בלוג

מדהים בכל פעם מחדש להיווכח בנתק המוחלט שבין עולמם של אנשי המערב המעונבים והמעונגים, המנהלים דיונים תיאורטיים אודות מה שקורה כאן במזרח התיכון, לבין המציאות כפי שהיא, מה שנקרא 'בשטח'. רבות דובר וידובר, גם מעל במה זו, אודות קריסת הקונספציה, אך נראה כי לא רבים מבינים באמת מהי אותה קונספציה שקרסה, ולפעמים ניתן להרגיש, כי אישים שונים אף נהנים להשתמש בביטוי, כי הוא נשמע טוב, מה עוד שהוא בלועזית, אך כשתשאלו אותם מהי הקונספציה, על מה היא בנויה, מהיכן נוצרה – יתחילו לגמגם.

אצטט דברים שאמר יוסי כהן, בעבר הלא רחוק ראש המוסד, בהווה איש עסקים מצליח ובעתיד אולי פוליטיקאי בכיר, אחר שרבים מצביעים על הקשר בינו לבין ראש הממשלה הנוכחי. חובש כיפה, אגב – ""מיטוט חמאס היא אמירה גדולה, כי היא צריכה להיות מתורגמת לדבר מעשי. צריך להפריד בין חמאס אידיאולוגי, שאותו אי אפשר למוטט – הוא נמצא באג'נדה, לבין מיגור תשתיות חמאס צבאיות, שזה אפשרי בהחלט".

כהן מפריד, ובצדק, בין חמאס כארגון לבין חמאס כאידיאולוגיה, כהשקפת עולם. ובעולמם של כהן, של נתניהו, של כל ראשי המדינה מימין ומשמאל – אנחנו חזקים בשטח, יש לנו צבא, יש לנו יכולות, יש לנו מח אסטרטגי. עם זה אפשר לנצח את החמאס כארגון. אבל כדי לנצח את החמאס כאידיאולוגיה, כרעיון שיצמיח עוד ועוד ארגונים, יְגַדֵּל עוד דורות של מחבלים ויאיים יותר ויותר על קיומנו – את הרעיון הזה אי אפשר לנצח עם מטוסים וגם לא עם חיל רגלי. את הרוח מנצחים בכלים שלה, וישראל החילונית ריקה מכל תוכן רעיוני. זהו שורש הקונספציה, שורש התפיסה, ולפיה את החמאס האידיאולוגי אי אפשר למוטט.

בעבר, כשעם ישראל האמין באמת, הוא ידע לעמוד מול מעצמות אדירות מתוך נחיתות מספרית, חומרית וצבאית, ולהכריע אותן בקרב. אף בעת חורבן בית שני וחורבן ביתר בעקבות מרד בר-כוכבא כעבור 65 שנים, לא הנחיתות הצבאית הכריעה אותנו, כי אם עוונותינו אשר הבדילו בינינו לבין אבינו שבשמים. היו אלו האשורים בימי חזקיה והרומאים בימי בית שני, אשר הוכו בתדהמה כל פעם ולא הבינו כיצד ישראל עומדים למולם מתוך נחיתות צבאית ומספרית ובכל פרמטר אפשרי, עד שקלטו שאת היהדות האידיאולוגית – אי אפשר למוטט. ואכן, גם כשמלאו הנחלים דמם של הרוגי מרד בר-כוכבא ודומה היה כי ארצנו חרבה ולעמנו לא תהיה תקומה – אותה אמונה יוקדת שיבוא יום ונשוב לארצנו הצליחה להחזיק אותנו מול כל המעצמות במשך כאלפיים שנה. וזאת, משום שהרוח חזקה מהחומר, ומסעות הצלב, הפוגרומים, האינקוויזיציות, תאי הגזים הגרמנים והגולאגים הסובייטים – כל אלו לא עמדו למול עם ה' השואף לשוב לארצו.

