האם אפשר לגאולה בלא תשובה?
כתב הרב (אות מ"ב):
מי שחושב ההיפך, שיש מציאות לגאולה בלא תשובה הרי הוא חושב כנגד המבואר בקרא והוא כופר בתורה ר"ל וכו'….ואין ספק שאין חילוק בין הכופר בהבטחה זו שאי אפשר לגאולה בלי תשובה להכופר בהבטחה של ביאת המשיח, ואדרבה הוא גרוע יותר.
ועוד כתב הרב (אות ס"ח):
אי אפשר להאמין לשום גאולה אם היא בלי תשובה שהוא כנגד הבטחת הפסוק.
ובכן הרי זו האשמה חמורה מאד לעשותינו כופרים, לכן אני ואתה הקורא הנכבד, אין לנו ברירה אלא להעמיק בסוגיה זו ביסודיות ובלא רפיון עד כמה שנוכל, ולחם עצלות לא נאכל.
אם כן הבה נלון בעומקה של סוגיא, וז"ל הגמ' בסנהדרין (צ"ז:) –
אמר רב, כלו כל הקיצין ואין הדבר תלוי אלא בתשובה ומעשים טובים. ושמואל אמר דיו לאבל שיעמוד באבלו. כתנאי, ר' אליעזר אומר אם ישראל עושין תשובה נגאלין ואם לאו אין נגאלין. אמר ליה רבי יהושע אם אין עושין תשובה אין נגאלין? אלא [עיין במרגליות הים מ"ש בזה, שגרס "א"ל" במקום "אלא", וממילא "הקב"ה מעמיד להן…" הם דברי ר' אליעזר, וכן הוא בהדיא בירושלמי ובתנחומא בחוקתי] הקב"ה מעמיד להן מלך שגזרותיו קשות כהמן וישראל עושין תשובה ומחזירן למוטב. תניא אידך, ר' אליעזר אומר אם ישראל עושין תשובה נגאלין שנאמר (ירמיה ג', י"ד) שובו בנים שובבים ארפא משובותיכם. אמר לו רבי יהושע והלא כבר נאמר (ישעיה נ"ב, ג') חנם נמכרתם ולא בכסף תגאלו, חנם נמכרתם בעבודת כוכבים, ולא בכסף תגאלו לא בתשובה ומעשים טובים. אמר לו רבי אליעזר לר' יהושע והלא כבר נאמר (מלאכי ג', ז') שובו אלי ואשובה אליכם. אמר ליה רבי יהושע והלא כבר נאמר (ירמיה ג', י"ד) כי אנכי בעלתי בכם ולקחתי אתכם אחד מעיר ושנים ממשפחה והבאתי אתכם ציון. אמר לו ר' אליעזר והלא כבר נאמר (ישעיה ל', ט"ו) בשובה ונחת תושעון. אמר לו ר' יהושע לרבי אליעזר והלא כבר נאמר (ישעיה מ"ט, ז') כה אמר ה' גואל ישראל וקדושו לבזה נפש למתעב גוי לעבד מושלים מלכים יראו וקמו שרים וישתחוו. אמר לו רבי אליעזר והלא כבר נאמר (ירמיה ד', א') אם תשוב ישראל נאום ה' אלי תשוב. אמר לו רבי יהושע והלא כבר נאמר (דניאל י"ב, ז') ואשמע את האיש לבוש הבדים אשר ממעל למימי היאור וירם ימינו ושמאלו אל השמים וישבע בחי העולם כי למועד מועדים וחצי וככלות נפץ יד עם קדש תכלינה כל אלה וגו' ושתק רבי אליעזר.
סיכום: נחלקו ר' יהושע ור' אליעזר אם עם ישראל יכולים להגאל שלא מתוך תשובה.
ר' יהושע סובר שאפשר לגאולה בלא תשובה, ור' אליעזר סובר שאי אפשר לגאולה בלא תשובה.
וכאן נשאלת שאלה פשוטה מאד, כמו מי ההלכה?
ובכן, תחילה וראש קיי"ל ר' אליעזר ור' יהושע הלכה כר' יהושע, כמו שכתב במבוא התלמוד לר"ש הנגיד.
