בגיליון זה, גיליון ה-13, אנו סוגרים מעגל. אנו מתחילים שנה חדשה, שנה שניה לייסוד העלון. ויהיה ה' אלקינו עמנו הלאה, כפי שהיה עמנו עד עתה.
רבים השואלים, מה מטרת העלון, הרי אנו כבר נמצאים כאן בא"י, ולשם מה אנו זקוקים לעלון חודשי על א"י, מה המטרה? להיכן אתם שואפים להגיע?
שאלות מתבקשות אלו כבר נידונו בכמה מהגליונות, וביארנו חלק ממטרותינו, אך כעת לרגל תחילת שנה חדשה לייסוד העלון, אנו רוצים לשרטט את העקרונות שלנו, את החזון שלנו, ואת המטרות אותן אנו שואפים לקדם. אנו מקווים, שהבהרת תמצית משנתנו, חזוננו, שאיפותינו ומטרותינו, תבהיר יותר את עניינו הכללי של העלון, ועי"ז אף שאר המאמרים המתפרסמים בעלון יובנו במקומם ובהקשרם הנכון בתוך המסגרת והחזון הכללי אותו אנו שואפים לקדם. על-כן תמצאו בעלון זה תמצית של עשר נקודות, אשר מבטאות את עקרונות האגודה. כמובן, שרבים הענפים המסתעפים מהן, אך השתדלנו להתמקד בעיקרים.
וכאילו כדי לענות על אותה שאלה – מה מטרת האגודה והעלון – הגיעה פרשת חילולי השבת בעבודות הרכבת הקלה בגוש דן ומקדה את ההתעניינות הציבורית באותו עניין בדיוק. מהם פניה של הפרהסיה הציבורית בישראל כיום? באיזו מדינה אנחנו חיים? מהם הערכים המתווים את דרכה של האומה? ומה מוטל על יראי ה' לעשות במציאות כיום.
דווקא אותם חוגים שלכאורה חרטו על דגלם את רעיון המדינה היהודית כערך דתי – אותם חוגים התגלו כלא רלוונטיים וחסרי אכפתיות לחלוטין ביחס לחילול שבת. ראש הממשלה אפילו לא טורח להסביר להם ולרצותם. דבר זה מעיד כאלף עדים לאן מובילה פשרנות בשמירת המצוות ושבירת מחיצות בין יראי ה' לפורקי עול, כך שכיום קשה עד מאד להבחין ביניהם. לעומת זאת, המפלגות החרדיות – אלו שלכאורה אינם רואים ערך דתי בקיום המדינה – כלפיהם ראש הממשלה ראה צורך להצטדק. הציבור מבין, ונציגיו בעקבותיו, שהפרהסיה הציבורית של מדינת ישראל אכן מייצגת את עם ה' אם נרצה ואם לאו, וממילא חלה אחריות עלינו ביחס למה שקורה בתל-אביב. לאור נקודת פתיחה זו, בה עיני הציבור הכללי נשואות לנציגים החרדים כדי לשמוע את דבר ה', היה ראוי שאותם נציגים יגלו חוט שדרה ערכי, אשר היה מאפשר למנף את המשבר לכדי דיון אמיתי במהותו של עם ישראל ויעודו, ותוך כך להציג לעיני העם היושב בציון את החזון והיעד של יראי ה' כיצד מדינת היהודים צריכה להיראות.
הרי זאת יש לדעת, כי חשיבה תורנית לא תבקש מהשלטון "להתחשב ברגשות הציבור החרדי", משל היינו איזה שבט אינדיאני שמבקש שיאפשרו לו לקיים את מנהגיו המשונים ולהתחשב בערכיו המיושנים, וזאת בשם זכויות המיעוט וחופש הפרט, שעה שכל בר-דעת לועג לנו מתוך "הבנה" שמדינה בעולם המודרני בנויה על ערכים שונים לחלוטין. למצער, מחפשים טעמים "סוציאליים" לעגן בהם את הדרישה לשמירת שבת, וכן על זו הדרך בשאר נושאים.
