החודש האחרון, בו צוינו שנתיים להקמת אגודת "קדושת ציון", עבר עלינו תוך מיקוד תשומת הלב הציבורית בנו כארגון, וחשוב מכך – במסר העולה מאתנו, הוא המסר התורני בדבר החיוב לכונן כאן בארצנו הקדושה את סדרי החיים הציבוריים של עם ה' כפי האמור בתורה הקדושה. ועידת "קדושת ציון" השיגה את מטרתה מעל ומעבר, בכך שפרט למאות הרבות של האנשים שבאו כנגד כל התחזיות המוקדמות, היא הכריחה את רבבות בני הציבור החרדי לתת את דעתם על הנושאים הקריטיים אותם אנו מעלים, וזה לכשעצמו הישג אדיר. אנו מקווים, שככל שיעבור הזמן, כך תתקבע בתודעה הציבורית העובדה, כי לעלון זה ולפעילות האגודה בכלל ישנה חשיבות ותועלת בהבאת דעת תורתנו הקדושה בנושאים שאינם מדוברים מספיק, אשר רבים חפשו עד כה מענה אליהן. הדבר מחמיא לנו ומשמח אותנו מצד אחד, ומאידך – הוא מטיל עלינו אחריות כבדה, שלא תצא תקלה תחת ידינו.
בדיוק בנקודה זו, בה אנו זוכים להתמקם בלב התודעה הציבורית, ראינו לנכון לשוב ולשנן את העקרונות המנחים אותנו, ויותר מכך – לבחון אילו עקרונות עלינו להדגיש בתקופה הקרובה אחר שבשנתיים האחרונות הונחו היסודות הראשוניים בדבר זכותנו וחובתנו לרשת את הארץ ולכונן בה את חיי האומה כרצון ה'. על אותם יסודות אנו שואפים כעת לבנות נדבכים נוספים, בהם יפורטו דרכי ההנהגה הראויה לעם ה' בארצו בנושאים השונים שעולים לדיון, כאשר בית המדרש העתיק משמש כמקור הסמכות לשאלות המתעוררות בהווה. כמובן, שלא נזנח את העיסוק ביסודות, הן על-מנת שלא ישתכחו והן בעבור הקוראים החדשים שטרם נחשפו אליהם. החל מהגליון הבא אנו מקווים שהבשורה המתחדשת תבוא לידי ביטוי לתועלת הקוראים.
לאור האמור, אנו מוצאים בזאת לנכון לפנות לכל קוראי העלון, אשר מטרות אגודת 'קדושת ציון' חשובות בעיניהם, שכל מי שיש בידו עצה או הבנה בנושאים אלו, כל מי שיש לו ביקורת או הערה – נשמח אם יפנה אלינו ויאיר את עינינו, לקראת התחדשות העלון.
בהזדמנות זו אנו מקווים אף להתרענן מבחינת הצורה החיצונית של העלון, לשפר היכן שאפשר, ולהעמיד בפני הקורא עלון מקצועי ואיכותי ככל הניתן.
בעלון הנוכחי, נביא רשמים מהכינוס הגדול שנערך, מפי הרב נפתלי סופר, אשר בלשונו הציורית מתאר את אשר ראה והרגיש בכינוס בפרט ובאוירה הציבורית בכלל.
בשולי האירוע המרומם היו כמובן התנגדויות שונות, אשר ראינו לנכון להתיחס אליהן מעל גבי העלון בשל החשיבות הציבורית של העמדת דברים על דיוקם, אף שבדרך-כלל אין דרכנו להכנס לדין ודברים עם מחרפינו, ודי לנו בהעמדת האמת על תילה בצורה תורנית במסגרת העלון ובמסגרות אחרות, כאשר אנו סומכים על הקורא שידע לבחור בין תורת אמת לבין השמצות חסרות בסיס. מסיבה זו הבלגנו עד כה על כל מיני נסיונות פתטיים להוציא עלונים נגדנו, אשר רק העמידו את הכותבים באור מגוחך. אולם הפעם, כאמור, לאור ההתעניינות הציבורית הגוברת, ראינו לנכון להגיב ולהעיר במדור "תגובה" אם לא על מחאת קנאי העדה החרדית שיש בהם גם מי שכוונתו לשמים, אזי לכה"פ לגבי ההשמצות היוצאות מבית היוצר של החרדים החדשים.
להבדיל מהביקורת הבלתי-עניינית הנובעת מבורות, קיימת גם ביקורת עניינית של חכמי תורה מובהקים, אשר הביעו חששות שונים מפני האמור בעלון והתוצאות העלולות לבוא בעקבותיו. אנו ששים על ביקורת בונה, ואיננו מפחדים מלהתמודד עמה או לשנות מדרכינו – במידת הצורך – על פי חכמים מובהקים. על-כן ראינו לנכון לכתוב מכתב לאחד מגדולי הדור שליט"א, אשר העביר לנו מסר בדבר התנגדות מסוימת שיש לו, וחשבנו לנכון לפרסם מכתב זה לתועלת הציבור, על-מנת שיוכל לעמוד על השיג והשיח שלנו עם גדולי הדור המובהקים. במכתב זה מחודדת מטרת הקמת האגודה ותפקידה בזמננו, ועל-כן הוא מהווה חומר חשוב לקריאה, אף בלא ההקשר של הנידון עם אותו גדול בתורה.
