עדיין מהדהדת באזנינו זעקתו של חגי הנביא בראש חדש אלול "העת לכם אתם לשבת בבתיכם ספונים והבית הזה חרב" (חגי א', ד'), ומכיון שזוהי זעקה הנשמעת בכל דור ודור וכמו שאמרו [מגילה י"ד.] "תניא הרבה נביאים עמדו להם לישראל כפלים כיוצאי מצרים אלא נבואה שהוצרכה לדורות נכתבה ושלא הוצרכה לא נכתבה", אכתוב כאן פרטים בהלכות בניין בית המקדש, אף שלהכנס לפני ולפנים יש הרבה להאריך בזה, מ"מ יסודות הדברים נכתבו כאן.
אין ברצוני להכנס כאן לדיון על ביהמ"ק האם ירד משמים או יבנה בידי אדם, וכמ"ש בברכות (י.) – "בהדי כבשי דרחמנא למה לך, מאי דמפקדת איבעי לך למעבד ומה דניחא קמיה קודשא בריך הוא לעביד". וכיון שיש לנו מצוות עשה 'ועשו לי מקדש', אנו נעשה את מצוותינו וקודשא בריך הוא מה דניחא ליה ליעביד [ואף אם לא נזכה לבנות, מ"מ כל העוסק בפרשת עולה כאילו הקריב עולה, וא"כ העסק בבנין הבית גם הוא מעניין הבניין בעצמו, ולא ח"ו שאם יש אפשרות לבנות שלא יבנו, אלא כשאין אפשרות כזו יקיימוהו בלימוד עסק המצווה, ואולי יעורר העניין את הלבבות ונזכה לבנותו כעת].
א. מצות עשה לעשות בית לה' מוכן להיות מקריבים בו הקרבנות, וחוגגין אליו שלש פעמים בשנה שנאמר ועשו לי מקדש, וכבר נתפרש בתורה משכן שעשה משה רבינו, והיה לפי שעה שנאמר כי לא באתם עד עתה וגו'.
ב. ואלו הן הדברים שהן עיקר בבנין הבית, עושין בו קדש וקדש הקדשים ויהיה לפני הקדש מקום אחד והוא הנקרא אולם, ושלשתן נקראין היכל, ועושין מחיצה אחרת סביב להיכל רחוקה ממנו כעין קלעי החצר שהיו במדבר, וכל המוקף במחיצה זו שהוא כעין חצר אהל מועד הוא הנקרא עזרה והכל נקרא מקדש.
ג. ועושין במקדש כלים, מזבח לעולה ולשאר הקרבנות, וכבש שעולים בו למזבח, ומקומו לפני האולם משוך לדרום, וכיור וכנו לקדש ממנו הכהנים ידיהם ורגליהם לעבודה, ומקומו בין האולם ולמזבח משוך לדרום שהוא שמאל הנכנס למקדש, ומזבח לקטורת ומנורה ושולחן ושלשתן בתוך הקדש לפני קדש הקדשים.
ד. המנורה בדרום משמאל הנכנס ושולחן מימין שעליו לחם הפנים, ושניהם בצד קדש הקדשים מבחוץ ומזבח הקטורת משוך מבין שניהם לחוץ, ועושין בתוך העזרה גבולין עד כאן לישראל עד כאן לכהנים, ובונים בה בתים לשאר צרכי המקדש כל בית מהם נקרא לשכה.
ה. כשבונין ההיכל והעזרה בונין באבנים גדולות, ואם לא מצאו אבנים בונין בלבנים ואין מפצלין את אבני הבנין בהר הבית אלא מפצלין אותן ומסתתין אותן מבחוץ ואח"כ מכניסין אותן לבנין, שנאמר אבנים גדולות אבנים יקרות ליסד הבית אבני גזית, ואומר ומקבות והגרזן כל כלי ברזל לא נשמע בבית בהבנותו.
