאלים, חשוב הדבר כחורבן, שאויבי ה' ואויבי עמו כל בנינם חורבן הוא, ועל זה אנו מתפללים, שירושלים תִּנקה ותִּטהר מבני השפחה, ותתמלא מבני ישראל.
תשובת הרב ש. כהן
מ"ש לכוון על המקומות המיושבים ע"י ישמעאלים, אין זה כל כך סביר, שהרי כשאומרים 'העיר' פירושה כולה ולא חלק ממנה, וכל שכן כשאומרים 'מאין יושב', 'מבלי בניה', שאי אפשר לכוון כמו שהצעתם.
תגובת הרב דוד שניידר
גם לדעת המשיב, א"א לומר שאם יש בירושלים יהודי אחד אז כבר א"א לומר 'האבילה מבלי בניה', וגם שהרי מאות בשנים דרו יהודים בירושלים, וכמדומה שמזמן הרמב"ן לא פסקה ישיבת יהודים בירושלים, ולא שמענו מעולם מי שדן לומר שלא שייך כבר לומר 'השוממה מבלי בניה', ורק בדור הזה, שיש בירושלים ישוב גדול של ישראל באו לדון בזה. וכיון שכן, דפשוט דביהודי אחד וגם לא בעשרה יהודים השאלה לא שייכת, יש לעיין מה הגדר בזה, מתי כבר לא שייך לומר 'שוממה מאין יושב', ולכן נראה לנו, שכל שיש חלק גדול מירושלים שאינו מיושב בישראל, על חלק זה עדיין שייך לומר תפלה זו.