לכבוד 'קדושת ציון',
יישר כח על המאמר היסודי של הרב חיים אינהורן על 'רוב יושביה עליה במשנת הגרז"ן' (גליון 79), מאמר שהוא אבן יסוד לבניינים רבים בהלכה ובמעשה, ורציתי להוסיף עוד תוספת חשובה בזה:
בספר ישועות מלכו להגאון רבי יהושע מקוטנא ליקו"ת פרשת תרומה, כתב יסוד קריטי הנוגע למצב שלנו כיום בארץ ישראל וז"ל: "בספר החינוך כתב דמצות בנין המקדש היא רק בזמן שרוב ישראל יושבין על אדמתם, ולכאורה בימי שבי הגולה דכל הקהל היה רק ארבע ריבוא היאך בנו ביהמ"ק? ואפשר כמו שאמרו חז"ל בחגיגה זכה נוטל חלקו וחלק חבירו בג"ע, א"כ ה"נ כיון שהיה בידי כולם לעלות ולא רצו, נטלו העולים כח וזכות הנשארים, ולהם היה הכח והזכות מרוב ישראל, ומקרי רוב ישראל על אדמתם (ועיין תענית כ"ד גבי משמורות דאותם שעלו זכו בחלק שלא רצו לעלות). וכ"כ הרמב"ם בפ"ד מהלכות סנהדרין דהסכמת רוב חכמי ישראל בארץ ישראל מועלת לעניין סמיכה ולא משגחינן בחכמי חו"ל, ומה שהניח הדבר בספק וכתב שהדבר צריך הכרע, מטעם, דבזה"ז [א.ה. – בזמנו של הרמב"ם ושל בעל 'ישועות מלכו', אך לא בימינו…] שאין בידי חכמי חו"ל לעלות, אין כל הכח בידי חכמי א"י".
והמבין יעמוד מיד על גודל החידוש המונח בדבריו כאן והנוגע למעשה ביושבנו פה בארץ הקודש, אשר כבר עידן ועידנים השערים פתוחים לכל בר ישראל לקום ולהתיישב בארצנו.
ואסיים בברכה ועידוד לכותבים היקרים, שיזכו ללכת מחיל אל חיל ולהגדיל תורת ארץ ישראל ולהאדירה.
בכבוד ויקר
נ.פ.