קהל קדוש. אנחנו חיים היום בתקופה מאתגרת מאוד. מצד אחד תקופה קשה של עקבתא דמשיחא. הימים שלפני ביאת המשיח, הם ימים קשים, כפי שכל אחד מאיתנו חש. מצד שני אנחנו בכל יום קריבים לגאולה השלמה, וגם את זה נראה לי שכל אחד מרגיש. כל אחד חש שאנחנו קרבים יותר ויותר לביאת המשיח.
הימים האלה שני פנים להם. קודם כל להודות לקדוש ברוך הוא על כל הניסים שעשה ועושה לנו בכל יום ובכל עת ובכל שעה. עצם קיומינו פה בארץ ישראל הוא קיום ניסי. אין בזה שום ספק. אנחנו רואים את זה בכל יום, אילו חס ושלום היו רוצים להרע לנו יכלו לעשות את זה כמו שראינו שעשו את זה, ואנחנו חיים וקיימים ולומדים ומתפתחים ועובדים ומקיימים תורה ומצוות, והכל זה בחסד השם, כל הקיום שלנו. "על חיינו המסורים בידיך ועל נשמותינו הפקודות לך ועל ניסיך שבכל יום עמנו". כל אחד רואה וחש שכך אנחנו חיים.
אבל מצד שני אנחנו צריכים גם לבקש על העתיד, כמו שכתוב אצל לאה שהיא פסקה מללדת כי היא אמרה "הפעם אודה את ה'", היא רק הודתה על העבר אבל לא ביקשה על העתיד. ואנחנו מבקשים גם על העתיד. מבקשים מהקב"ה שישלח לנו כבר את הישועה שאנחנו מצפים לה קרוב לאלפיים שנה. אנחנו כל-כך מצפים לה, כל-כך צריכים אותה. אנחנו רוצים לראות בביאת גואל צדק, כי באמת העם כבר מתחיל להרגיש, שרק ביד השם כל המהלך הזה שאנחנו חיים בו. כל המהלך של התקופה הזאת של חיינו פה, זה הכל ביד השם, והקדוש ברוך הוא זה שמנהיג את העולם, והקדוש ברוך הוא הוא זה שמוביל אותנו יד ביד. למרות שלפעמים אנחנו לא תמיד מבינים, אבל אנחנו בטוחים שהכל ביד השם, והקדוש ברוך הוא זה שמוביל, הוא מנהיג, הוא הבורא, הוא המרפא, הוא המחזק, והוא המוביל והמקיים אותנו פה בארץ ישראל.
על כן לא נותר לנו אלא להתפלל ולבקש רחמים מה': "אחינו כל בית ישראל הנתונים בצרה ובשביה העומדים בין בים ובין ביבשה, המקום ירחם עליהם ויוציאם מצרה לרווחה ומאפלה לאורה ומשעבוד לגאלה השתא בעגלא ובזמן קריב ונאמר אמן". יחזרו החטופים, יחזרו החיילים לביתם חיים ושלמים ובריאים בגופם ובנפשם ונוכל אנחנו כולנו לחיות פה בשקט ובשלווה וברוגע, עד ביאת גואל צדק במהרה בימינו אמן.