מתוך מכתבו שהתפרסם בכ"ו אדר ב' התרע"ג בבטאון אגודת ישראל העולמית "הדרך", הובא בספר "דרך עץ חיים" עמ' 337
הפעולה הממשית בארצנו הקדושה, אשר כולנו מחויבים בה. מלבד שכל עבודה מעשית תהיה תשועה וגאולה לארצנו הקדושה אשר כל משהו פעולה בה היא מצווה רבה וגדולה, וכבר ידועים המאמרים הנלהבים מדברי חז"ל בזה אשר מותר לפורטם.
ודי אם נזכיר מאמר אחד, כי עמרי אשר היה רשע גמור זכה למלוכה ארבעה דורות בשביל שהוסיף עיר אחת בארץ ישראל. והננו יודעים כי כל גאוני ישראל בוודאי לא היו עומדים מרחוק או מנגד לתנועת הישוב, כאשר גם הרבה מהם היו בראשונה מן הזריזים – מקדימים, רק ההשתתפות עם החפשים בדעות היא שריחקה אותם מגבולו.
א"כ נשאלה נא את עצמנו שאלה פשוטה: מדוע לא עשינו אנחנו האורתודוכסים לבד? הנה אין אנחנו מסכימים לאגודה "המזרחית" אשר היא הינה רק כמפלגה בתוך כלל האגודה "הציונית", ונותן חומר ובנין בע"כ לכל שרירות לבם של הציונים החפשיים. הם טוענים כי עכ"פ הם מתקנים ולא מקלקלים, ומתנגדיהם טוענים: אחר שאתם אורתודוכסים גמורים אין לכם רשות ליתן חומר לבנין לפעולות מתנגדות לרוח התורה כמו בית הספר ביפו ובירושלים ועוד כדומה. עכ"פ הקושיא במקומה עומדת: למה לא עשו הרבנים בעצמם?!