בלוג

לכבוד מערכת 'קדושת ציון',

בהקשר לכתבה 'כבוד הלבנון אליך יבוא' (גליון 76), בנותן טעם להביא את דברי רבי אליעזר ברגמן, שהגיע לצידון בשנת ה'תקצ"ה, וכתב – 

"וכבר התוודע לי גם כן בינתיים מתוך ספר כפתור ופרח, שגם צידון מארץ הקודש, ושיש לה כל המעלה וחשיבות שלפנימיות ארץ הקודש לעניין הישיבה, ושלאחריה, בעניין הקבורה וכהאי גוונא, שכן ביאר וצירף שם בראיות ברורות גם על באירוט [היא בארות] [בכתיב בן-ימינו – ביירות – א.פ.], לאדאקיה [לודקיא בש"ס] והרי לבנון עד טורי אמנון, שכולן מארץ הקודש, אשר נשבע ה' א-להינו וא-להי אבותינו לאברהם אבינו עליו השלום ולאבותינו לתת לנו, והם מכיבוש עולי מצרים, ואינם פחותים מכיבוש עולי בבל, המתחיל מכזיב רק לענין הקדושה, לעניין תרומות ומעשרות וכולי האי. ובאמת שכך היה בדעתי, גם כן אחרי שהתבוננתי קצת בדברי הש"ס, הרמב"ם ושאר המחברים בענין, אלא שלא היה לי לסמוך על זה מסברה. אמנם, אם היה מגיע לידי הספר הזה בצידון בדרך הטבע, לא הייתי זז משם מי יודע כמה שנים על כל פנים…"

מתוך הספר 'ישאו הרים שלום – מכתבי מסע ועלייה 1834-1836'. המכתב הנ"ל מופיע בעמוד 84, ומוזכר גם במכתב בעמוד 97.

בברכה,

א.פ.