בית המדרש (76) – סְבָבוּנִי כְּלָבִים

יִצְחָק הַלֵּוִי

עָלִיתִי עַל מוֹנִית בְּעִירִי ,

אַךְ הַנַּהָג לֹא הִכִּיר אֶת יַעֲדִי,

הֵבַנְתִּי שֶׁהוּא בֶּן דּוֹדִי,

מִזְרָח יְרוּשַׁלְמִי.


לְמֵחָרַת בַּבֹּקֶר נֶאֱלַצְתִּי לָקַחַת עִמִּי אֶת אָבִי מוֹרִי,

לַחֲדַר מִיּוּן עֵקֶב אֵרוּעַ לְבָבִי,

בָּעֶרֶב אַחֲרֵי הַשְׁתָּלַת קוֹצֵב אוֹתוֹ הִשְׁאַרְתִּי,

לְבַדּוֹ בְּטִפּוּל נִמְרָץ תַּחַת פִּקּוּחַ רְפוּאִי,

עִם אָחוֹת מִשְׁמֶרֶת יִשְׁמְעֵאלִית וְרוֹפֵא מֻסְלְמִי,

לֵךְ תֵּדַע מָה מַזְרִיקִים שָׂם לַאֲהוּבִי,

אוֹ יוֹתֵר נָכוֹן כַּמָּה לֹא מְסוּרִים לְחוֹלֶה הַמְסֻכָּן, הוּא אָבִי,

מֻרְדָּם מֻנְשָׁם בְּפִקּוּחַ פָּלַסְטִינִי.

וּבְעֶרֶב שַׁבַּת קְנִיּוֹת לְבֵיתִי עָרַכְתִּי,

בַּחֲנוּתוֹ שֶׁל מַר 'הָקֵר' מוֹכֵר הַבְּשָׂרִי,

חֶלְקֵי עוֹף וּשְׁנִיצֶל מְחֻלָּקִים לְטַעְמִי,

וּבְבֵית הַמִּטְבָּחַיִם שׁוּב נִצָּב הָעַרְבִי,

וְהַסַּכִּין כְּבָר תְּקוּעָה לוֹ בַּיָּד לְיִרְאָתִי,

וַחֲבֵרוֹ עִם הַגַּרְזֶן קוֹצֵץ-עֹרֶף אֶת תַּרְנְגָלְתִּי,

רַק אַל תְּעַצְבְּנוּ אוֹתִי,

וְאִם ח"ו מַשֶּׁהוּ יִקְרֶה -יִשְׁאַל הָרַדְיוֹפוֹנִי,

אֵיךְ לֹא הֻצְּבָה שְׁמִירָה אַחֲרֵי דְּרָשַׁת הַמּוּפְתִּי.


וְהַיּוֹם כְּשֶׁחָזַרְתִּי לְבֵיתִי,

וַאֲנִי רוֹאֶה אֶת בִּתִּי,

עִם כְּאֵב שִׁנַּיִם וְנָפוּחַ הַלֶּחִי,

וּמִמִּרְפְּאַת מְאֻחֶדֶת בִּשְׁכוּנָתִי,

נִשְׁלַחְתִּי לִסְנִיף הַמֶּרְכָּזִי,

וְשָׁם בְּמוֹקֵד הַחֵרוּם הַעִירוֹנִי,

שׁוּב רוֹפְאַת שִׁנַּיִם 'רַחְמָנִיָּה' מֵהָעָם הָאִיסְלָמִי,

שֶׁדּוֹקֶרֶת עִם מַזְרֵק חַד אֶת יַלְדָּתִי,

וְתוֹךְ כְּדֵי צוֹעֶקֶת עַל הַמְּטֻפֶּלֶת בַּת הַ-8 וְחֵצִי,

זֶה לֹא כּוֹאֵב! מָה קוֹרֶה לָךְ, יָפֶה שְׁבִי,

וְאַתָּה מַרְגִּישׁ בַּמִּבְטָא הַזָּר וְהַלַּחַץ, כַּמָּה מְזֻיָּף הַקּוֹל הָאַכְזָרִי.


פִּתְאוֹם הוֹדִיעוּ לִי,

כִּי לְמַעְצָר הִכְנִיסוּ אֶת חֲבֵרִי,

מַשְׁגִּיחַ כַּשְׁרוּת תַּחַת רִיגוּל 'פֶּגָסוֹס' הָעוֹקֵב הַמִּשְׁטַרְתִּי,

הוּשַׂם שָׁם כְּפוֹשֵׁעַ סִדְרָתִי,

גַּם לְלֵיל הַסֵּדֶר לֹא שֻׁחְרַר כְּרוֹצֵחַ עֲבַרְיָנִי,

וּכְשֶׁנִּכְנַסְתִּי לְהִתְלוֹנֵן בַּמִּגְרָשׁ הָרוּסִי,

מוּל קָצִין 3 פָלָאפֵלִים עַל דָּשׁ בִּגְדוֹ הֲקַלְגַּסִּי,

רָאִיתִי תּוֹךְ כְּדֵי דִּבּוּרִי,

כִּי מֻחַמַּד שְׁמוֹ שֶׁל הַמְּפַקֵּד הָאַחְרָאִי,

לָמָּה שֶׁיְּשַׁחְרֵר יְהוּדִי לְחַגּוֹ הַיְּהוּדִי.


וּכְשֶׁלַּמִשְׁפָּט שֶלוֹ הִגַּעְתִּי, לְתַדְהֵמָתִי,

גַּם הַשּׁוֹפֵט הַנִּכְבָּד אָדוּק וּמֻסְלְמִי,

בִּמְקוֹם כָּפִיָּה לָבַשׁ גְּלִימָה שְׁחוֹרָה, חוֹרֵץ דִּינִי,

וְאָז נָפַל לוֹ הָאֲסִימוֹן בַּהֲבָנָתִי.

אֲנִי עָמֹק בְּגָלוּת שֶׁל הַיִּשְׂרְאֵלִי הַשְּמֹאלָנִי,

הַלִּיבֵּרָל, יְפֵה הַנֶּפֶשׁ הָרָדִיקָלִי,

הַדּוֹאֵג לְהַשְׁחִיל אֶת פֶּרֶא הָאָדָם הַיִּשְׁמְעֵאלִי

בְּכָל צֹמֶת חֲשׁוּבָה וּמִנּוּי לְאֻמִּי,

שֵׁרוּת לַצִּבּוּר וְתַפְקִיד אֶזְרָחִי.

אוֹיָה לִי כִּי מֶשֶׁךְ וְאָהֳלֵי קֵדָר גַּרְתִּי

יִשְׁמַע א-ל וַיַּעֲנֵנִי, וּמִכָּל אוֹיְבָי גַם הַיְּהוּדִים יַצִּילֵנִי.

כתיבת תגובה