ובר מן דין, הסוגיא מסתיימת במילים 'ושתק ר' אליעזר'. לכאורה משמעות דברי הגמ' היא שנצחו ר' יהושע לר' אליעזר. וכן בירושלמי (תענית פ"א ה"א) ששם איתא גם לזו המחלוקת, נסתיים הדיון במילים: 'איסתלק ר' אליעזר', והסביר קרבן העדה (שם), וז"ל: "והודה ר' אליעזר לר' יהושע דאפילו בלא תשובה נגאלין לעת קץ".
והא לך לשון הרמב"ן בספר הגאולה (עמ' רע"ז.): "..ומהם, רצוני לומר מחכמי ישראל מי שהסכים שאע"פ שאין עושים תשובה הם נגאלים, והוא ר' יהושע, ונצחו לר' אליעזר מן הכתוב שאמר "וישבע בחי העולם…" בהיות המאמר הזה חלוט עם השבועה הגאולה הבאה עליו".
וכן כתב הרמ"ה בפרושו על מס' סנהדרין, וז"ל – 'שתק ר' אליעזר וקבלה', הרי משמעות דבריו שהודה ר' אליעזר לר' יהושע.
וכן הבין המהר"ל בספרו נצח ישראל (פרק ל"א), וז"ל: ומ"מ קיי"ל כר' יהושע דקאמר אף אם אין עושין תשובה נגאלים, דהא שתיק ר' אליעזר במסקנא.
ולכאורה יש להבין, מה יענה הרב על דברים ברורים אלו אשר אין חולק בהם? ובכן, לרב יש מהלך אחר בכל סוגיא זו, והרי קיצור דבריו:
הרב סובר שפשוט שהלכה כר' יהושע. אך כל מחלוקת ר"א ור"י היא אם יבוא משיח ואליהו עם תשובה או לא. אבל שניהם מודים שאליהו ומשיח צדקנו לא יעשה שום פעולת גאולה אלא אם עם ישראל יעשו תשובה. וז"ל (אות מ"א ד"ה ומקור):
הפלוגתא שבש"ס ובמדרשים תנאי ואמוראי אם יהיו נגאלים אף בלי תשובה, קאי על התשובה שקודם ביאת אליהו ומשיח…כי התגלות אליהו או משיח לבשר הגאולה זה בעצמו נקרא גאולה אף טרם עשותם שום ענין מהגאולה או קיבוץ גלויות במעשה…עכ"פ אתחלתא דגאולה ופליגי תנאי ואמוראי על התחלה זו אם אפשר בלא תשובה.
את ההכרח לדבריו הוא בונה על הבנת לשון הרמב"ם.
וזה לשון רבינו הרמב"ם (הל' תשובה פ"ה ה"ז): כָּל הַנְּבִיאִים כֻּלָּן צִוּוּ עַל הַתְּשׁוּבָה וְאֵין יִשְׂרָאֵל נִגְאָלִין אֶלָּא בִּתְשׁוּבָה. וּכְבָר הִבְטִיחָה תּוֹרָה שֶׁסּוֹף יִשְׂרָאֵל לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה בְּסוֹף גָּלוּתָן וּמִיָּד הֵן נִגְאָלִין שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ל', א') 'וְהָיָה כִי יָבֹאוּ עָלֶיךָ כָּל הַדְּבָרִים' וְגוֹ' (שם ב') 'וְשַׁבְתָּ עַד ה' אֱלֹהֶיךָ' (שם ג') 'וְשָׁב ה' אֱלֹהֶיךָ' וְגוֹ'.
הרב מתקשה בדבריו, שהרי ברור הוא שהלכה כר' יהושע, ולכאורה נראה שפסק הרמב"ם כר' אליעזר.
לכן מסביר הרב, שהרמב"ם לא איירי כלל במחלוקת ר"י ור"א, שבזה ודאי הלכה כר' יהושע. אלא הרמב"ם מדבר על התשובה שאחרי ביאת משיח, שבזה אין מחלוקת כלל.
ותמה אני על עצמי, מדוע מכח קושיא זו נסביר פשט דחוק בגמ' ונעשה חילוק מחודש בדברי ר' יהושע? והרי כל מי שהעתיק את דברי הגמ' האלו להלכה משמעות דבריו שאין חילוק בדבר ואעתיק חלק מהלשונות:
כתב רבינו סעדיה גאון בספרו אמונות ודעות (מאמר ה' פרק ה') וז"ל – בהגיע הקץ ניוושע אפילו בלא תשובה.
