בלוג

הגאון רבי אליהו שלזינגר שליט"א

קרוב לחמישים ספרים כתב במהלך השנים הפוסק המפורסם הגאון רבי אליהו שלזינגר שליט"א רבה של שכונת גילה בירושלים, כשגולת הכותרת של ספריו ללא ספק היא סדרת "שו"ת שואלין ודורשין", במסגרתה יצאו לאור עד עתה עשרה כרכים מלאים בתשובות במגוון נושאים הלכתיים, לצד מאמרים תורניים בסוגיות הש"ס והתכתבויות שונות עם גדולי הרבנים והפוסקים. את הסימן הראשון בכרך הראשון ייחד הרב שלזינגר ל'החזרת שטחי ארץ ישראל ודיני פיקוח נפש'. אף שהתשובה המפורטת נכתבה כהתיחסות אקטואלית לשאלת מסירת שטחי ארץ ישראל תמורת הסכמי שלום עם הערבים, מגלה הרב שלזינגר בפתיחה לתשובה זו, כי "לא אוכל שלא לגלות את אשר בוער בקרבי זה שנים רבות, באשר קיימת הרגשה שאהבת ארץ ישראל ואהבת ישראל המה מן הדברים הפחות חשובים בעולם התורני ובעולם הישיבות, עד כדי כך שלעתים אף דומה שיש הסבורים שקיימת סתירה ביניהם והדברים נשמעים בעוו"ה".

במאמר הארוך והמפורט [שאת חלקו אנחנו מדפיסים בגליון זה בהסכמתו של הרב שליט"א] מקיף הרב את הנושא הזה מכלל היבטיו, תוך שהוא נוגע בסוגיות של פיקוח נפש, מצות ישוב ארץ ישראל בזמן הזה, חובת הבטחון בקב"ה, תום תוקף שלוש השבועות ועוד, ומסיק, שבמציאות העכשווית אין חולק על כך, שאסור למסור את שטחי ארץ ישראל לידי אומות העולם.

למעלה משלושים שנה אחרי כתיבת המאמר [בשנת תשמ"ט], ישבנו לשיחה מרתקת עם הגאון הרב שלזינגר שליט"א, על עבר הווה ועתיד, בשיחה המשלבת דברי תורה ואקטואליה, תוך התיחסות מפורטת לשיטתו של מורו ורבו מרן הגרא"מ שך זצוק"ל לסוגיות אלו, כאשר מחד ידועה הסתייגותו ממגורים במקומות מסוימים שהיה קיים חשש שהם ימסרו לערבים בהסכמי שלום עתידיים, אך מאידך ידועה התנגדותו הנחרצת להסכמי אוסלו והוראתו הנחרצת כי על היהדות החרדית לשתף פעולה עם ממשלות הימין הקרובות יותר למסורת בניגוד לשמאל האנטי-דתי.

תחילה אנו מבקשים לשמוע על יחסו הכללי של הרב שך לארץ ישראל.

"אהבתו של הרב שך לארץ ישראל היתה אהבה עזה. לא לחינם הוא הגיע לארץ ישראל למרות שיכול היה לנסוע לאמריקה – שם היה רבי אהרן קוטלר שהיה קרוב משפחתו – והוא יכל לשבת שם בכבודו של עולם. גם הרב מבריסק קיבל הצעות לצאת לחו"ל והוא לא הסכים. גם המשגיח הגר"י לוינשטיין שבתחילה הלך לאמריקה אמר אחרי תקופה, שהוא לא יכול להיות שם, כיון שאמריקה זה רק ממון ותאוות, וכולם עלו לארץ.