כמה עצוב, כמה נמוך, כמה שפל ונחות ומכוער, לשמוע כעת את אותם דברי הבל מפי ראשי המדינה, כאשר ישראל מהווה מעצמה אזורית ואף עולמית, עם כלי-הנשק החדישים ביותר, עם יכולות צבאיות שעולות על כל מה שקיים במרחב, עם כלכלה עוצמתית המסוגלת לְגַבּוֹת מלחמה ככל הנצרך, עם כל הנתונים הנצרכים כדי להכניע את האספסוף הישמעאלי. זה מה שיש לכם לומר לעם היושב בציון? שאי אפשר למוטט את החמאס האידיאולוגי?

אז בואו תשמעו כיצד אפשר גם אפשר! הרי אמרו רבותינו, כי 'חכמה בגויים תאמין' (איכה רבה ב יג). ואמר הלוחם הסיני העתיק סון צו, שהמנצח במלחמה הוא מי שמכיר יותר טוב את האויב ואת עצמו. החמאס מכיר היטב אותנו, והוא מכיר היטב את עצמו. הוא חדור מטרה, הוא עובד על-פי כללים מסודרים בדרך סלולה, אשר הותוותה כבר לפני קרוב ל-100 שנה על-ידי חסן אל-באנה מייסד האחים המוסלמים. בישראל מתימרים להבין את החמאס, אבל האמת העצובה היא, שכפי שביחס לעצמנו קיימת בורות והתכחשות לשורשים היהודיים האמיתיים – כך גם ביחס לאויב, הכל נבחן דרך משקפיים מערביות, שאינן מסוגלות להתמקד בתרבות השוררת במרחב.

אם נבין את עצמנו, נדע גם כיצד לנצח את אויבינו. אם נבין, שהמלחמה היא מלחמת קודש – כן, כן, בערבית קוראים לזה ג'יהאד – אז נעלה על המסלול הנכון לעבר הנצחון. אם נבין שבלא אמונה אמיתית בבורא עולם אין לנו מה לחפש כאן, ושמי שאינו מזדהה עם השאיפה לכינון מלכות התורה והכנעת האיסלם תחת היהדות, וכדברי הפסוק – "ואתה על במותימו תדרוך" (דברים לג כט) [אגב, משה רבנו בחר דווקא במילים האלו לסיים את דבריו לעם ישראל בטרם עלה להר נבו] – מי שלא מזדהה עם התוכן הזה, פשוט לא שייך למה שהולך כאן. כאשר לוחמי הנוחב'ה זועקים 'אללה הוא אכבר' ולעומתם עומדת ישראל עם שאיפה לשרוד ותו לא – באמת אין אפשרות להכריע את חמאס. 

מה שיוסי כהן לא מבין, מה שישראל אינה מבינה, היא שהדרך היחידה להתגבר על החמאס האידיאולוגי הוא לחזור אל עצמנו, אל מה שאנחנו – עמו של ה', הנושא את דברו מעל במת ההיסטוריה, לוחם באויביו ובוטח בבורא עולם, שינחיל לנו נצחון מוחלט על אויבינו. בשביל זה צריך להאמין באמת. בשביל זה צריך להשליך מעל פנינו את תרבות המערב הנפסדת, אשר מכלה כל חלקה טובה. צריך לדעת, שכל התועבות הנוראות שתרבות זו הביאה לעולם, ונחסוך מהקוראים יראי ה' את התאורים המזוויעים – כל התועבות האלו שורשן בכפירה של תרבות המערב בבורא עולם ובהמלכתו של האדם הגאה והיהיר על-פני תבל ומלואה כפי השקפתם הנפסדת. מי שחי בתרבות הזאת – קשה לו אפילו להתחיל לחשוב על משהו אחר. הם החדירו את הרעל שלהם כל-כך עמוק לורידים, עד שנראה לאדם, כאילו דמוקרטיה, ליברליזם, שוויון, זכויות הפרט ושלל ערכים נוספים מבית היוצר המערבי הם חיוניים לקיומו של האדם כמו אכילה, שתיה ושינה.