הרמח"ל (דעת תבונות עמ' ט"ז –י"ז) וז"ל – "זאת נחמתנו בעניינו, כי לא על מעשינו יפקוד, ולא לזכותנו ימתין, או מחסרון מעשים יחליפינו ח"ו, אלא מפני השבועה אשר נשבע לאבותינו והברית אשר כרת. הנה אפילו אם לא יהיה זכות בישראל – כשיגיע עת מועד, יום נסתם בלבו, הנה על כל פנים יושיענו ודאי, כי אדון כל הוא, ויכול לעשות כן כשהוא רוצה"
וז"ל הגר"א בבאורו על תיקוני זוהר (ע"ד:) – "כי יש קצים בכל דרא לפי הזכויות, אבל קץ האחרון לא תליא בתשובה אלא בחסד (היינו חסד הבורא. המעתיק), כמ"ש (יחזקאל כ', כ"ב) ואעש למען שמי, וכמ"ש בתפילה ומביא גואל לבני בניהם למען שמו באהבה"
וראה נא לשון רבינו חיים בן עטר בספרו הקדוש אור החיים (ויקרא כ"ה, כ"ח): "ואומרו ואם לא מצאה ידו די השיב. פירוש אם יראה האדון כי אין כח בעם לסבול חבלים עוד ורבו חובותיהם למעלה ראש ואפס בהם כח הסבל, והיה ממכרו עד שנת היובל שהוא זמן המוגבל לגאולה בעתה, ואז ויצא ביובל ושב לאחוזתו קץ הגלות ישנו אפילו יהיו ישראל רשעים גמורים ח"ו".
וכן כתב הגאון המקובל בעל הלשם בספרו הקדמות ושערים (שער ו' פרק ט'): "ושקלו וטרו בזה ר' אליעזר ור' יהושע ולבסוף שתק ר' אליעזר, והרי הודה ר' אליעזר לר' יהושע שהגאולה העתידה אינה תלויה בזכות ומעשים כלל" – ועיין שם שהאריך בכך דרוש שלם.
הרי לנו שחכמי ישראל ממזרח וממערב מצפון ומים כולם כאחד עונים ואומרים שאפשר ואפשר לגאולה בלא תשובה ולא ערכו שום חילוק בדבר.
וכן הדבר מוכרע מסברה פשוטה, שהרי הראיה האחרונה שהביא ר' יהושע, אשר כלפיה לא היה לר'א מענה, היא השבועה שנשבע ה' לגאלנו, יהיה מה שיהיה, וכמו שכתב בהדיא תלמיד הרמב"ן ר' דוד בונפיל (מובא בחידושי הר"ן סנהדרין ק"י:), וז"ל – "אבל ר' יהושע חלק עליו לומר שאין בגאולה העתידה שום תנאי והיה גזירה שיש בו שבועה כמו שנא' "וישבע בחי העולם", ושתק ר' אליעזר".
וכעת נשוב לדברי הרמב"ם, על-מנת לבארם על-פי חז"ל. ולענ"ד דעת הרמב"ם ברורה היא. הרמב"ם לא פסק לא כר' אליעזר ולא כר' יהושע, מהסיבה הפשוטה שאין דרכו לפסוק בעניני אגדה ודעות, כמ"ש הוא עצמו בפירוש המשניות (סנהדרין פרק חלק בענין עשרת השבטים, ובעוד מקומות בפיהמ"ש). והוא נאמן לשיטתו בכלל בעניני הגאולה, כמו שכתב בסוף הלכות מלכים, שאין קבלה ברורה לחכמים בדבר, אלא לפי הכרע הפסוקים כך נראים הדברים, וה"ה הכא שכתב לפי הכרען של פסוקים. אבל לגופה של סוגיה האם תתכן גאולה בלא תשובה, ברור שנצחו ר' יהושע לר' אליעזר, ויש גאולה ללא תשובה ותו לא מידי. וכשתתבונן בדבר תבין שהוא הוא ענין זכו ולא זכו.
ומכאן למאמר הבא, בו ננסה להבין האם יתכן שגאולת ה' את עמו תחל בצורה טבעית, או שמא המעבר בין גלות לגאולה חייב להיות ברור, חד משמעי, ניסי ומרומם, בלא שלבי ביניים טבעיים.