כך היתה גם אהבתו לעם ישראל. כולם זוכרים כמה פעמים הוא דיבר על אנשי הקיבוצים שאין אנו יכולים להשלים עם כך שהם לא שומרים תורה ומצוות. באחד לספטמבר, כשבתי הספר הכלליים מתחילים ללמוד, הוא לא אכל ארוחת בוקר והוא היה צם חצי יום. הוא אמר, שביום הזה מיליון ילדים יהודים הולכים לשמד. הוא תמיד דבר על הילדים באלנבי בתל אביב וברחוב יפו בירושלים. אז אף אחד לא דבר על זה, והוא תמיד דבר על זה שצריך לפעול ולקרב אותם. זה נבע גם מאהבת ישראל וגם מאהבת ארץ ישראל.

הרי הרב שך הוא תלמיד של דרך הגר"א, ואנחנו יודעים באיזו מסירות נפש הגר"א רצה לעלות לארץ ישראל, אלא שלא עלתה בידו. וגם החפץ חיים רצה לעלות לארץ, וכבר קנו לו דירה בפתח תקוה, אלא שהדברים התעכבו ומשמים לא נתנו לו. גם רבי חיים עוזר לא רצה שהחפץ חיים יסע, כי אז לא יהיה מי שינהיג את עולם התורה באירופה. אין שום ספק, שהרב שך היה אוהב ישראל ואוהב ארץ ישראל. לגבי מדינת ישראל, היו לו השגות רבות על ההנהגה החילונית ששולטת במדינה.

הרב שך גם לא כל-כך נתן לאנשים לצאת לחו"ל. אני חושב שהוא מעולם לא יצא מהארץ, למרות שרצו שהוא יסע לאסוף כסף לישיבת פוניבז' ושאר מוסדות התורה. כך גם הרב אלישיב ורבי שלמה זלמן אויערבך לא יצאו לחו"ל. גם רבי חיים קניבסקי מעולם לא יצא לחו"ל, וגם בתקופות שהוא הרבה לנסוע בשביל סנדקאות – הוא לא נסע למקומות שהיה לו ספק אם הם בתוך גבול א"י. אני אמנם נאלצתי לצאת לחו"ל, אבל זה היה בניגוד לרצוני, וכל אלו שמספרים לי שהם היו בחו"ל – אני ממש לא מקנא בהם. אני שומע בחורי ישיבות שואלים אחד את השני – "לאן אתה טס"? וזה לא בסדר. צריכים להסביר להם, שיש הלכה שאסור לצאת מהארץ. אומרים שזה בשביל הבריאות… תסע לטבריה ותשב ליד הכנרת. אמנם בשביל תורה מותר לצאת לחו"ל ע"מ לשוב לארץ, ונכלל בזה גם מי שיש לו צורך רוחני שמותר לו לצאת, וזה ההיתר של אלו שנוסעים לציון הנועם אלימלך וכדומה, כי הם מרגישים שם התעלות, וזה נקרא לצאת ללמוד תורה. ואמנם צריך לדעת שיש קברי צדיקים גם בארץ ישראל… היה אחד שאמר לרב אלישיב שהוא רוצה ללכת לציון הרשב"י, הרב אלישיב אמר לו – הרי אם רשב"י נמצא שם או לא אנחנו לא יודעים במדויק, אמנם יש מסורת כזו אבל לא יודעים בוודאות, ואילו את זה שהשכינה לא זזה מהכותל המערבי – זה דבר ודאי ואין חולק על כך, אז לא עדיף ללכת לכותל?!".

מה היתה דעתו של הרב שך על הסכם אוסלו?

"הוא התנגד. גם בגלל שזו היתה ממשלת שמאל, וגם בגלל שמה שהם עשו היה הפקרות וסכנה. הוא לא היה איש ימין ולא איש שמאל, והמושגים האלו לא היו בכלל בלקסיקון שלו, אלא כל מה שהוא אמר – היה על פי דעת תורתו.

