בס"ד
לכבוד הגליון הנכבד קדושת ציון,
אשמח אם תוכלו לפרסם את מאמרי הרצו"ב.
בתודה עמוקה על הבמה החשובה,
ראובן ליינער
תרשישים
ביום הכיפורים בשעת מנחה, אנו מקבלים מסר משמעותי ביותר הנוגע למצוות היום, מצוות התשובה. יונה נביא ה' אינו חפץ לקיים את נבואת ה', אז הוא בורח תרשישה. אם הוא יהיה מחוץ לארץ הקודש, על האדמה הטמאה, כך סבר, לא יצטרך לקיים את הנבואה. אולם יד ה' וההשגחה העליונה טופחת על פניו, והמסקנה שיוצאת היא, שמגזרת ה' יתברך לא ניתן לברוח.
כדי להבין בשל מה הסער, אצרף כאן דברים שכתב פוליטיקאי ידוע, ואלו דבריו:
"בתשפ"ד הקיץ הקץ על חלום הלאומיות האזרחית הציוני שלנו. בתחילת השנה חטפנו את אם כל הפוגרומים שלהם הורגלנו כקהילות בגלות. ומיד התברר, שלמרות כל חיל האוויר, הטכנולוגיה המתקדמת ומפעל הטקסטיל – אין אנו מסוגלים להגיב כאומה ריבונית. בעוד חודש ימנו החטופים שנה במנהרות, ויישובי הספר שנה לגלותם מביתם. כמה דקות מהגבול נמצא אויב נחות מכל בחינה, והחטופים נרצחים לאיטם בזה אחר זה והגולים מתייאשים מהשיבה לביתם. למה? כי הניסוי הציוני נכשל. אין דבר כזה 'אומה יהודית אזרחית' על בסיס טריטוריאלי בלבד, ולכן גם לא יכולה להיות לפיקציה הזו מדינה. אם אחמד טיבי ישראלי, אז אין דבר כזה ישראלי. ואם בגן הילדים הישראלי אין יותר אבא של שבת ואמא של שבת וגם אסור להגיד 'שבת שלום' כי זו הדתה, אז אין דבר כזה 'ישראליות'. וכשהלא-אומה הזו פגשה את השבעה באוקטובר, התברר סופית שחזרנו להיות קהילה. וקהילה לא מנצחת מלחמות, קהילה פודה שבויים…"
אני מאמין, שאלו מילים לא פשוטות עבור אותו פוליטיקאי. לא קל לאדם לבשר בצורה כה גלויה וחד משמעית על התנפצות החלום שעל ברכיו נולד וגדל. הוא בוודאי מכוון לתהליך עמוק יותר, לנסות לחלום שוב, לטוות אקספרימנט חדש. אבל כעת הוא בקו השבר. הקטסטרופה הנוראית אליה מושכים גורמי קיצון בחברה הישראלית מאיימת להחריב כל דבר בנוי. נורא.
הוא מדבר על אומה יהודית אזרחית על בסיס טריטוריאלי בלבד. שזו פיקציה.
זו דמותה של הציונות החילונית, וכיום ניתן לקבוע כי היא קרסה בקול רעש גדול ומדמם.
מאידך, יהיו בציבור החרדי אולי מי שיגידו – 'אמרנו לכם', אולי גם יתלו ברחוב תמונות של רבנים עם כמה ציטוטים. על הדרך ישכחו אלו את המשך המסקנה של אותם אלו שאמרו, שציונות בלי יהדות אין לה קיום, אבל גם אמרו שהדרך היחידה היא לעשות זאת על פי תורת ה'. אם כי קשה לי להאמין שיהיה מי שיתלה מודעות עם דמותו של הלב העברי, עם מסקנה – אילו הייתה מדינה ההולכת בשם ה', לא היינו נופלים לפי פחת גשמית כזו, כשעל פחת רוחנית, על חילוניות דורנו, מי בכלל מדבר.
אך איפה הניסיון להבין את דבר ה'?
כשיונה ברח תרשישה מלפני ה', היה סער גדול והאניה חישבה להישבר. וידע הוא, כי בשלו הסער הגדול הזה.
הייתה שם מסקנה ברורה:
מפני ה' לא בורחים.
הציונות ברחה מה' ויהי סער גדול והאניה חשבה להשבר. אך הפתרון לא יהיה לברוח שוב מלפני ה'. הפתרון יהיה לדעת שהסער הגיע בדיוק בגלל הבריחה הזו.
התרשישים אליהם מנסים לברוח נמצאים בכל פינה. הם נמצאים ברצון להקים מדינה ככל העמים. ליצור עץ מנותק משורשיו. והם נמצאים גם בעצימת העיניים, בשינה בירכתי הספינה. [שינה ממש אמרו – מלאה בחגיגות קדושות ומרוממות, בבין הזמנים מלא אטרקציות, ובפוליטיקות פנימיות עסיסיות].
"כי האדם חושב כמה פעמים לייאש את עצמו שאין יכול לתקן בשום אופן ועל כן יתנהג תמיד באופן אחד, ואם יגזור עליו הקדוש ברוך הוא למות ימות. אבל טעות הוא, שסוף דבר יהיה, כל מה שהקב"ה רוצה מנפשו שיתקן מוכרח הוא לתקן, ויבוא עוד פעם ופעמים לעולם הזה ובעל כרחו יוכרח לתקן, ואם כן למה לו כל העמל למות ולסבול חיבוט הקבר ושאר צרות ולחזור עוד הפעם, וראיה מיונה, שהקב"ה רצה מאתו שילך וינבא, והוא מיאן בזה ונס לים, מקום שלא ישרה עליו עוד השכינה לנבאות כידוע, וראינו שנטבע בים ונבלע בדג והיה שם במעיו כמה ימים, ולפי הנראה בודאי לא יכול להתקיים דברי ה' יתברך, ומכל מקום ראינו שסוף דבר היה שרצון ה' יתברך נתקיים וילך וינבא, כן הוא האדם בעניניו. וזהו שאמרו באבות – 'ואל יבטיחך יצרך שהשאול בית מנוס לך, שעל כרחו אתה נוצר וכו' ' " (משנה ברורה, שעה"צ תרכב ו).
כן היא גם האומה בעניינה. סוף דבר רצון ה' יתברך יתקיים, שאין יכולים לברוח מה' יתברך.
סוף דבר רצון ה' יתברך נתקיים – ומליוני יהודים מארצות הגולה מתגוררים בארץ נחלתנו.
סוף דבר רצון ה' יתברך נתקיים – נטעו כרמים בשומרון, ירושלים פרזות יושבת וילדים וילדות משחקים ברחובותיה.
סוף דבר רצון ה' יתברך נתקיים – והתורה שגלתה לארץ שנער חזרה לארץ הצבי, ומציון יוצאת תורה.
ואין יכולים לברוח מה' יתברך.
השבר הגדול של הציונות הוא הסער הגדול בים. השסע החברתי – הקטסטרופה הגדולה – היא האניה שמחשבת להשבר.
ובשלנו הסער הגדול הזה. כי אנו בורחים מלפני ה'.
זה הזמן לדרישה הטהורה. לדרישת ציון. לא לרדת ולברוח לתרשיש. כי אם ללכת ולקרוא את הקריאה אשר ה' דובר אלינו – קומו ונעלה ציון.