[מכתב גלוי למתנגדי 'קדושת ציון']
ככל שפעולותיה של 'קדושת ציון' מתרחבות בקהל בסייעתא דשמיא, כך יותר ויותר אני שומע על הפגנות ומאמרי נגד שיוצאים חוצץ לעומתה.
לאחרונה הזדמן לי לקרוא חוברת, בה המחבר מכרכר בכל עוז לסתור את דעותינו ולאחוז בקרנות מזבחו של כבוד האדמו"ר מסאטמר זצ"ל.
ואנא אמינא, מדינת ישראל נוסדה על שני אלמנטים סותרים.
האלמנט הציוני-חילוני אמר: אנחנו צריכים להיות עם נורמלי, ככל העמים, עם שיש לו ארץ ולשון ותרבות משלו. ובהסכמת העמים הנאורים נלך לארץ ישראל שהיא מולדתנו ההיסטורית ושם נבנה את העם הישראלי. להבדיל מהעם היהודי שאינו אומה אלא בתורותיה, אנחנו נבנה אומה שהיא אומה בגלל ארצה, לשונה ותרבותה.
אבל האלמנט שהיה בנפשם של המוני העולים, ובעיקר מארצות המזרח – לא היה כזה. הוא היה בנוי על 'תקע בשופר גדול לחרותנו' ועל 'ותחזינה עינינו בשובך לציון ברחמים'.
בשלב הראשון של המדינה, אכן התנהלו הדברים על פי האג'נדה של הרצון להיות עם נורמלי, אבל יושב בשמים ישחק והפסוק הנצחי "הן עם לבדד ישכון" לא פג וריחו לא נמר.
אנשי 'העם הישראלי הנורמלי' עשו כל מאמץ שאפשר כדי למצוא חן בעיני בני השפחה, מה לא נתנו להם ומה לא הבטיחו להם רק כדי שיואילו בטובם להכריז על 'סוף הסכסוך'.
גם כיום, תוך כדי 'מבול אל-אקצה' מנסים 'הישראלים הנורמלים' למצוא חן בעיני ביידן, בעיני האיחוד האירופי ובעיני כל צרוע וזב וכל ערל וטמא, ובלבד שסוף סוף יכתירו אותם כ'צבא המוסרי בעולם'. אין להם פחד גדול יותר מאשר התחושה, ולפיה שוב נותרנו לבד.
איפה "הישראלי הנורמלי" נעשה לוחמני וקשוח? כשהוא רואה יהודי מארגן מנין כל נדרי בדיזנגוף! על זה הוא מוכן לשרוף שמים וארץ. אבל מול בני השפחה הוא מרגיש אומלל וחדל אישים.
בני השפחה אינם טיפשים. הם חשים היטב ש'הישראלי הנורמלי' חלוש-דעת מול טענת 'ליסטים אתם שגזלתם את ארצנו ב-1948', והם מנצלים זאת היטב.
עוד מציינים מתנגדינו את הענין של מדינה חילונית המתכחשת לבורא עולם, שגם זו אינה טענה כל-כך גדולה. והטעם, כי עצם החילוניות החלה באירופה הרבה הרבה לפני הציונות. ולא מדינת ישראל אשמה בזה. לא היא יצרה את החילוניות, ואדרבה – זהו חלק מרכזי בפעילותנו, שהמדינה אכן תתנהל לפי התורה.
והנה היו כמה וכמה תלמידי חכמים באירופה, כמו הרבנים צבי קלישר ואליהו גוטמכר [תלמידי רעק"א] וגם הרב אבני נזר והנודע ביהודה ועוד, שכתבו בפירוש, שיש עתה עת רצון לעלות לארץ ישראל ולחדש בה את הישוב היהודי על בסיס יהודים יראי שמים העוסקים בעבודת האדמה ולא על בסיס נדבות ו'חלוקה' מאחיהם שבגולה.
