זהו שיר געגועים לנחלת ה' המחכה לנו באדמת הלבנון. בימים אלו, שנחלת ה' היפה שלנו נאנקת תחת יד עריצים ערלים המטמאים את הוד קדושתה, והיא מנסה לקרוא לנו – בואו בנים אהובים, בואו אלי, ששים וארבע פעמים מתואר בכתבי הקודש – תורה נביאים וכתובים – גודל טובה וחשיבותה! אף אבי הנביאים משל בה את בית ה' 'ההר הטוב הזה, והלבנון', אף ארזיה לראש צורים בנין היכל וקודש, אי לך בת צור, גילו ירכתי צידון, הנה בא היום אשר השמיענו משה עבד ה' מפי כבודו כאמור: 'כׇּל־הַמָּק֗וֹם אֲשֶׁ֨ר תִּדְרֹ֧ךְ כַּֽף־רַגְלְכֶ֛ם בּ֖וֹ לָכֶ֣ם יִהְיֶ֑ה מִן־הַמִּדְבָּ֨ר וְהַלְּבָנ֜וֹן…", "כי בא מועד", "מַשָּׂא דְבַר ה' בְּאֶרֶץ חַדְרָךְ וְדַמֶּשֶׂק מְנֻחָתו…וְגַם חֲמָת תִּגְבָּל בָּהּ צֹר וְצִידוֹן כִּי חָכְמָה הִנֵּה ה' יוֹרִשֶׁנָּה וְהִכָּה בַיָּם חֵילָהּ וְהִיא בָּאֵשׁ תֵּאָכֵל", "וּבַת צֹר בְּמִנְחָה פָּנַיִךְ יְחַלּוּ עֲשִׁירֵי עָם… תּוּבַלְנָה בִּשְׂמָחֹת וָגִיל תְּבֹאֶינָה בְּהֵיכַל מֶלֶךְ".
בִּשְׂמָחוֹת וָגִיל תּוּבַלְנָה בַּת מֶלֶךְ, אֵלַיִךְ קִרְיַת קוֹדֶשׁ צִידוֹן
שָׁב הַבַּיְתָה מִנְּדוּדִים הַהֵלֶךְ, אִתִּי מִלְּבָנוֹן כַּלָּה אִתִּי מִלְּבָנוֹן.
כְּיֵין לְבָנוֹן מוֹשְׁכִים אוֹתָנוּ רֵיחוֹתַיִךְ, צוֹר וְצִידוֹן קָנֶה וְקִנָּמוֹן
רֵיחַ לְבָנוֹן רֵיחַ שַׂלְמוֹתַיִךְ, אֶל דּוֹדַיִךְ מֵרֹאשׁ שְׂנִיר וְחֶרְמוֹן.
שְׂמַח זְבוּלוּן בָּאוּ בָּנֶיךָ צִיּוּנְךָ, פּוֹרְשֵׂי אֳנִיּוֹת עַל שֶׁפַע יָם כָּחוֹל
שֵׁב יִשָּׂשכָר לִלְמֹד בְּאׂהָלֶיךָ, לְהָאִיר שְׂפוּנֵי טְמוּנֵי חוֹל.
אַשְׁרַיִךְ אֶרֶץ הַגָּלִיל בַּאֲחוֹתֵךְ הַפְּדוּיָה, מְחַפֵּשׂ מַטְמוֹנִים בָּךְ שָׂמֵחַ
בְּאַדְמָתֵךְ צְפַנְיָה וְשִׁבְטֵי י-ה, שַׁמְגַּר וְאָהֳלִיאָב בֶּן אֲחִיסָמָךְ.
מְיַחֲלִים לִבְשׂוֹרָה, לִתְהִלָּה וּלְשֶׁם, בְּפִסְגַּת הָהָר הַטּוֹב הַזֶּה
בִּזְכוּתוֹ בִּקַּשְׁנוּ הִבְטַחְתָּנוּ אָנָּא ה', עַל יְדֵי צְפַנְיָה הַחוֹזֶה.