זה לא סוד שהרב שך לא כל-כך רצה שאברכים יגורו בביתר, וגם הרבי מגור לא שולח לשם. אבל אני לא בטוח שהסיבה של הרב שך היתה בגלל 'התגרות באומות', למרות שודאי זה מפריע לאומות, אבל הרי לאומות אכפת גם שיש יהודים בגילה, ואכפת להם שישנם ירושלים ותל אביב, והכל אכפת להם. אלא אלא שהיה לו חשש שיום אחד יכרתו הסכמי "שלום" ויחזירו שטחים, והוא חשש שבכזה מקרה יחזירו את ביתר ומודיעין-עלית, ולכן הוא לא רצה שאברכים ילכו למקומות האלו ובסוף הם ישארו בלי דירות. אבל למרות זאת, הוא לא מחה באלו שהלכו לגור שם, ויש שם ציבור ליטאי גדול, וגם לי יש ששה ילדים שגרים שם, וכנראה שכורח המציאות גורם שיהודים ילכו לגור שם, והיום נראה, שאין סיכוי גדול להחזרת שטחים. וכמובן, שלכולנו יש תקוה שיהיה שלום בלי החזרת שטחים.

אבל אכן דעתו היתה שאם יהיה מצב שבאופן ברור על ידי מסירת שטחים יהיה שלום ואם לא ימסרו שטחים יהיה פיקוח נפש, אז עדיף לעזוב חלקים מהארץ, ובלבד שיהודי אחד לא יפגע. אבל בטח שלא במצב הקיים, ואנחנו רחוקים ממצב כזה כרחוק מזרח ממערב. מצב כזה לא קיים ולא יהיה. אני כתבתי מאמר שמסקנתו, שמרן הרב עובדיה ואחרים קיבלו בעיקר את אנשי השמאל בצה"ל למרות שגם לימין היו מפקדים חשובים כמו רפול וגנדי ועוד, ואם הם היו שומעים את כל הצדדים לא היו מכריעים לכיון אחד. היו כאלו שאמרו – "אם יחזירו שטחים יהיה שלום", והיו שאמרו "אם יחזירו שטחים יהיה פיקוח נפש יותר גדול". לכן כתבתי, שמכיון שזו שאלה הלכתית, הרי שבמקרה כזה על-פי הלכה נאמר הכלל "שב ואל תעשה עדיף" וצריך להשאיר את המצב כפי שהוא עד שיתבררו הדברים. כיום המצב הוא שיש סבל ושנאה, וכשעזבו שטחים, המצב נהיה רק יותר גרוע. לכן כתבתי שבמצב הנוכחי ודאי שח"ו למסור שטחים, אלא צריך להשאיר את המצב על קדמותו. ואני יודע מידיעה אישית, שזו היתה גם דעתו של הרב שך, כיון שהראיתי לו את המאמר שלי, והוא הסכים עם הדברים. גם הרב עובדיה זצ"ל אמר לי שהוא ודאי לא התכוון למצב הקיים". 

ידוע שהרב שך הכריע שיש ללכת עם הימין כיון שהם יותר קרובים למסורת.

"נכון. רבין בא אליו הביתה והוא רצה שהוא יצטרף לממשלתו, והרב שך הראה לו מה שכתב כמדומה רבי יהודה החסיד, שתמיד היהודים שהיו קרובים למסורת – הם ניצלו מהפוגרומים ומהגירושים, ולכן הוא אמר שאנחנו הולכים עם האנשים שהם בעלי המסורת. וזה כך עד היום, למרות שמבחינה כספית ומצד התהודה של התקשורת יכלו לקבל הרבה יותר מהצד השני ואף אחד לא היה פוצה פה. את זה הוא הנחיל, וכולם הולכים בדרך הזו.

