בית המדרש (82) – [על המקדש] בירושלים – הכבוד למלך הכבוד

לכבוד עורכי הגליון,

נהניתי מאוד מהמדור החדש 'גדולי ישראל בונים את ארץ ישראל', ובפרט מהתיאורים על בית הכנסת תפארת ישראל ההולך ונבנה מחדש.

אמנם לקראת סוף הכתבה, היה משהו שקצת פחות נהניתי ממנו, שנכתב שם שבית הכנסת יהיה גבוה בכמטר אחד יותר מבית הכנסת החורבה. אני מניח שדבר זה נכתב רק כדי לעזור לדמיין את הגובה הרב ואיך בית הכנסת החדש יהיה מרשים במיוחד, אבל חבל שיש לזה 'צליל', עכ"פ באוזני, שזה כאילו מתוך 'תחרות' כביכול בין בתי הכנסת. ואם תחרותיות קטנונית כזאת בכלל לא מתאימה בין יראי ה', על אחת כמה וכמה בירושלים עיר הקודש, וכמו ההיא ששנינו בירושלמי 'וכי יש קטן וגדול בירושלים?' [על המשנה בביכורים פרק ג' 'לפי כבוד הנכנסים היו יוצאים' לקבל פני מביאי הביכורים].

ואולי על-ידי שלא נשקע בדברים קטנוניים הנובעים מגאווה תת-מגזרית מטופשת וכדומה, אלא כולנו יחד נעבוד את ה' בשמחה כאומה שלמה ומאוחדת, ויגבה לבנו בדרכי ה', נזכה שממילא יקבל דבר זה ביטוי ויתלבש גם בעולם הגשמי, וכל ההבדלים בין הגבהים של שאר הבנינים באזור פשוט יתגמדו עד לכדי חוסר-משמעות, כשהקב"ה ירומם הר מרום הרים וישיב מקדש לתוכנו, בקיום 'נכון יהיה הר בית־ה' בראש ההרים ונשא מגבעות' בקרוב בימינו.

בכבוד,

א.פרץ


הערת המערכת:

כמו שהניח הכותב הנכבד מובן מאליו שלא היתה כאן כל כוונה של 'תחרות' או משהו קרוב לכך, ודוקא בגלל הריחוק הטבעי שיש לנו מדברים אלו ודומיהם [כאשר אחד ממאפיינה המובהקים של האגודה הוא האיחוד המופלא בין כלל המגזרים בציבור יראי ה'] אף לא העלנו בדעתנו שהדברים עלולים להתפרש בצורה שכזו, עם כל זאת כיון שנוכחנו לראות שיש מי שהדברים צרמו לאזניו לא נמענו מלהביא את מכתבו בכדי להדגיש את הדברים ביתר שאת.

כתיבת תגובה