לאמיתו של דבר, הנושא של שמירת השבת במדינה יהודית אינה משום התחשבות בציבור זה או אחר, הנושא של שמירת השבת הוא משום שהמדינה המייצגת את העם היהודי צריכה להיות מנוהלת ע"פ תורה. מסיבה זו לפני כל סיבה אחרת חשובה לנו שמירת שבת זו, יותר משחשובה לנו שמירת השבת הפרטית של יהודי או מפעל מסוים, ועל כן נושא זה אינו נתון לפשרות, להסכמים ולשאר עניינים פוליטיים. הוא אינו עניין לזכויותיהם של הציבור החרדי, אלא הוא חלק מהצורה המתוקנת ומהפלטפורמה החוקתית, אשר לדעת הציבור החרדי מדינת היהודים בארץ ישראל חייבת להתנהל על-פיה.
מלבד זאת יש להדגיש, כי אנו שומרי התורה והמצוות איננו ילידים פרימיטיביים ולא נתינים השוהים תחת חסות אדוני הארץ. אנחנו, היהודים יראי ה' בארץ הקודש, מהווים את ההמשך הישיר של עם ה' כורתי הברית בסיני, ואותם בעלי זרוע שתפסו כאן את השלטון הם מפרי אותה ברית, ובתור שכאלו – עליהם לשוב בתשובה, וכל עוד אינם עושים זאת – אין להם זכות לייצג את העם היהודי, שכל מהותו ומציאותו תלויים בקיום הברית. פרט לכך, יש להודיע בשער בת רבים את האמת ההיסטורית שהועלמה במשך השנים בזדון, והיא שהישוב כאן בארץ הוקם בידי יהודי יראי ה' שומרי הברית, יהודים שהגיעו לכאן מאירופה במסירות נפש שלא תתואר ופרצו את הדרך להקמת מדינה יהודית בארץ-ישראל. בלעדיהם לא הייתה תקומה אף לפורקי העול, שהשתלטו במרוצת השנים על המפעל באמצעות המפעל הציוני המדיני, ואחר זאת שכתבו את ההיסטוריה, שנחשוב שהם היו כאן ראשונים, וכאילו לא הכל התחיל כאן מכח פעולתם של תלמידי הגר"א והבעש"ט וממשיכיהם.
בגיליון זה, בכוונתנו לתרום תרומה חשובה להסרת המסווה מעל אותו מצג שווא. ואף שעשינו זאת כבר בעבר בתארנו את ראשית ימי הישוב כאן בארץ, הפעם הדבר יעשה באופן מיוחד ומושך את הלב, וזאת במסגרת מדור חדש, המיועד לבני הנעורים, ובו סיפורים על אותן דמויות מופלאות שחיו כאן ובנו את ארצנו כדי שתאיר מכבוד ה'. הרב עקיבא רבינסקי נרתם למשימה, ובאמצעות סגנונו המיוחד ימצא את עצמו הקורא בעיצומה של אותה תקופה רוויית הוד קדומים. כאמור, המדור מיועד בעיקרו לבני הנעורים, ושמחתנו על כך כפולה ומכופלת, שמצאנו את ההזדמנות אליה ייחלנו זה מכבר לפנות לציבור יקר וחשוב זה, אך אין כל ספק, שגם הקוראים המבוגרים יותר יתחברו בנקל לדברים ויפיקו מהם תועלת מרובה.
המאבק כנגד פורקי העול על השלטון בארץ מקבל ביטוי הולם בדעת תורה שהובאה החודש מפי מרן הרב יוסף חיים זוננפלד, מגדולי הלוחמים כנגד התנועה הציונית וביטוייה הכפרניים, ובאותה עת מגדולי בוני הארץ, אשר היה מנשק את רגביה ומוסר נפשו על ישובה. דבריו על המרגלים צריכים להיות לנו למגדלור במאבק הניטש כיום.
