נחמו נחמו עמי – כל גיא ינשא
עליתי השבוע לירושלים. בדרך, למדתי את פרשת השבוע ואת ההפטרה – 'נחמו נחמו עמי'. בהשגחה פרטית, למדתי את ההפטרה בפקקים בעבודות בכביש בכניסה לעיר. התבוננתי בפסוקים, וכשהבטתי בחלון, פשוט ראיתי את התגשמותם,
הבה נראה את הפסוקים עם פירוש רש"י, גדול הפרשנים והפשטנים –
ישעיהו מ – "נַחֲמוּ נַחֲמוּ עַמִּי יֹאמַר אֱ-לֹהֵיכֶם. דַּבְּרוּ עַל לֵב יְרוּשָׁלִַם וְקִרְאוּ אֵלֶיהָ כִּי מָלְאָה צְבָאָהּ כִּי נִרְצָה עֲוֹנָהּ כִּי לָקְחָה מִיַּד ה' כִּפְלַיִם בְּכָל חַטֹּאתֶיהָ. קוֹל קוֹרֵא בַּמִּדְבָּר פַּנּוּ דֶּרֶךְ ה' [רש"י: דרך ירושלים לשוב גליותיה לתוכה] יַשְּׁרוּ בָּעֲרָבָה מְסִלָּה לֵא-לֹהֵינוּ. כָּל גֶּיא יִנָּשֵׂא וְכָל הַר וְגִבְעָה יִשְׁפָּלוּ וְהָיָה הֶעָקֹב לְמִישׁוֹר וְהָרְכָסִים לְבִקְעָה. [רש"י: כל גיא ינשא. וההר ישפל הרי דרך חלקה ושוה ונוחה : והרכסים. הרים הסמוכים זה לזה ומתוך סמיכתן מורד שביניהם זקוף ואינו מעוקם שיהא נוח לירד ולעלות [הרכסים מתורגם גדודיו ל'גובה כמו גדודי הנהר'. הרכסים. כמו וירכסו את החשן (שמות כח). לבקעה. קנפנייא בלע"ז ארץ חלקה ושוה]. וְנִגְלָה כְּבוֹד ה' וְרָאוּ כָל בָּשָׂר יַחְדָּו כִּי פִּי ה' דִּבֵּר".
פשוטו של מקרא כאן, אומר – אכן, ירחיבו את כביש הגישה לירושלים. אכן, לא יהיה עוד צורך לעלות ולרדת בהרים. אכן כן, יהיה קל מאי פעם לעלות לירושלים.
נו, וזאת לא המציאות העכשווית? מישהו זוכר שהיה פעם סיבוב מוצא? עליות הקסטל? [והרכבים שהיו נתקעים שם תמיד…]. כביש בעל שני נתיבים? סח לי השבוע אחד מזקני ירושלים, שבצעירותו ארכה הדרך לתל אביב שלש וחצי שעות! גם בת יענה בן בנו של רבן של כל בני היענה אינו יכול לטמון כאן את ראשו בחול ולהגיד – לא לזה התכוון הנביא. [לא נכתב בפסוק, שיישור ההרים יעשה ע"י ענני כבוד]. ועוד דבר, פרויקט הכניסה לעיר קרוי "המרכז התחבורתי המשולב הגדול בישראל". לרגע חשבתי, הלא זאת מדינתנו, לא על ירושלים תפארתה, בעיקר על תל אביב גאותה. למה להם להקים את 'הגדול בישראל' דווקא בירושלים? [ומי שראה את העבודות בתל אביב יבין היטב את תמיהתי – היקף העבודות שם אינו פחות מבירושלים]. אלא מה, זהו מה שכתוב בהמשך הפרק – "הנותן רוזנים לאין" – ישחקו הנערים לפנינו – יחשיבו את התל להר גבוה, ודבר א-להינו יקום לעולם. המקום הנגיש והנוח ביותר להגעה יהיה העיר ירושלים. ולכן מסבב הקב"ה שזה יהיה 'הגדול בישראל'.
יעזור ה' שיקויים האמור "וְנִגְלָה כְּבוֹד ה' וְרָאוּ כָל בָּשָׂר יַחְדָּו כִּי פִּי ה' דִּבֵּר".
ואליכם אישים – קדושת ציון אקרא – "עַל הַר גָּבֹהַ עֲלִי לָךְ מְבַשֶּׂרֶת צִיּוֹן הָרִימִי בַכֹּחַ קוֹלֵךְ מְבַשֶּׂרֶת יְרוּשָׁלִָם הָרִימִי אַל תִּירָאִי אִמְרִי לְעָרֵי יְהוּדָה הִנֵּה אֱ-לֹהֵיכֶם" [מצודת דוד: על הר גבוה. להשמיע הקול למרחוק : מבשרת ציון. עדת הנביאים המבשרים הגאולה לציון : אל תיראי. להרים קול בחושבך פן תמצא מכחש ומשקר. הנה א-להיכם. בא המקום לגאול אתכם".
בנחמת ציון תנוחמו,
מ.ע.
טוב מראה עיניים
לכבוד האגודה הקדושה,
המחדירה את ההתבוננות בנסי ה' הגדולים.
רציתי להביא כאן מקור חשוב למה שאתם עושים.