"הרב שך גם לא רצה להיפגש עם שמעון פרס, בגלל שהוא הלשין בחו"ל על מדינת ישראל שהיא גרמה לרצח בסברה ושתילה, ולכן הוא סבר שהוא 'מוסר'. הוא לא רצה להיפגש אתו, למרות שהוא ניסה באלף טצדקי למצוא דרך להיפגש עם הרב שך, אך הרב שך לא הסכים בשום אופן. למרות שהיה לנו קצת הכרת הטוב לפרס שהיה סגן שר הביטחון ותמיד הוא היה בעד בני הישיבות ומעולם הוא לא התנגד לעולם הישיבות – ואמנם אני לא יודע אם זה היה מרצון או בגלל שיקולים פוליטיים – אבל לקבל אותו הוא לא הסכים. גם היום אנחנו רואים איך השמאל אומרים לביידן שיחרים את מדינת ישראל, והם פשוט רוצים לשרוף את המדינה. אתה רוצה לעשות אתם מדינה יהודית?! אנחנו עוד לא שם. אמרתי למישהו, שהם לא מפחדים מהדמוקרטיה, אלא הם מפחדים מהדמוגרפיה. רואים בציבור החרדי איך כל שנה נוסף בית ספר חדש של שמונה כיתות, והם הולכים וכורתים את עצמם".

מה היתה דעתו על קיום מדינה שתפעל ע"פ התורה?

"לא שמעתי ממנו בפירוש, אבל עיקר שיטתו היתה שעלינו לדרוש שיתנו לנו לחיות ולקיים תורה ומצוות, ולקיים את עולם התורה. כמובן שהוא מאד תמך בקירוב יהודים, והוא יסד את ארגון 'לב לאחים', שהיה ארגון קרוב. העורך הראשון של 'יתד נאמן' ר' משה גרילק ז"ל רצה לפרסם בעיתון מעריב מדור בשם 'דע את יהדותך' והוא שאל את הרב שך, והוא הורה לו לעשות זאת. אבל הוא ידע, שלא שייך לדבר על מדינה יהודית והוא ראה היטב את המציאות. אתה רואה מה קורה בדור שלנו, שאנשי השמאל שורפים את המדינה, ותאר לך אם הוא היה מדבר על להפוך את המדינה למדינה יהודית דתית – הרי הם היו שורפים את המדינה במנגל… ואמנם היום הציבור שלנו גדל וגם רוב הציבור הכללי הם מסורתיים, אבל עדיין הציבור החרדי הוא רק כ-20 אחוז מתוך האוכלוסייה היהודית. ואמנם הרוב הם מסורתיים, אבל מלחמת הסטרא אחרא בימינו היא מלחמה גדולה וקשה, והכח בידיהם. הצבא והמשטרה והפרקליטות ובית המשפט והאקדמיה והתקשורת – הכל בידם. וגם אם יהיה רוב חרדי – ויבוא זמן שזה יהיה בלי שום ספק – הם לא יתנו לחרדים לשלוט, והם יהפכו את החוקים, שכל מי שיש לו זקן ופאות לא יכול לשלוט. הם יעשו את הכל, והם חשודים על כל העבירות שבתורה – ואני מדבר בעיקר על השמאל הקיצוני והתקשורת וחבריהם".

האם הרב שך התנגד לעצם קיומה של מדינה לפני ביאת המשיח, גם לו יצויר שהמדינה היתה מתנהגת ע"פ התורה?

"לא שמעתי ממנו על כך, אבל בעקרון, גדולי ישראל לא אחזו מהשיטה של סאטמר. זו עובדה. הרב שך תמך בכך שיקחו כסף מהמדינה ושהמדינה תחזיק את החיידרים והישיבות".

מה היה היחס של הרב שך לנסי מלחמת תש"ח ומלחמת ששת הימים?

