לאור דברי הגה"ח רבי ידידיה ברנסדורפר שליט"א שפורסמו בקבוצת השליחה של האגודה ערב חג הסוכות, מאמרו בעניין איסור בריחה מהארץ בזמן מלחמה*, אני שולח לכם דברים ששלחתי לידיד מס' ימים לאחר שמחת תורה אשתקד.
יום ג' פ' בראשית תשפ"ד
נקודת אור – אולי בעל ההילולא מבארדיטשוב זי"ע יעשה מזה מטעמים לאבינו שבשמים כאשר אהב…
הייתה לי היום שיחה עם ידיד טוב מלונדון שבא לארה"ק לסוכות וטיסתו בוטלה. הוא התעניין על החיים כאן בארה"ק לצד הישמעאלים צמאי הדם, על המציאות של יושבי הדרום עם האזעקות הנוראיות מדי כמה שנים, בסך הכל מדובר בשוני עצום מהחיים השלווים (לכאורה) בעירו האירופית.
ושמתי לב לנקודה מרתקת, שממש האירה באור יקרות.
הוא שאל אותי האם היתה לי מחשבה לצאת מארה"ק לרגל המצב הנוראי, [כרגע כמובן שזה לא אפשרי טכנית, אבל ברמת העיקרון]? ועניתי שמעולם לא חשבתי על כיוון כזה. וגם לא שמעתי כיוון כזה במשך חיי הקצרים, מאף קרוב ומודע.
לשם הסקרנות ערכתי כעין סקר סביבי, האם יש מישהו שחשב לרדת לחו"ל בגלל הזוועות שאירעו כאן בימים האחרונים.
לא מצאתי עדיין אפילו אחד כזה (!!!).
הלא דבר הוא.
צִיּוֹן כְּלִילַת יפִי, אַהֲבָה וְחֵן תִּקְשְׁרִי מֵאָז, וּבָךְ נִקְשְׁרוּ נַפְשׁוֹת חֲבֵרָיִךְ –
הֵם הַשְּׂמֵחִים לְשַׁלְוָתֵךְ וְהַכּוֹאֲבִים עַל שׁוֹמֲמוּתֵךְ וּבוֹכִים עַל שְׁבָרָיִךְ.
ע"כ המכתב ששלחתי אז לידידי.
אציין שבמשך תקופה מאוד ארוכה לאחר שליחת הדברים עדיין ערכתי מעין "סקרים" סביבי, האם עלה על דעת מי לרדת חלילה מארץ הקודש מפחד המלחמה. ב"ה שלא נתקלתי אפילו לא בשמץ רצון כזה. [מלבד אנקדוטה מוזרה שפורסמה בשם אדמו"ר אחד, שבשיחה עמו הכחיש את הדברים מכל וכל וטען כי דבריו סולפו הלוך ושוב].
בברכה,
א. קנר
* הערת המערכת:
המעוניין לקבל את המאמר המלא של הגה"ח רבי ידידיה ברנסדורפר שליט"א יפנה לדוא"ל מדור 'בית המדרש' – DOAR@KEDUSHASTZION.ORG