אמר ה' בפרשת עקב – "וידעתם היום כי לא את בניכם אשר לא ידעו ואשר לא ראו את מוסר ה' א-להיכם את גדלו את ידו החזקה וזרעו הנטויה. ואת אתתיו ואת מעשיו אשר עשה בתוך מצרים לפרעה מלך מצרים ולכל ארצו. ואשר עשה לחיל מצרים לסוסיו ולרכבו אשר הציף את מי ים סוף על פניהם ברדפם אחריכם ויאבדם ה' עד היום הזה. ואשר עשה לכם במדבר עד באכם עד המקום הזה. ואשר עשה לדתן ולאבירם בני אליאב בן ראובן אשר פצתה הארץ את פיה ותבלעם ואת בתיהם ואת אהליהם ואת כל היקום אשר ברגליהם בקרב כל ישראל. כי עיניכם הראת את כל מעשה ה' הגדול אשר עשה" (דברים יא ב-ז). לומדים מכאן, שיש ערך מיוחד לדברים שאדם רואה בעיניו, שהוא חש וחווה על בשרו, מעבר למה שהוא יודע משום ששמע כך מאחרים. מכיון שהתורה מכירה בערך הזה, נלמד שעלינו להתבונן סביב על מה שקורה לנו בדור שלנו, בעודנו חיים, ומתוך החויה הזו, נלמד מהו היחס של ה' כלפינו ומה הוא מצפה מאתנו, במיוחד בדורנו אנו.
בברכה,
ה. ק.
מכתב חיזוק מהגה"צ הרב משה צוריאל זצ"ל
מכתב שקיבל עורך הגליון הרב יהודה אפשטיין, מהגאון רבי משה צוריאל זצ"ל, אחרי שהותקף במאה שערים לפני הועידה השנתית לפני 5 שנים –
אשתי מספרת לי כי שמעה שבריונים התקיפו אותך, בעת צאתך מהכנס באולמי תמיר.
זה דרכם כסל למו, מרשעים יצא רשע, הידים ידי עשו. כל המרים יד על השני הוא רשע. וכבר אמרו בסנהדרין (נח:) מה דינו של הסוטר לועו של ישראל.
ואתה יקירי, מקומך אל תנח. הקב"ה ישלם לך שכר כפלי כפלים על כל מה שנתבזית בידי הפוקרים האלו, מחוסרי תורה, מחוסרי יראת שמים.
וכבר אמר הנביא ישעיה "גֵוִי נתתי למכים וכו' פני לא הסתרתי מכלימות ורוק" – ישעיה נ ו.
רבים אשר תומכים בך, יותר הרבה ממחוסרי דעת אלו, הפוקרים והמבזים את התורה.
מוקירך מאד,
משה צוריאל
ברכת אוזר ישראל – על מלחמת ששת הימים!
לכבוד מערכת 'קדושת ציון'!
רציתי להודות לכם על העיסוק החשוב בהודיה לה' יתברך על הניסים הגדולים שחולל ה' לעמו בשנת תשכ"ז.
ידוע, שכל גדולי ישראל באותו הדור קראו להודות ולהלל על הניסים המופלאים. אשריכם, שאתם ממשיכים את דרכם בנושא זה ובשאר הנושאים החשובים שאתם עוסקים בהם!
כאן המקום לפרסם את דעת רבנו הגדול אדמו"ר הקדוש החלקת יהושע מביאלא זצוק"ל [שלדאבוננו יש המנסים לייחס לו קנאות מזויפת], שהורה לתלמידיו לכוון בברכת 'אוזר ישראל בגבורה' – להודות לה' שהנחיל גבורה לבני ישראל בשנת תשכ"ז.
הוראה זו אף הודפסה במהדורה הראשונה של סידור 'חלקת יהושע' שהודפסה בשנת תשנ"ח (הערה בתחתית עמוד עה), ולצערי הושמטה במהדורות המאוחרות.
החותם בהערכה,
י.ב.פ, בית שמש
קנאות – למען ציון!
לכבוד הגליון 'קדושת ציון',
תודה על הגליונות הנפלאים.
אחרי דברים כדרבונות שכתב הרב אפשטיין במאמרו בגליון 72 (תמוז-אב תשפ"ג) על גורמי שוליים עם 'קנאות' מזויפת, מצאתי לנכון לתקן עיוות שהשתרש במחשבה על חלק מהמכונים 'קנאים' ויחסם לארץ ישראל, ועד כמה גם הרבה מהם שייכים לגמרי לענייני קדושת ציון.
זכור לי, שבתקופת ההתנתקות אמר לי מאן דהו ששמע כמה קנאים שמדברים נגד תכנית ההתנתקות.
זה היה נשמע לי מאד מוזר. הלה הסביר לי משהו שכאילו מדובר ב"הפוך על הפוך". הם נגד הציונים, והציונים עושים את ההתנתקות… בקיצור, היה נשמע לי שטויות. חשבתי שהוא קרא איזה מאמר של קנאים שנכתב בדרך מליצה, ופשוט לא הבין. לקח לי כמה שנים לתפוס שרבים רבים מהקנאים אוהבים אהבת נפש את ארץ ישראל.
יהונתן נוימן, קרית ספר
קדושת ציון – ממשיכי דרכם של הקנאים לדורותיהם
לכבוד המערכת,
אנשים פשוט לא מעמיקים להבין מה זה 'קדושת ציון'.
שוחחתי על הענין עם ידיד קנאי קיצוני [קרוב לסיקריקים].
ואמר לי: אנשים לא מבינים מה זה 'קדושת ציון', הם לא יודעים שזה בדיוק הענין של רבי עקיבה יוסף שלזינגר, רבי יוסף חיים זוננפלד, וגם רבי עמרם בלויא. אנשים אינם יודעים להבחין בין הדברים, ורואים את זה כמזרחי.
ועוד האריך למכביר להוכיח שזה היה כל ענין העדה החרדית, וגם הרבי מסאטמר סבר כן. אמרתי לו: אבל לא זה מה שיוצא מ'ויואל משה'! השיב: עזוב, ויואל משה זה רק בשביל להבהיר את ההתנגדות לציונים, זה לא מה שהוא באמת סבר.
בברכה,
יעקב שלומוביץ ביתר ת"ו