"כל גדולי ישראל הסכימו שהיו ניסים עצומים. אחרי קום המדינה היה מכתב שעליו חתמו רבי זלמן סורוצקין ועוד מגדולי ישראל, שהיה כתוב בו שאנחנו במצב של 'אתחלתא דגאולה'. ראו כל-כך הרבה ניסים וכל-כך הרבה יהודים שהגיעו מכל קצוות העולם. אבל אח"כ ראו שזה לא בדיוק 'אתחלתא דגאולה'. הרב מבריסק אמר שזה היה חיוך מהבורא, והיה עת רצון שתהיה גאולה אבל הציונים קלקלו. אני זוכר שכאשר אני למדתי בפוניבז' כבר אמרו תחנון ביום העצמאות וגם הרב מפוניבז' בעצמו אמר תחנון, אבל אני יודע שבשנים שלפני כן היו שנים שלא אמרו תחנון. היתה אכזבה גדולה מהניהול של המדינה. גם אחרי מלחמת ששת הימים ובעיקר אחרי מלחמת יום הכיפורים היו הרבה בעלי תשובה והיתה תקוה גדולה, אבל אח"כ היתה אכזבה גדולה".

יכול להיות שאנחנו היינו צריכים להתנהל אחרת?

"הכל יכול להיות, אבל אני לא כ"כ אוהב שתמיד אומרים שאנחנו לא בסדר ואנחנו אשמים, ואם אנחנו היינו עושים כך וכך המצב היה אחרת. הכל יכול להיות. בסופו של דבר הם לא בסדר, והם אלו שנלחמים נגד הישיבות ונגד כל דבר של יידישקייט, ואני חושב שהמלחמות הגדולות עוד לפנינו. השיטה שלנו היא שתפקידנו היום הוא לקרב יהודים כמה שאפשר, ולקדש שם שמים, ולהציל מה שאפשר ליידישקייט.

"היה יהודי בגילה שהיה חבר של יחיאל קדישאי, מזכירו של בגין, והוא שאל אותו מה בגין אומר על כך שהוא עלה לשלטון ולמרות זאת הוא לא הצליח לשנות שום דבר. בגין אמר לו, שיש לו טראומה מאלטלנה. אחרי שהוא ראה מה היהודים האלו מסוגלים לעשות ליהודים אחרים, הם שרפו את האוניה, ואחרי שיהודים קפצו לים הם הורו לירות בהם וששה עשר יהודים נהרגו. הוא הבין שאם לא יתנו להם קצת מהשלטון הם ישרפו את המדינה. בגין לא היה נביא ולא בן נביא ואפילו לא היה לו רוח הקודש… אבל הוא צדק. אתה רואה עכשיו שאין להם שום חלק בשלטון, ואני אומר לך שהם ישרפו את המדינה".

מה הפתרון?

"אתם באים אלי לשאול מה הפתרון?! מי אני שאוכל לענות על כך. אנחנו צריכים להתפלל לביאת המשיח, ולעשות את שלנו. להמשיך לפתוח עוד ישיבה, ולעשות טוב, ולדבר טוב על ארץ ישראל. אבל לפי המצב שלנו היום – שאנחנו המעט והם הרבים – אני לא חושב שנוכל לכפות עליהם מדינה יהודית אמיתית. יכול להיות שזו שאיפה טובה, אבל בינתיים היא לא נראית לי מציאותית. תראה בספר אבן שלמה של הגר"א שכתב, שלפני ביאת המשיח ישלטו כאן הערב רב והם יהיו השליטים האמיתיים עד ביאת המשיח. אנחנו במצב לא טוב, אבל ישועת ה' כהרף עין. אני מאמין באמונה שלמה, שאלו הפרפורים האחרונים של הסטרא אחרא. זו דעתי העניה. כי רואים שמה שהם עושים זה כבר לא בדרך הטבע וזה אף פעם לא היה. ולכן אני חושב שזה משהו שמימי".

הערת המערכת: הראיון עם הרב שליט"א התקיים עוד לפני מלחמת שמחת תורה. בעקבות המלחמה, הרב שליט"א ביקש להוסיף דברים אלו:

"בימים אלה, עם ישראל היושב בציון נמצא במצב קשה ובסכנה גדולה, עם הרוגים רבים שנטבחו ונשחטו על קידוש ה', ואנו זקוקים לרחמים מרובים, ואולי בזכות האחדות המופלאה שקיימת היום במדינה, נזכה לגאולה גדולה וישועה."