וְהַלְּבָנוֹן בְּעֶזְרַת ה' בַּאֲדָר יִפּוֹל, א' אוֹ ב' לִי לֹא אִכְפַּת
כְּבוֹד נַחֲלָתֵנוּ אוֹתָהּ לִכְפֹּל, מֶרְכַּז הָאָרֶץ עַכְשָׁו הוּא צְפַת.
בִּדְרוֹמָהּ שֶׁל אַרְצֵנוּ מְחַכָּה יְרוּשָׁלַיִם, לַאֲרָזַיִךְ מְצַפָּה הִיא בִּפְרָט
כְּבוֹד הַלְּבָנוֹן חִבַּת שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, בְּנֵי צִיּוֹן שָׁבוּ נְהַר הַפְּרָת.
בַּבִּקְעָה יוֹצְאִים עֲיָנוֹת וּתְהוֹמוֹת, וּבְהַר מַעְיַן גַּנִּים בֶּאֱרוֹת חַיִּים
נוֹזְלִים מִן לְבָנוֹן וּבְרֵכוֹת מֻשְׁלָמוֹת, כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד, לָנוּ הַמַּיִם.
וּפִלְאֵי בְּרִיאָתֵךְ בְּנוֹפֵי הָרִים מֻשְׁלָגִים, וַעֲרוּצֵי נְחָלִים פּוֹרְצִים בְּבַזֶּלֶת
וּמִפְרְצֵי יַמִּים עַתִּירֵי גַּז וִיבוּל דָּגִים, וּבְרֹאשׁ כֻּלָּם חֶלְזוֹן הַתְּכֵלֶת.
וְעִמָּנוּ אַבְרָהָם אֲבִי הַיְּהוּדִים, וְכָל קְדוֹשִׁים אַרְזֵי הַלְּבָנוֹן אַדִּירֵי הַתּוֹרָה
יְהוֹשֻׁעַ, תַּלְמִידֵי הַגְּרָ"א וַעֲלִיַּת הַחֲסִידִים, וְכָל דּוֹרוֹת יִשְׂרָאֵל מְצַפִּים בְּמוֹרָא.
וַאֲנִי וָהוּ בְּעַצְמוֹ כִּבְיָכוֹל מַמְתִּין לִתְקֹעַ, וּנְבִיאָיו וּבְרֹאשָׁם מְלַמֵּד אוֹרָיְתָא
יַחְדָּיו מִשְׁתּוֹקְקִים הַבְּשׂוֹרָה לִשְׁמֹעַ – יְלָדַיִךְ חֲמוּדַיִךְ שָׁבוּ הַבַּיְתָה!
אַתָּה הוּא ה' הָאֱ-להִים בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל הָאָרֶץ מִתַּחַת בִּשְׁמֵי הַשָּׁמַיִם הָעֶלְיונִים וְהַתַּחְתּונִים קַבֵּץ נְפוּצות קוֶיךָ מֵאַרְבַּע כַּנְפות הָאָרֶץ. אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם חַי וְקַיָּם עֲשֵׂה עִמָּנוּ חֶסֶד בַּעֲבוּר כְּבוד שִׁמְךָ הַגָּדול הַגִּבּור וְהַנּורָא שֶׁנִּקְרָא עָלֵינוּ וְקַיֵּם לָנוּ ה' אֱ-להֵינוּ אֶת הַדָּבָר שֶׁהִבְטַחְתָּנוּ עַל יְדֵי צְפַנְיָה חוזָךְ כָּאָמוּר – "בָּעֵת הַהִיא אָבִיא אֶתְכֶם וּבָעֵת קַבְּצִי אֶתְכֶם. כִּי אֶתֵּן אֶתְכֶם לְשֵׁם וְלִתְהִלָּה בְּכל עַמֵּי הָאָרֶץ בְּשׁוּבִי אֶת שְׁבוּתֵיכֶם לְעֵינֵיכֶם אָמַר ה'".
