לכבוד 'קדושת ציון' רציתי לחלוק עם הציבור הקדוש דורשי ציון הטהורים על טהרת הקדש, כמה מחשבות שיש לי, על דרך ה' והנהגתו הפלאית במה שמתרחש עמנו, החרדים לדבר ה', כאן באה"ק, כי רבות תמהתי, מדוע בזמנינו, ששדהו של ארונה בידינו, ויד ישראל תקיפה ואין מונע בעדנו, מלבנות בית מקדשנו ותפארתנו. מדוע ארון א-להים שוכן בתוך היריעה, ואין פוצה פה שהגיעה השעה, בקול רמה עלות תרועה, לכונן בית רם ונישא. וזה ההרגש הנפלא שהיה לי דהנה היה כבר זמן שמקום המקדש היה בידי ישראל אך לא בנו את בית המקדש, והוא בימי דוד המלך שרצה לבנות הבית ואמר לו הקב"ה: וַיְהִי עָלַי דְּבַר ה' לֵאמֹר דָּם לָרֹב שָׁפַכְתָּ וּמִלְחָמוֹת גְּדֹלוֹת עָשִׂיתָ לֹא תִבְנֶה בַיִת לִשְׁמִי כִּי דָּמִים רַבִּים שָׁפַכְתָּ אַרְצָה לְפָנָי. הִנֵּה בֵן נוֹלָד לָךְ הוּא יִהְיֶה אִישׁ מְנוּחָה וַהֲנִחוֹתִי לוֹ מִכָּל אוֹיְבָיו מִסָּבִיב כִּי שְׁלֹמֹה יִהְיֶה שְׁמוֹ וְשָׁלוֹם וָשֶׁקֶט אֶתֵּן עַל יִשְׂרָאֵל בְּיָמָיו. הוּא יִבְנֶה בַיִת לִשְׁמִי… (דברי הימים א' פרק כ"ב, פסוקים ח-י) משמע מכאן שהקב"ה רוצה שבניין בית המקדש יהיה בזמן של שלום ושלווה, לא בעת מלחמה ועל ידי איש מנוחה, ושמא לכן עדיין לא התגלגל משמים ההתעוררות של השעה לבניית בית המקדש, כי עם ישראל אינו שולט עדיין בכל חלקי הארץ, וחבלי ארץ ישראל זועקים אלינו כבשוני נא, עזה ובנותיה, לבנון ושאר השטחים שאינם בריבונות מוצהרת וחלוטה.
כי עתה עדיין עת מלחמה, עת שפיכת דם אויבינו.
ומצאתי לי ראיה מן הכתוב שכיבוש לבנון קודם לבניין בית המקדש (ישעיה ס – שבע דנחמתא, פסוקים י"ב-י"ג)
כִּי הַגּוֹי וְהַמַּמְלָכָה אֲשֶׁר לֹא יַעַבְדוּךְ יֹאבֵדוּ וְהַגּוֹיִם חָרֹב יֶחֱרָבוּ. כְּבוֹד הַלְּבָנוֹן אֵלַיִךְ יָבוֹא בְּרוֹשׁ תִּדְהָר וּתְאַשּׁוּר יַחְדָּו לְפָאֵר מְקוֹם מִקְדָּשִׁי וּמְקוֹם רַגְלַי אֲכַבֵּד. ופירש רש"י ברוש תדהר ותאשור – מיני עצי יער לבנון:
ולפי זה נתיישבה לי תמיהה נוספת, הרי כלל ישראל החרדים לדבר ה' זוכים לקיים כל מצוות ה' בהידור רב, תורה, עבודה, גמילות חסדים, מדוע סיבב הקב"ה שלא יוכלו לקיים מצוות כיבוש ארץ ישראל, כיון שהצבא נשלט בידי עוקרי ועוכרי הדת, ולפי זה נחה דעתי, כיון שרצון ה' הוא שאיש מנוחה יבנה את בית ה', סיבב מסבב כל הסיבות, שתהיה קבוצה בעם ישראל שאינם יוצאים בצבא, ובעת שיהיה עת שלום ושלווה, יעלו להר מרום הרים ויבנו בית עולמים.
והדא היא דכתיב "וירא מנוחה כי טוב" על שבט יששכר העוסק בתורה, שהוא יזכה להיות ה"איש מנוחה" שיבנה בית המקדש, 'יבואו טהורים ויתעסקו בטהרות'.
בברכה,
מרדכי ע.
הרב חיים מאיר אינהורן:
חשוב להדגיש כי לא נתנו הדברים להאמר אלא כביאור לאחר מעשה לדרכי ההנהגה העליונה, ולא כהוראת היתר חלילה לפטור את עצמנו ממצוה יקרה וחביבה זו לכשתקרה לפנינו האפשרות המעשית לכך, שכן מלבד שכל ענין ה'מנוחה' לא נאמר כמובן אלא לענין בנין המקדש ולא לענין הקרבת הקרבנות [שנוהגת אף לפני בנין הבית], הרי משורת הדין לא נאמרה הגבלה זו של 'והיה בהניח ה' א-להיך לך מכל אויביך מסביב' [אשר פירשו רבותינו שהוא העמדת מלך ומחיית עמלק] אלא לגבי המצוה המיוחדת לבנות מקדש קבוע ב'מקום אשר יבחר ה', אבל מצות 'ועשו לי מקדש' הלוא נהגה מיום שניתנה תורה ונתחייבו בה מיד ובנו משכן במדבר, בגלגל, בשילה בנוב וגבעון, ומשכך כיון שנבחר המקום ונקבע למקום היחיד הראוי למקדש מעתה ועד עולם זהו המקום היחיד בו ניתן לקיים גם את המצוה הראשונה של 'ועשו לי מקדש', וכמו שמצינו בחזרתם מבבל בימי כורש שנתחייבו בבניית המקדש אף שלא היתה להם מלכות כלל והיו משועבדים למלכות פרס [ואף מנוחה מאויביהם (צרי יהודה ובנימין) לא היתה להם], וחובה זו לא היתה בהוראה מיוחדת של נביא אלא הנביא מוכיחם על שלא קיימו את המצוה, ואף קודם שהתנבא להם כבר נענשו בעוון התרשלותם כמבואר בחגי א [ע"ש], יתירה מזאת לימדונו רבותינו שאף בגאולה העתידה בית המקדש עתיד להבנות לפני ה'מנוחה' השלימה כמו שאמרו בפירוש בירושלמי (מע"ש פ"ה ה"ב): 'בית המקדש עתיד להיבנות קודם למלכות בית דוד', וכן ביארו חכמינו ז"ל בבבלי (מגילה יז:) שסדר התפילה הוא כסדר גאולתן של ישראל ש'כיון שנבנית ירושלים בא דוד', ואל ישיאך לבך לחלק בין ירושלים למקדש שהרי בנוסח תפילת הביננו אמרו בפירוש: 'וישמחו צדיקים בבנין עירך ובתיקון היכלך ואח"כ ובצמיחת קרן לדוד עבדך' וכבר ביאר כן בפירוש רבינו פרשנדתא (רש"י מגילה יח.) וז"ל: 'אחר ישובו בני ישראל – אחר ישובו לבית המקדש ובקשו הקב"ה ואת דוד מלכם' בב"א.