בית המדרש (76) – בלי כל זיקה לציונות


הערת המערכת:

הדברים דלהלן תומללו מתוך הודעה שהתקבלה בקו הטלפוני של האגודה –  079-607-3701 (בשלוחת ההודעות – 9), ועל-אף עריכתם כמכתב שמרנו את סדר וסגנון הדברים כפי שהושארה ההודעה, כדי לשמור על אותנטיות במסירת הדברים. גם אתם, קוראי הגליון הנכבדים, מוזמנים בזאת לשתף אותנו במספר הטלפון הנ"ל במחשבותיכם והערותיכם.


שלום, אני רואה את החוברות של 'קדושת ציון' בכל מיני מקומות בציבור החרדי. לא הייתי אומר שאני רואה את זה בצורה המונית, פה ושם, אני מוצא גליון או שנים. אז כנראה שכל דבר יש לו הסיבה שלו.

מה שאני מתפלא, שלא מופיע, למשל הג"ר שריה דבליצקי זצ"ל שהיה מגדולי הדור, היה מקורב לגדולי ישראל של הדור הקודם והדורות הקודמים, והיה תלמיד שלהם. ויש לו כל מיני עניינים שהוא אמר וכתב בנושא של ארץ ישראל, ויישוב ארץ ישראל, גם היתה לו התייחסות לתשועת ישראל במלחמת ששת הימים.

גם אני מתפלא שהיה יהודי גאון גדול, שהיה תלמיד של רב חיים עוזר גרודזינסקי, וגם לגאון הרוגוטשובר היה מקורב, שקראו לו הגאון הגדול, הגאון האדיר רבי מרדכי סאוויצקי. היה רב בבוסטון באמריקה. גדולי הדור כגון מרן הגר"מ פיינשטיין ועוד רבים, התייחסו אליו מאוד מאוד בכבוד, המענין הוא כי גם קנאים של אנשי העדה החרדית ונטורי קרתא מאוד אהבו אותו והעריצו אותו, כי הוא היה מתנגד גדול של מדינת ישראל. עד כדי כך החשיבו אותו בעדה החרדית, שכשנפטר ונקבר כאן בארץ ישראל, הבד"ץ הכריז על ביטול מלאכה בשעת הלוויתו.

מצד שני, הוא מאוד מאוד נלחם נגד העניין של החזרת שטחים, מכיון שהוא אחז שזה פיקוח נפש. אמרו עליו בדרך צחות, שכאשר הוא מגיע לארץ ישראל, אז יש לו כמה מיני דרשות; כי מזמינים אותו גם בבית המדרש 'תורה ויראה' – שם הוא מדבר נגד המדינה, וגם בבתי מדרשות אחרים, שם מדבר על חשיבות ההתיישבות של יהודים שומרי תורה ומצוות בכל חלקי ארץ הקודש…

ויש גם את הגאון הגדול רבי מיכל פיינשטיין זצ"ל, חתנו של הרב מבריסק זצ"ל, אני זוכר שכאשר התחילו הסכמי אוסלו, למרות שהוא היה מתנגד של הציונות, ואפילו התנגד עקרונית להשתתפות בבחירות אז, למרות שמעשית הורה בעד השתתפות בבחירות, אבל הוא עצמו היה נגד, כמדומני שהיה נגד שותפות בקואליציה, היה לו נטייה של קנאות. ובכל זאת כאשר התחילו בשעתו שמעון פרס ושאר המדינאים לעשות הסכמים עם הערבים, והפריחו את הרעיונות על חלוקת ירושלים רח"ל ו'יריחו תחילה', הוא כתב מכתב ארוך לשמעון פרס, שהוא מתחנן על כל הנפשות שהסכמים אומללים אלו יעמידו אותן בפיקוח נפש, על כל היהודים שגרים ביהודה ושומרון.

המכתב בשעתו התפרסם בעיתון המודיע. וראוי לציין לשבח את מערכת העיתון שנתנו לזה במה פומבית ומכובדת והביאו את המכתב בשלמותו תחת השם 'הגאון הגדול רבי מיכל פיינשטיין'. אני חושב שמכתב כזה נותן גם מבט על הענינים של ארץ ישראל על פי התורה ועל ההתייחסות של היהדות החרדית לארץ ישראל, כמובן, בלי כל זיקה לציונות. וטוב אתם עושים, ואולי תחזקו עוד יותר את הקו הזה של להתנער לגמרי מהציונות, ומצד שני, רק לדבר על קדושת א"י ויישוב ארץ ישראל כשלעצמו.

עוד יש גם ספר שלם שהוציא בשעתו הרב שלום דב וולפא. בתקופת סיני, תקופת פינוי ימית, הסכמי קמפ דיוויד של בגין, הוציא אז ספר שנקרא 'דעת תורה' על החזרת שטחים. אם אני לא טועה יש שם מכתבים מרבי משה פיינשטיין זצ"ל, וגם מהגאון רבי ישראל גרוסמן זצ"ל – ראש ישיבת קרלין שהיה מקובל ומוערך גם בחוגי הישוב הישן פה בארץ ישראל. יש שם מכתבים מגדולי תורה שלא היו חשודים אפילו לא בזיקה רחוקה לציונות, אלא להיפך. התבטאו כמה פעמים נגד הציונות. אבל הם מתייחסים בדבריהם לעניין הזה של מסירת שטחים, בעיקר מצד פיקוח נפש, מאוד מאוד בחומרה. 

בלי לזלזל בדעה של הקנאים שגם להם יש את הדעה שלהם. גם שם היו גדולי תורה וגדולי ישראל. אבל צריך לדעת את שני הצדדים, גם של הקנאים, כמובן של גדולי הקנאים, וגם את של אלו שהיה להם התייחסות אחרת בעניינים של ארץ הקודש ויישוב ארץ הקודש.

כנראה זה כוונתכם לשם שמים, אז שיהיה לכם סייעתא דשמיא וכל טוב.

בברכה,

ל.ב.


הערת המערכת:

מי שיש לו את המקורות הנ"ל בהמודיע וכדומה, נשמח שישלח למייל של המערכת – DOAR@KEDUSHASTZION.ORG.

כתיבת תגובה