רבונו של עולם, ואתה אמרת "מֵהַמִּדְבָּר֩ וְהַלְּבָנ֨וֹן הַזֶּ֜ה וְֽעַד־הַנָּהָ֧ר הַגָּד֣וֹל נְהַר־פְּרָ֗ת כֹּ֚ל אֶ֣רֶץ הַֽחִתִּ֔ים וְעַד־הַיָּ֥ם הַגָּד֖וֹל מְב֣וֹא הַשָּׁ֑מֶשׁ יִֽהְיֶ֖ה גְּבוּלְכֶֽם", אנו עמך ואתה א-להינו, אנא! זכור לנו זכות שלמה עבדך ובית ארזים אשר בנה לשמך וַיִּשְׁלָחֵ֣ם לְבָנ֗וֹנָה עֲשֶׂ֨רֶת אֲלָפִ֤ים בַּחֹ֨דֶשׁ֙ חֲלִיפ֔וֹת חֹ֚דֶשׁ יִהְי֣וּ בַלְּבָנ֔וֹן שְׁנַ֥יִם חֳדָשִׁ֖ים בְּבֵית֑וֹ וַיִּ֜בֶן אֶת־בֵּ֣ית ׀ יַ֣עַר הַלְּבָנ֗וֹן. אנו רעיתך ואתה דודנו, תנה לנו נחלתנו גאון יעקב אשר אהב הֲלוֹא־עוֹד֙ מְעַ֣ט מִזְעָ֔ר וְשָׁ֥ב לְבָנ֖וֹן לַכַּרְמֶ֑ל וְהַכַּרְמֶ֖ל לַיַּ֥עַר יֵחָשֵֽׁב אֶהְיֶ֤ה כַטַּל֙ לְיִשְׂרָאֵ֔ל יִפְרַ֖ח כַּשּֽׁוֹשַׁנָּ֑ה וְיַ֥ךְ שׇׁרָשָׁ֖יו כַּלְּבָנֽוֹן, אנו עבדיך ואתה מלכנו!
כי רצו עבדך את אבניה וַהֲשִֽׁבוֹתִים֙ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם וּמֵאַשּׁ֖וּר אֲקַבְּצֵ֑ם וְאֶל־אֶ֨רֶץ גִּלְעָ֤ד וּלְבָנוֹן֙ אֲבִיאֵ֔ם, ואת עפרה יחוננו, אִתִּ֤י מִלְּבָנוֹן֙ כַּלָּ֔ה אִתִּ֖י מִלְּבָנ֣וֹן תָּב֑וֹאִי תָּשׁ֣וּרִי מֵרֹ֣אשׁ אֲמָנָה כי בא מועד.
הפסוקים העיקריים עליהם מתבסס השיר –
אִתִּ֤י מִלְּבָנוֹן֙ כַּלָּ֔ה אִתִּ֖י מִלְּבָנ֣וֹן תָּב֑וֹאִי תָּשׁ֣וּרִי מֵרֹ֣אשׁ אֲמָנָה מֵרֹ֤אשׁ שְׂנִיר֙ וְחֶרְמ֔וֹן מִמְּעֹנ֣וֹת אֲרָי֔וֹת מֵֽהַרְרֵ֖י נְמֵרִֽים. נֹ֛פֶת תִּטֹּ֥פְנָה שִׂפְתוֹתַ֖יִךְ כַּלָּ֑ה דְּבַ֤שׁ וְחָלָב֙ תַּ֣חַת לְשׁוֹנֵ֔ךְ וְרֵ֥יחַ שַׂלְמֹתַ֖יִךְ כְּרֵ֥יחַ לְבָנֽוֹן. מַעְיַ֣ן גַּנִּ֔ים בְּאֵ֖ר מַ֣יִם חַיִּ֑ים וְנֹזְלִ֖ים