ו. ואין בונין בו עץ בולט כלל אלא או באבנים או בלבנים וסיד, ואין עושין אכסדרות של עץ בכל העזרה אלא של אבנים או לבנים, ומרצפין את כל העזרה באבנים יקרות, ומצוה מן המובחר לחזק את הבנין ולהגביהו כפי כח הציבור שנאמר ולרומם את בית אלהינו, ומפארין אותו ומייפין כפי כחן אם יכולין לטוח אותו בזהב ולהגדיל במעשיו ה"ז מצוה.
ז. אין בונין את המקדש בלילה שנאמר וביום הקים את המשכן ביום מקימין לא בלילה, ועוסקין בבנין מעלות השחר עד צאת הכוכבים, והכל חייבין לבנות ולסעד בעצמן ובממונם אנשים ונשים כמקדש המדבר, ואין מבטלין תינוקות של בית רבן לבנין, ואין בנין בית המקדש דוחה יום טוב וכ"ש שבת.
ח. המזבח אין עושין אותו אלא בנין אבנים וזה שנאמר בתורה מזבח אדמה תעשה לי שיהיה מחובר באדמה שלא יבנוהו לא על גבי כיפין ולא על גבי מחילות, וזה שנאמר ואם מזבח אבנים מפי השמועה למדו שאינו רשות אלא חובה.
ט. פרטי בניין המזבח והכלים מבוארים בדברי הרמב"ם הל' בית הבחירה עיי"ש.
י. עירובין [ק"ה.] הכל נכנסין בהיכל לבנות לתקן ולהוציא את הטומאה, ומצוה בכהנים, אם אין שם כהנים נכנסין לוים, אין שם לוים נכנסין ישראלים, ואיכא למ"ד שם מצוה בכהנים אפילו בעלי מומין וטמאים והם קודמים לישראל, ונחלקו שם טמא ובעל מום מי עדיף, והרמב"ם [פ"ז מבית הבחירה] פסק שהסדר הוא כהנים תמימים ואח"כ בעלי מומין ואח"כ לויים ואח"כ ישראלים ואח"כ כהנים טמאים, ומ"מ נראה דלכו"ע שלא במקום ההיכל טהורים עדיפי מכהנים טמאים.
הערה בעניין הנ"ל: חגי הנביא מתריע באחד לחדש הששי על שלא בונים את בית המקדש, אבל רק ארבעה חדשים לאחר מכן, בעשרים וארבעה לתשיעי, שואל אותם בהלכות טומאה וטהרה, ואין בדברים אלו היתר לבנות בית המקדש לטמאים באופן שאפשר בטהורים, רק כשמתריעים על איסורים והיתרים רואים כאן סדר וקדימה, שתחילה יש לדרוש את בית ה', ואח"כ דיני טומאה וטהרה.
הערה בעניין מקריבין אע"פ שאין בית ובסדר בניין הבית כשבאים להקריב קרבן ואין מקדש, שנינו במשנה עדויות פרק ח' – "אמר רבי אליעזר שמעתי כשהיו בונים בהיכל עושים קלעים להיכל וקלעים לעזרות אלא שבהיכל בונים מבחוץ ובעזרה בונים מבפנים", ואמרו בגמ' מגילה [י.] ושבועות [ט"ז.], שזה נאמר לצניעותא בעלמא. והנה לגבי בניין קדש הקדשים איתא במשנה [מדות פרק ד'] שמשלשלין האומנין בתיבות, והרמב"ם העתיק הלכה זו לגבי ההיכל – "וכל הנכנסין להיכל לתקן יכנסו בתיבות, אם אין שם תיבות או א"א להם שיעשו בתיבות יכנסו דרך פתחים", והעתיקו מקורו מסוגיה זו, ולגבי הקרבת קרבנות איתא בזבחים [נ"ט:] "אפשר כהן עומד ע"ג המזבח ועבודה בידו וכל העם רואין אותו מבחוץ", ולכאורה א"כ יש מקום לומר שחייבים לעשות מחיצה לפני עבודה בפנים. וצ"ע למעשה, והאם זה נאמר לעיכובא.