הם לא! תורת ה' העניקה לנו מערכת ערכים שעולה לאין ערוך על אותה תרבות מסואבת. וכאשר נדבוק באותה תורה ונראה כמה היא יפה ומטיבה לאדם, ננצח בקלות את תרבות הרצח והאכזריות של מאמיני האיסלם. איך מנצחים את חמאס האידיאולוגי? קוראים קריאת שמע, ומאמינים במה שאומרים. מתפללים לא-ל חי, אמיתי, הפועל באמת על במת ההיסטוריה העולמית. מניחים תפילין ונקשרים בעבותות של אהבה למלכנו מושיענו. לובשים ציצית מתוך ידיעה, כי חתומים אנו בחותמו של מלך מלכי המלכים. אשה יהודיה מתלבשת בצניעות, ומבלי לומר מילה – עצם הופעתה מכריזה כי ה' אחד, ותרבות המערב המתירנית שווה בעיניה כביב שופכין. כשכך יֵרָאֶה עם ישראל, כשכך יֵרָאֶה גם צבאו [ואז יראי ה' כולם ישושו לשרת, והחילונים המועטים שישארו כאן, אם חלילה וחס עוד יהיה מישהו שישאר חילוני אחר שיראה את יד ה' הגדולה – ידרשו פטור מגיוס] – אז יתכן מאד, ונצליח למגר את החמאס.

למה רק 'יתכן מאד', תשאלו. כי ישנה אפשרות נוספת. כאמור לעיל, חכמה בגויים תאמין, ולאו דווקא בסינים. לערבים יש בדרך-כלל תחושות בטן בריאות והגיוניות, ועל-כן יתכן מאד, שכפי שכיום הם רואים מי עומד מולם וזה מגביר אצלם את התאבון לצאת למלחמה – באותה מידה כאשר יראו שעם ישראל חזר לצור מחצבתו, מאמין בתורתו ומוכן להלחם עליה – הם פשוט יארזו את המזוודות וילכו מכאן, כי יבינו שאין להם סיכוי מולנו.

לא הייתה מוזיקה טובה לאוזניים כמו קריאת 'שמע ישראל' במסגד בג'נין. אילו ידעה ישראל לנצל את המעמד ולהטיל מורך בלב האויב – הכל היה נראה אחרת. אילו הבינו, כי הדבר שיפגע בחמאס יותר מכל הוא הסרת השיקוץ ממקום מקדשנו, אותו שיקוץ שהם בהבנתם הבריאה הכריזו עליו כלב המאבק. תחת זאת, הוציאה ישראל הוראה מבישה להעניש את החיילים שקראו 'שמע ישראל' במסגד הטרוריסטי בג'נין, ולא נחה דעתם עד שהזמינו 'פסק הלכה' מטעם המדינה, כאילו הדבר מנוגד למשהו שקשור ליהדות. 

אך כנגד אותו מורך לב, אנו רואים יותר ויותר בקרב הדור הצעיר את ההבנה הטבעית והבסיסית, כי אכן אנו מצויים במלחמת-דת, ויש רק לקוות, שתיווצר מהפכה בלבבות, אשר תכשיר את היום הגדול, בו נשליך מעל פנינו את ראשי מלכות הזלה הכובלים את ידי חיילינו, נהפוך את הצבא לצבא יהודי באמת, צבא קדוש, נשחרר את בנות ישראל משרות בזוי במקום שאינו מתאים ליעודן, נסלק את הקוד האתי התבוסתני שמי שכתב אותו גרם במזיד לרצח חיילים פשוטו כמשמעו משום שהוא מעדיף את חייהם של פראי האדם הישמעאלים, ונבנה מדינה יהודית אמיתית עם צבא יהודי אמיתי, שימחץ את אויבינו אחת ולתמיד. גם את הרעיון האידיאולוגי וגם את התשתיות הצבאיות. "בא-להים נעשה חיל, והוא יבוס צרינו" (תהלים ס יד)!