ועל כולנה רבי עקיבה יוסף שלזינגר ['הלב העברי'] שלא רק קרא לעלות ארצה, אלא גם עלה בעצמו וכתב תכנית שלמה על מדינה יהודית כולל גדודי צבא הנקראים 'לוחמיאל' ו'שומריאל' [להרחבה גדולה בענין זה ניתן לעיין בגליון 64 – ניסן התשפ"ב – שהוקדש לדמותו ולחזונו של הגרעי"ש שלזינגר – הערת המערכת].
לצערנו, לא היתה היענות מרובה לכך, והיו אפילו כמה רבנים שהתנגדו לרעיון בכל תוקף. והגרעי"ש סבל מרורות מהקנאים אנשי הישוב הישן בירושלים, שאפילו שרפו את ספריו. צא וחקור!
והנה, אילו היו רבבות אלפי ישראל המאמינים בה' ובמשה עבדו, עולים ארצה בהמוניהם, ממילא היו מקימים את כל ההתישבות על בסיס תורה ומצוות, ואילו כת המסכילים, הרפורמים והמתבוללים היו נשארים באירופה תחת תרבות הגויים ואין אחריותם עלינו. וחמושים עלו בני ישראל מאירופה.
אבל מכיון שהיתה התנגדות חזקה על זה מצד כמה רבנים דמחנינו, הרי מתקבע בציבור, כי 'שב ואל תעשה עדיף', וככה הצליח חטא המרגלים להשאיר את יהדות אירופה באירופה.
ממילא, מי עלה ארצה? החילוניים. וממילא הם הקימו את מה שהקימו לפי רוחם. ואם כן, על מי הטענה בכך שהמדינה הזו חילונית?
ועוד, והוא העיקר –
נקבע בהלכה, שאין ישראל נגאלין אלא בתשובה. אבל יש לי ספק גדול אם כל חסיד סאטמר באמת מאמין בזה. ואל יחר אפכם עלי, כי הנה עינינו רואות מי מתעסק יום יום להחזיר את ישראל בתשובה? הרב עובדיה יוסף ותלמידיו, כגון הרב אלבז והרב זמיר כהן, אינם חסידי סאטמר. ארגון 'ערכים' אינו קשור לסאטמר. דוכני חב"ד ברחבי הארץ גם לא. האם יש איזה יחיד או רבים מסאטמר או ה'קנאים' שמתהלך מדן ועד באר שבע לענין זה? אני לא ראיתי. האם ראיתם איזה חילוני שהחל לשמור שבת או להניח תפילין כתוצאה מהרצאות של סאטמר? אני לא ראיתי.
ואסיים בשאלה: תדמיינו שבא אליכם מלאך מן השמים ואומר לכם "דל מהכא גאולה בדרך נס שיבוא בפתע פתאום אל היכלו. אם אתם רוצים להחזיר כל ישראל בתשובה אני נותן לכם את כל הכוחות וכל התקציבים שתרצו עד שכל המדינה וכל הממשלה יהיו שומרי מצוות במלואם" – האם אתם לוקחים את ההצעה?
כעת הולך ועולה כוכבם של אנשי אמונה, הבוטחים בבורא עולם, שהנבואה "הן עם לבדד ישכון" אינה קללה בעיניהם אלא ברכה גדולה. גדודים שלמים צועקים 'שמע ישראל' לפני כניסתם לשדה הקרב. גילויי מסירות נפש ואהבת אחים יהודים צצו לנו מכל צד באופן לא יאמן. טליתות קטן נעשו מצרך מבוקש בכמויות חסרות תקדים. היהודים העתיקים חוזרים לבמה על חשבון הישראלים החדשים, תוך כדי שימוש בכל הכלים שהישראלים החדשים יצרו למען עצמם.
אם מתנגדי 'קדושת ציון' מפגינים נגד שותפות עם 'הישראלים', הנני אוחז בשולי גלימתם. אבל 'קדושת ציון' לא נמצאת שם. היא נמצאת עם היהודים שהולכים לקבל את המדינה לבעלותם.
אלחנן רפאלי, ביתר עילית