עם פרוס חודש אלול, בו מתכוננים המוני בית ישראל ליום הדין, זכינו שכותב חדש נוסף, הרב אליהו ברים, יפרוס בפנינו משנה סדורה הנוגעת לזמננו ביחוד, בהקשר של אותם עיקרים שעליהם מושתתים הימים הנוראים ואלו שקודמים להם – אהבת ה' ויראתו, היחס שמתקיים בין ה' לעולמו, בין ה' לעמו ובין ה' לכל אחד מאתנו, ומעל הכל – יסוד הבחירה, והצורה שמתלבשת ביסוד זה בתקופה בה אנו חיים. כבכל מקום, כך גם כאן – אין לנו עניין לחזור על מה שאמרו הקדמונים, בשביל זה יש ברוך ה' ספריות שלמות. מטרתנו להבין מה כל זה נוגע לנו בדור בו אנו חיים ובמציאות בה אנו נתונים.
הרב בנימין הלוי מלמד אותנו הפעם על מהותו של חומש דברים, תוך התעכבות על דברי חז"ל והבנתם לאור הרעיון שנלמד מהכתובים. אחד הגורמים המביאים לידי הבנה מוטעית של מטרת חז"ל במאמריהם השונים, בעיקר בענייני אגדתא, הינו חוסר ידיעת הפשט הפשוט של הפסוקים, עליהם נסובים אותם מאמרים. הרב הלוי כדרכו בקודש יורד לעומק משמעות הכתוב, ואחר זאת דברי רבותינו נהירים ומאירים, והתכלית הנרצית מהם – הקניית דעות והשקפות נכונות – יוצאת לפועל באופן המושלם וכפי כוונתם המקורית.
הרב אליהו בן-צבי במדורו ההלכתי "שערי ציון" עוסק הפעם בהלכות בנית המקדש, מתוך הבנה כי דבר זה יוטל עלינו כחובה מעשית, ועלינו להיות מוכנים, וכפי שכבר עורר בזמנו רבן של ישראל מרן החפץ חיים בהקדמה לחיבורו על קדשים "ליקוטי הלכות". הרב בן-צבי ידוע כמי שקדשים והטהרות שגורים על לשונו לא פחות מנשים ונזיקין, והוא מטעים אותנו מעט מאותו ידע עצום במדורו.
גם מדורו של הרב חיים פרידמן בעניין הספק "קול התור" מוסיף להופיע, והפעם הוא מתעכב על מושג הפקידה במסגרת הנושא הכללי של משיח בן-יוסף. מושגים שונים מתבהרים ומתלבנים כשקוראים את דברי הרב פרידמן – קץ המגולה, קיבוץ גלויות, עקבתא דמשיחא, אתחלתא דגאולה ועוד. מי שמעוניין בהבנת הגדרים המדויקים של כל אותם מושגים – טוב יעשה אם ילמד בעיון את מאמריו של הרב פרידמן, שהוא אוצר בלתי נדלה של ידיעות בעניינים הללו..
הרב חיים והב ממשיך אף הוא במדורו, בו הוא מתיחס לטענות שעלו בספר "ויואל משה" כנגד מהלך שיבת ציון שבדורות האחרונים. בפרק זה מסיים הרב והב לדון בדברי הספר אודות השבועה הראשונה, "שלא יעלו בחומה", ומברר מדברי רבותינו את כוונתם המקורית תוך השוואת דבריהם במקומות שונים וברור כל דבר בהקשרו. אין ספק, כי גישה מושכלת זו למקורות הייתה מועילה לרבים הנתפסים בנקל לטיעונים דמגוגיים מבלי לברר את הדברים לאשורם.
הרב בן-ציון גולדשטיין משיב בשו"ת דרישת ציון לשאלות העולות מקרב הקוראים, ומעמיד אותנו על דיוקם של מושגים שונים, המופרחים לעיתים באויר. הפעם הוא מלבן את היחס התורני לאויבי האומה, ואף המושג הטעון "לאומיות" מועמד על מכונו.
כפי שאולי שמתם לב, העלון הוגדל לאור הביקוש הרב לחומר מגוון בנושאים שונים. אנו תקוה שבמסגרת זו נצליח למלא את שאיפות הקוראים.
חודש טוב, העורך.