בנוגע להשיטות העתקת שהגאולה תבוא אפילו בלי , כמדומה גם הם סוברים שסוף כל סוף תהיה תשובה אלא שנגאלים גם בלי תשובה מרצונם. וראה מה שהם כתבו במקומות אחרים (או שם קצת לפני או אחר זה שהעתקת)
-רבי סעדיה גאון; (אמונות ודעות פ׳׳ח): אלא שמסורת הנביאים קבלה שיבואו עלינו צרות
ומצוקות שעל ידם נבחר לשוב ונזכה לישועה והוא מאמר קדמונינו אם ישראל עושין
תשובה נגאלין ואם לאו הקב׳׳ה מעמיד להם מלך שקשין גזירותיו מהמן והן עושין תשובה
ונגאלין.
-הרמח״ל; (דעת תבונות סי׳ מ׳): אמנם אם לא ייטיב הנה אעפ׳׳ב ירצה היחוד העליון
להתגלות כי לא לנצח יסתיר פניו מעולמו אך בחימה שפוכה ימלוך על החוטאים האלה
בנפשותם ונשאו את עונם עד יתמו חטאים מן הארץ או כי יכנע לבבם הערל וישובו ויחיו…
הנה אפי׳ הבחירה הזאת שהוא מניח לנו עתה ותמיד הדבר תלוי ועומד אם להטיב ואם
להרע ח״ו לפי רוב המעשה – אין סופה להתקיים כך אלא הזמן ששיערה המחשבה העליונה
היותו צריך ומספיק לכל הנשמות אשר עשה, שבו יתוקנו – מי בצדקתם מי בתשובתם ומי
בקבלת היסורין, וזה הוא המועד אשר שם שיתא אלפי שנה כדברי חז״ל (סנה׳ צז) ואחר
יחדש עולמו… ואפילו לימות המשיח וכו׳
-אור החיים; בפ׳ ויחי(מט יא) כתב ״כי אם יגיע זמן הגאולה ולא
ימצא יין פירוש אין בנו תורה תהיה הגאולה באמצעות עול ותוקף הגלות אשר יצירון האומות
לישראל כאמרם ז״ל(סנהדרין צז) כי כשיגיע קץ הנחתם ולא יהיה בישראל זכות לגאלם יעמיד
להם מלך קשה כהמן וישראל עושין תשובה ומחזירן למוטב, כי באמצעות היסורין יזדככ ו
הנפשות ויתבררו ניצוצי הקדושה״, ומדבריו כאן משמע להדיא כר׳ יהושע שכתב כי רק אם
חוזרין בתשובה נגאלין. ובפרשת צו(ו,ב) כתב כי יסורי הגלות הם כמזבח כפרה ובאמצעותן
ובאמצעות התורה תהיה עלייתנו בהפלגות מעולות, וכן בפרשת תזריע(יב,ב) כתב שעכ״פ תהיה
הגאולה באמצעות זכות ישראל, וז׳ שנים יהיו חבלי משיח ליסרם ולזקקם.
ומכל מקום טרם ראינו שהתקיים זה בכל עם ישראל וטרם קם מלך קשה
-הגר"א; בביאור הגר״א לשיר-השירים (ב,ז) כתב שיהיו מוכרחין לעשות תשובה, כמו שאמרו אני
מעמיד להם מלך שגזירותיו קשות כהמן. וכן בביאורו לזוהר הק׳(יהל אור פ׳ משפטים דף קטו)
כתב דגאולה אחרונה יהיה דוקא ע״י תשובה, כי ג׳ הגלויות הראשונות היו כנגד ג׳ אבות
והגלות האחרונה כנגד משה ודרגיה בינה תשובה ולא יגאלו כי אם ע״י תשובה, וכמו שמבואר
בפרשת ניצבים ענין התשובה באריכות להורות שע״י תשובה דוקא יהיה נחמתן וגאולתן, וכ ן
בביאורו לתיקונים (ת״ז מג ג׳) כתב דישראל יחזרון בתשובה כמו שנאמר ושבת עד ה׳ אלקיך
ויתמחון הערב רב ויהיו ברזא דעה״ח וכו׳