דבר העורך
ימי החגים המרוממים כבר מאחורינו, ובני התשחורת שבים אל תלמודם בישיבות הקדושות לזמן חורף, בו יצללו בעומק סוגיות הגמרא על-מנת להבין לאשורו את דבר ה' המתגלה בתורה שבל-פה. ועל-אף תחושת…
דעת תורה מאת רשכבה"ג מרן רבנו חיים עוזר גרודז'ינסקי זצ"ל
בנוגע להצעת החוקה של שלטון התורה בארץ ישראל אם תצא אל הפועל המדינה העברית, ראוי שיתאחדו כעת כל הזרמים העומדים על בסיס התורה לעבד חוקה מתאימה למגמותינו... עתה, נחוץ מאוד…
בענין הספר "ויואל משה" [פרק י"א]
כמו שכתבנו בגליון הקודם, אנו ממשיכים להביא מכתבים ושאלות שנשלחו אלי עקב המאמר הנ"ל. ועתה ניתנה ראש למכתבו של הרב ש.ו.נ - שאכנהו ולא אדעהו – אשר כתב קונטרס בשם…
משפטי ציון [פרק ד]
בפרק האחרון ביארנו את שיטות הרמב"ם והר"ן, שלדעת שניהם צורת השלטון הראויה היא שלטון מלוכני, שכך הוא ציווי התורה - "שום תשים עליך מלך". ושניהם למדו, שהיא מצות עשה מן…
מסילת ציון [פרק ג]
"עברו עברו בשערים פנו דרך העם סלו סלו המסלה סקלו מאבן הרימו נס על העמים" (ישעיה סב י). "שבעה שמות יש לו ליצה"ר... ישעיהו קראו מכשול, שנאמר: (נז יד) "ואמר…
מגמת תלמידי הגר"א בעלייתם לארץ ישראל
"... והקב"ה הזמין לו אנשים מכובדים לנסוע בצוותא לארץ הקדש, ובתוכם היה הגאון הישיש הר' אלעזר לנדא זצ"ל, בן הגאון ר' יעקב משה זצ"ל, בנו של הגאון ר' אברהם זצ"ל,…
דעת ציון
השוויון והנטל ידועה האמרה, ולפיה היהדות בהרבה מקומות החזיקה מעמד רק בזכות האנטישמיות. על אותו משקל ניתן לומר כיום, כי החרדיות בהרבה מובנים מחזיקה מעמד גם היא בשל האנטישמיות של…
ימי ציון [חלק ג]
הגאונות חוזרת לא"י בשנת ד"א ת"ר בקירוב (840 לספירה), עברה לירושלם הישיבה הארץ-ישראלית שהתקיימה בטבריה, 'מעזיה' בלשון הגאונים, במשך מאתיים שנה. על ראשי הישיבה בטבריה נמנו רבי פנחס מגדולי הפייטנים…
בענין שם ה'
ויקרא שם בשם הוי"ה א-ל עולם. מיסודי היהדות ומערכיה הנכבדים ביותר הוא ענין ידיעת ה', כמ"ש 'כי אם בזאת יתהלל המתהלל השכל וידוע אותי' (ירמיה ט', כ"ג), ונאמר 'כי בי…