הלכות חנוכה ומשמעותן

חז"ל תקנו להדליק נר אחד בפתח כל בית בתחילת כל יום, דהיינו בזמן בו מתחיל היום התורני בתחילת הלילה, ואז אנו מצווים שלא להשתמש באותו נר. משמעות הדבר, כי נר…

להמשך קריאההלכות חנוכה ומשמעותן

בֵּית גֵּאִים יִסַּח ה' וְיַצֵּב גְּבוּל אַלְמָנָה

א. איתא בגמ' מו"ק (כ"ו.) - "ואלו קרעין שאין מתאחין - הקורע על אביו ועל אמו ועל רבו שלימדו תורה ועל נשיא ועל אב בית דין ועל שמועות הרעות ועל…

להמשך קריאהבֵּית גֵּאִים יִסַּח ה' וְיַצֵּב גְּבוּל אַלְמָנָה

ימות הגשמים

אחר ההתעלות הגדולה של החגים האחרונים מגיעה תקופה לכאורה דלה באירועים, חורף ארוך מעונן עם לילות ארוכים חשוכים, חמישה חדשים בהם לכאורה הולכים לישון עד לבוא האביב מחדש. ואכן, המתבונן…

להמשך קריאהימות הגשמים

הלכות בנין בית הבחירה

עדיין מהדהדת באזנינו זעקתו של חגי הנביא בראש חדש אלול "העת לכם אתם לשבת בבתיכם ספונים והבית הזה חרב" (חגי א', ד'), ומכיון שזוהי זעקה הנשמעת בכל דור ודור וכמו…

להמשך קריאההלכות בנין בית הבחירה

הלכות תלמוד תורה לקיץ – דמוסיף יוסיף

אמרו בגמ' על חמשה עשר באב [תענית ל"א., ב"ב קכ"א:] "תניא רבי אליעזר הגדול אומר כיון שהגיע חמשה עשר באב תשש כחה של חמה ולא היו כורתין עצים למערכה אמר…

להמשך קריאההלכות תלמוד תורה לקיץ – דמוסיף יוסיף

הלכות איבוד עבודה זרה

בתורה נמצאת כמה פעמים אזהרה על איבוד עבודה זרה מארצנו - בספר הברית שבפרשת משפטים ובפרשת כי תשא, ואח"כ בספר הדברים בפרשת ואתחנן ובפרשת ראה. ובכולם לשון המצוה מורה שנצטוינו…

להמשך קריאההלכות איבוד עבודה זרה

הלכות יישוב גויים בארץ ישראל

על דיני ישיבת נכרים בארץ ישראל לא כתבו במשך הדורות, מכיון שלא היתה יד ישראל תקיפה והרבה מן ההלכות לא היו נוגעות למעשה בעת ההיא, ומ"מ גם במשך הדורות היו…

להמשך קריאההלכות יישוב גויים בארץ ישראל

נצחיות התורה וההלכה

בקרב רבים קיימת מחשבה, ולפיה ישנן מצוות שנהגו פעם וישנן מצוות שלא נוהגים היום, ומובן שזוהי טעות נושנת. אין בכוונתי שמצוות קרבן חלילה וחס נוהגת שלא בבית המקדש, אלא שמצוות…

להמשך קריאהנצחיות התורה וההלכה

תוקפה של מגילת תענית

נחלקו בגמ' בר"ה [י"ט.] לגבי מגילת תענית אם בטלה או לא בטלה, ומסקנת הגמ' שם להלכה, שבטלה מגילת תענית מלבד חנוכה ופורים שלא בטלו - עיי"ש כל הסוגיה. ובשבת [י"ג:]…

להמשך קריאהתוקפה של מגילת תענית