מן הסתם גם אתם ראיתם את הקונטרס החדש 'למען ציון לא אחשה'.
ראיתי אותו בדוכן הספרים, קראתי את עמוד השער וכמה שורות ראשונות, ולא החשיתי, ומיד שלחתי את המכתב המצורף. חשבתי שאולי יעניין גם אתכם.
א.ש. ירושלים
לכבוד הרב שליט"א!
ראיתי את הקונטרס שלכם על הדוכן למכירת ספרים בבית הכנסת, ובאשר הנושא של דרישת ציון קרוב לליבי הצצתי בהקדמה [על מנת לקנות אם ימצא חן בעיני] – וראיתי רק כמה שורות ספורות ראשונות, ועליהן אני רוצה להגיב.
יודגש, אינני מאנשי 'קדושת ציון', ולא מכותביהם, ולדעתי חבל מאוד שאינם לוקחים סמכות תורנית שתעמוד בראשם, אבל אני מזדהה מאוד עם שורשי הרעיונות אותם הם באים להעביר.
ואנסה לתמצת ככל הניתן:
בעוונותינו הרבים, כגרורה טבעית מהמאבק הקדוש בציונות הארורה – נתטשטשו אצל רבים מבני התורה החרדים לדבר השי"ת באמת ובתמים, דעות ורעיונות בדברים שהם מעיקרי התורה. ובשתי נקודות עיקריות:
א, המעלה הגדולה של הישיבה בארץ הקודש, גם בזמן הזה. רבים רבים מבני התורה, גם הזוכים לגור בארץ הקודש, אינם מודעים כלל לזכות שנפלה בחלקם. ההסתכלות השטחית הרחובית החרדית אינה מבדילה בין מי שגר בלייקווד לבין מי שזוכה לגור בארצנו הקדושה. בין מי שנמצא בטומאת ארץ העמים לבין מי שזוכה לעבוד את ה' בחצריו. דברי חז"ל, ולפיהם כל הגר בחו"ל כאילו עובד ע"ז ידועים לכולם, אבל אצל הרבה אינם מופנמים כלל וכלל.
ב, ההשקפה על התהליך המופלא שמתרחש מול עינינו בדורות האחרונים, כיצד ה' משיב את שיבת ציון. כיצד באופן פלאי, לאחר אלפי שנים ונגד כל תחזית היסטורית – מתגשמות נבואות הנביאים, ונדחי ישראל מתקבצים לארץ הקודש, לקראת הגאולה וההתגלות שיתגלה השי"ת עלינו במהרה בימינו אמן. הרב וולבה כותב, שתקומת עם ישראל בארצו היא פירכא שאין לה תשובה על התיאוריה הנוצרית לפיה זנח ח"ו השי"ת את עמו ישראל. והנה למרבה הפלא, מה שאנו דורשים מהנוצרים להבין כדבר פשוט, אינו פשוט כלל וכלל אצל הרבה משלומי אמוני ישראל, אשר מתייחסים באדישות לכל התהליך הזה ואינם רואים בו שום משמעות.
שתי נקודות אלו – הם המסר של 'קדושת ציון'.
וכעת, מי שרוצה להעמיד את עצמו כחולק על הרעיונות של 'קדושת ציון' –
לגבי הנקודה הראשונה של מעלת ארץ ישראל, חיבתה וקדושתה, מי שיתווכח עם דברים אלו, הרי הוא מתווכח חס ושלום עם התורה עצמה וחז"ל הקדושים. אפשר רק להצטרף לחיזוק בעניין זה, ולהוסיף עוד ועוד התעוררות בחלק עיקרי זה שבתורה.
אם יש מקום להתווכח, הרי זה רק בנוגע לנקודה השניה. אפשר לומר, שכיון שתהליך החזרה לארץ הגיע עם כל כך הרבה הסתר פנים של מרידה בה' ובתורתו, הרי בהכרח אין כאן תהליך שמימי שעניינו התחלת הגאולה, אלא הרי זה עוד נדבך בפרק הגלות של עם ישראל [ולהסכים עם אותם נוצרים שיגידו שאין כאן פירכה לתאוריה שלהם]. זאת אכן היתה גישתו של הגה"ק מסאטמר זצוק"ל, ומי שרוצה, יכול להסכים עמה. אבל ברור, שרוב רובם של גדולי ישראל זצ"ל ראו את הדברים בעין אחרת לגמרי. והדברים מפורשים בכל הציטוטים הנפלאים מפיהם של גדולי ואדירי הדורות המובאים כסדר בגליונות 'קדושת ציון', על תהליך השיבה של עם ישראל לארצו.