מִן־לְבָנֽוֹן. יָשֻׁ֙בוּ֙ יֹשְׁבֵ֣י בְצִלּ֔וֹ יְחַיּ֥וּ דָגָ֖ן וְיִפְרְח֣וּ כַגָּ֑פֶן זִכְר֖וֹ כְּיֵ֥ין לְבָנֽוֹן. אֶעְבְּרָה־נָּ֗א וְאֶרְאֶה֙ אֶת־הָאָ֣רֶץ הַטּוֹבָ֔ה אֲשֶׁ֖ר בְּעֵ֣בֶר הַיַּרְדֵּ֑ן הָהָ֥ר הַטּ֛וֹב הַזֶּ֖ה וְהַלְּבָנֽוֹן. וְהַלְּבָנ֖וֹן בְּאַדִּ֥יר יִפּֽוֹל. פָּרֹ֨חַ תִּפְרַ֜ח וְתָגֵ֗ל אַ֚ף גִּילַ֣ת וְרַנֵּ֔ן כְּב֤וֹד הַלְּבָנוֹן֙ נִתַּן־לָ֔הּ. כְּב֤וֹד הַלְּבָנוֹן֙ אֵלַ֣יִךְ יָב֔וֹא בְּר֛וֹשׁ תִּדְהָ֥ר וּתְאַשּׁ֖וּר יַחְדָּ֑ו לְפָאֵר֙ מְק֣וֹם מִקְדָּשִׁ֔י וּמְק֥וֹם רַגְלַ֖י אֲכַבֵּֽד. הִנֵּה֩ אֲנִ֨י בוֹנֶה־בַּ֜יִת לְשֵׁ֣ם ה' אֱ-לֹהָ֗י וּֽשְׁלַֽח־לִי֩ עֲצֵ֨י אֲרָזִ֜ים בְּרוֹשִׁ֣ים וְאַלְגּוּמִּים֮ מֵֽהַלְּבָנוֹן֒. יִ֭שְׂבְּעוּ עֲצֵ֣י ה' אַֽרְזֵ֥י לְ֝בָנ֗וֹן אֲשֶׁ֣ר נָטָֽע. כׇּל־הַמָּק֗וֹם אֲשֶׁ֨ר תִּדְרֹ֧ךְ כַּֽף־רַגְלְכֶ֛ם בּ֖וֹ לָכֶ֣ם יִהְיֶ֑ה מִן־הַמִּדְבָּ֨ר וְהַלְּבָנ֜וֹן מִן־הַנָּהָ֣ר נְהַר־פְּרָ֗ת. כִּ֚י ה' אֱ-לֹהֶ֔יךָ מְבִֽיאֲךָ֖ אֶל־אֶ֣רֶץ טוֹבָ֑ה אֶ֚רֶץ נַ֣חֲלֵי מָ֔יִם עֲיָנֹת֙ וּתְהֹמֹ֔ת יֹצְאִ֥ים בַּבִּקְעָ֖ה וּבָהָֽר. כֹּ֣חַ מַ֭עֲשָׂיו הִגִּ֣יד לְעַמּ֑ו לָתֵ֥ת לָ֝הֶ֗ם נַחֲלַ֥ת גּוֹיִֽם.
וְלִזְבוּלֻ֣ן אָמַ֔ר שְׂמַ֥ח זְבוּלֻ֖ן בְּצֵאתֶ֑ךָ וְיִשָּׂשכָ֖ר בְּאֹהָלֶֽיךָ עַמִּים֙ הַר־יִקְרָ֔אוּ שָׁ֖ם יִזְבְּח֣וּ זִבְחֵי־צֶ֑דֶק כִּ֣י שֶׁ֤פַע יַמִּים֙ יִינָ֔קוּ וּשְׂפֻנֵ֖י טְמ֥וּנֵי חֽוֹל.
ירושלים בדרומה של ארץ ישראל – רש"י פרשת לך לך (בראשית פרק יב). מקובל כי שבטי י-ה זבולון ויששכר, צפניה הנביא, שמגר בן ענת, ואהליהב בן אחיסמך קבורים בלבנון.