מי שחושב, שבדיבורים על גודל רשעותם של ה'ציונים' ועל כוונותיהם הזדוניות ומעשיהם השפלים, ועל מלחמת החורמה שלחמו בהם גדולי הדורות – הוא מתווכח עם 'קדושת ציון', הרי לא התחיל להבין כלל מהי 'קדושת ציון'.
מי שמכנה את קדושת ציון כ'תנועה ציונית דתית' (ציטוט מהקונטרס שלכם) – הרי הוא מוציא שם רע ברבים, ואני ממליץ לו מאוד לבקש מחילה ולהתנצל ברבים, ובהקדם.
ואכתוב כאן דברים הפשוטים מאוד:
מהו 'ציוני' במובן הפסול והמקובל [הרי במובן האמיתי – אבוי למי שאינו 'ציוני'. כולנו בני ציון, אבלי ציון, ומוטל עלינו להיות דורשי ציון]?
ציוני הוא מי שמשתייך לתנועת הציונות.
מהי תנועת הציונות?
תנועה שבקשה לעקור את הכל, לכפור במלכות שמים ולעשות את ישראל לעם ככל העמים, לנתק אותו מבורא עולם אשר בחר בו וקרבו אליו, ובשיא חוצפתם – בקשו לעשות כל זאת דווקא בארץ הקודש, נחלת ה'.
ו'קדושת ציון'?
כל מי שיש לו הבנת הנקרא בסיסית, מבין ש'קדושת ציון' – מבין כל הארגונים שבציבור החרדי – היא היא התנועה שלוחמת יותר מכולם ברעיונות התנועה הציונית הארורה. היא התנועה שכואבת יותר מכולם את פעולותיה ותוצאותיה של התנועה הציונית.
'קדושת ציון' מפרסמת כאילו גדולי ישראל לא לחמו בציונות [ציטוט מתוך הקונטרס שלכם]? – שקר וכזב!!! בתור אחד שעוקב ברציפות אחד פרסומי 'קדושת ציון', אין שם שום מסר כזה. וכמו שכתבנו – ההיפך הגמור הוא הנכון.
המסרים היחידים הם שתי הנקודות שהוזכרו למעלה. מעלת ארץ הקודש, וההכרה בשיבת ציון המתרחשת מול עינינו, וממילא התנגדות וקריאת תיגר נגד החילוניות והכפירה הציונית אשר מבקשים לטמא את ארץ הקודש ולטשטש את התהליך הגדול הזה של שיבת עם ה' לנחלת ה'. כל דברי גדולי ישראל המובאים שם, סובבים סביב לנקודות אלו ממש – דוק ותשכח!
יעזרנו ה' להיות מכוונים לרצונו, לדרוש את ציון, לרצות את אבניה ולחונן את עפרה – ואז יתקיים בנו "אתה תקום תרחם ציון כי עת לחננה כי בא מועד", במהרה בימינו אמן.
א.ש. ירושלים
הרב יהודה אפשטיין:
מכתב זה הובא משום הדברים המדויקים והרהוטים שבארו היטב את דרכה של האגודה, ולא משום שהקונטרס שכלפיו כוונו היה ראוי ליחס כלשהו. לגבי אותו קונטרס, די להזכיר את ההשוואה שערך בין ניסויי מנגלה ימ"ש באושוויץ לבין 'הניסויים המתבצעים כאן בתושבי מדינת ישראל', וכן את העובדה שמי שלטענתו 'התפלמס מולו' מטעם 'קדושת ציון' לא היה אלא רב דתי-לאומי – הרב שמואל אריאל – שבעל הפשקוויל העתיק את דבריו מהמרשתת והחליט להלבישם על האגודה, ובכך 'להוכיח' כי זוהי אגודה דתית-לאומית. נדמה, כי די בשתי עובדות אלו, להבין מה מידת הרצינות בה עלינו להתיחס לדבריו.
אמנם על שתי נקודות ברצוני בכל זאת להעיר ביחס למכתב, שכאמור עומדות בפני עצמן ואינן נוגעות לאותו פשקוויל זול, המכנה את עצמו 'קונטרס' –
האחת היא העמדתו את עקרונות 'קדושת ציון' על שני יסודות – מרכזיותה של ארץ-ישראל בתורה והבנת התהליך המופלא של קיבוץ גלויות המתרחש בדורות האחרונים. אמת הדבר, כי שני יסודות אלו הם נדבכים חשובים במצע האגודה, אך ישנו יסוד נוסף הנובע משני היסודות הנ"ל שחייבים להזכיר כאשר מגדירים את מטרותיה העיקריות של האגודה, והוא החיוב לכונן את שלטון התורה בארץ הקודש בזמן הזה.
הנקודה השניה היא הטענה כאילו איננו 'לוקחים סמכות תורנית שתעמוד בראש האגודה'.
בהשקפה ראשונית אכן הטענה מובנת, ארגון תורני שהגיע לעמדת השפעה כל כך משמעותית היה ראוי לו שיעמיד בראשו דמות תורנית בעלת סמכות. אולם כל מי שחי על-גבי כדור הארץ ואינו מצוי בפלנטה אחרת יודע היטב, כיצד מתנהלת המערכת הציבורית במחוזותינו, וכיצד קבוצה ידועה של מטילי אימה נלחמת למנוע מכל דמות תורנית בעלת השפעה בסדר גודל של הנהגת ציבור להזדהות עם האגודה, בוודאי לא לעמוד בראשה.
ישבנו שעות על גבי שעות עם תלמידי חכמים מופלגים, אדמו"רים, ורבנים ידועי-שם מכל המגזרים, רובם ככולם הסכימו עם עקרונות האגודה במאת האחוזים, וההבדל ביניהם התבטא בשאלה באיזה שלב הבינו, כי המחיר שישלמו עבור תמיכה פומבית הוא כבד מדי, ונסוגו אחור. יש מי שהבין זאת מיד בהתחלה, יש מי שהיה צריך לקבל טלפון אחד או שנים, ויש כאלו שעברו מסע טרור אכזרי, אך כולם עודדו אותנו כי נמשיך והביעו את הערכתם לאלו שמוכנים ויכולים לסבול. וכמובן, כל תומכינו מכירים את תלמידי החכמים וגדולי התורה גיבורי-הכח, שלמרות כל האמור המשיכו לעמוד איתן להוביל אותנו ולתמוך באגודה בגלוי, כאשר רק בשנה האחרונה הצטרפו אליהם לתמיכה הפומבית כמה תלמידי חכמים מפורסמים, וחלקם אף יצאו מגדרם לחזק אותנו ואת הפעילות, כמו מרן הגר"ד קוק מטבריה, שאמר לבאי הועידה הגדולה "אשרי מי שישמע אותם, אנשי הארגון הזה מוסרים את נפשם, אני מקנא בהם, אשרי מי שמחזק אותם" או האדמו"ר מקרעטשניף-קרית גת שבמכתבו למשתתפי הועידה כתב "נודע לתהילה אגודת קדושת ציון אשר ידה רב לה בהחדרת המודעות לחיבת ארץ הקודש בקדושה וטהרה כדרך המסורה לנו מאבוהון קדישין ורבותינו מצוקי ארץ, וכבר נודעו ברבים פעולותיה הענפות גם בפועל ממש" ולהבדיל בין החיים לחיים – כולנו זוכרים וממשיכים את דרכם של מרנן ורבנן זי"ע שתמכו בנו בפרהסיה – כמו מרן הגרז"ן גולדברג, הגר"ל מינצברג, הגר"י שוורץ, ושאר הגדולים זצוק"ל. ואף לטענתם, העדר דמות תורנית ה'נחשבת' לבכירה מהנהגת האגודה אינה מעידה כהוא זה על חולשת טענותיה, כי אם על מערכת הטרור והאלימות, הפועלת מזה שנים, לאו דווקא כנגד 'קדושת ציון'.
מלבד זאת, ישנם עשרות רבות, אם לא מאות, של תלמידי חכמים מסלתה ושמנה של היהדות החרדית אשר תומכים באגודה וחלקם אף כותבים בגליונותיה, אשר שפר עליהם גורלם ואינם מוחזקים למפורסמים, יען כי לא זכו למסע יחסי ציבור, וכך נשמרת במדת-מה עצמאותם המחשבתית.
יותר, הרבה יותר, ממה שכתוב כאן יש לכתוב על סוגיה כאובה זו, אך לעת עתה נסתפק בזאת.