עלינו להדגיש, כי אף כי עשויה להיות התנגדות בקרב גדול כזה או אחר למסר כזה או אחר העולה משורות העלון, אין הדבר גורע מכך שהעלון והאגודה אמונים על מסורת התורה העוברת דרך חכמי הדורות, ואין שורה ואף לא מילה שאנו כותבים מדעתנו, ואשר אינה מעוגנת בדעת גדולי ישראל המובהקים עד דורנו ממש. הדבר ניכר לעין במדור "דעת תורה", בו בחרנו הפעם להביא לא מדברי חכם מסוים כדרכנו, אלא מהחלטת מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל בכנסיה של תרצ"ז, אז נידונה חלוקת הארץ והקמת שלטון יהודי בחלק מארץ-ישראל. הדברים מקבלים משנה תוקף בהיותם מייצגים את כלל חכמי ישראל של אותו הדור ולא דעה פרטית של חכם מסוים, גדול ככל שיהיה.
מכיון שההתעניינות במטרות האגודה כיום היא גדולה מאי-פעם, ורבים המתעניינים, השואפים לרדת לסוף דעתנו, ראינו לנכון להביא שוב בשלמותם את עקרונות האגודה כפי שהוצגו מעל במה זו לפני כשנה, לתועלת כל מי שלא קרא אותן בזמנו, ואף למי שקרא, מפאת חשיבותם והצורך לחזור ולשנן את הדברים.
לנוכח דברים מסוימים שנאמרו והתפרסמו לאחרונה אודות זכותם, כביכול, של הגזלנים המכונים "פלשתינים" על חלקים מארצנו הקדושה, ועל כך שישראל כיום אינם זכאים לה, תבוא הבהרה קצרה וקולעת מאת הרב אליהו בן-צבי, המעמיד דברים על מכונם.
כחלק מהמגמה להתחדש ולשתף את הקוראים יותר בכתוב בעלון, ניאות הרב דוד שניידר להציג שאלה הלכתית הנוגעת למצבנו כיום בארצנו בפני הקוראים, כאשר התשובות האיכותיות מקרב הקוראים תתפרסמנה בגליון הבא.
המדור "בעקבי הצאן" מורה לנו החודש, בהמשך למובא בו בחודש הקודם, על אותו עיקרון של פעילות מעשית שלנו בדרך להבאת הגאולה, כאשר החודש מתמקדים הדברים בחיוב בנית בית המקדש קודם לביאת בן-דוד.
הרב חיים פרידמן במדורו על "קול התור" עומד על הקשר שבין שואת יהודי אירופה לתקומת הישוב כאן בארץ ועל חשיבותה של חיבת הארץ והביאה אליה מרצון ולא מכפיה, כפי שמשתקף מתורת רבנו הגר"א.
הרב מנשה בן-יוסף מבאר במאמרו היסודי את ענין עץ אפרים ועץ יהודה ואת נבואת יחזקאל על איחוד המשיחים, תוך התבוננות מעמיקה במצבנו כיום. זהו מאמר חשוב לאין ערוך עבור אלו השואפים להבין את מגמתה של אגודת "קדושת ציון" ואת הסתכלותה על מצב האומה. מפאת המורכבות של הנושא והחשיבות לבארו היטב, ימשיך הרב בן-יוסף לעסוק בסוגיה זו גם בגליון הבא.
כפי שהובטח, הרב אריה סגל, אשר מדורו "אז נדברו" נתחבב על הקוראים בגליונות הקודמים, חוזר אלינו, וכדרכו מעמיד את השקפת התורה האמיתית כנגד הלך הרוח שנתרגלנו אליו ברבות השנים בנושאים שונים. הפעם הוא מדבר על הקיטוב והשנאה הנמצאים בתוך עמנו ועל חובתנו התורנית להתעלות ולבער את אותם נגעים לא רק מצד החובה של "בין אדם לחברו", אלא אף מצד רצוננו לחזור לחיות כאומה בארצה.
הרב אליהו ברים במאמרו "תורה מציון" מוליך אותנו כדרכו בשבילי המסילה העולה בית א-ל, בעבודת המידות המחויבת של כל אחד מאתנו כיחיד ושל כולנו כציבור. הפעם הוא עומד על יסוד האהבה שלנו לבורא עולם ותוך כך מגלה את היסוד, ולפיו האדם האוהב את בוראו חייב להתחבר למהלך האלוקי בהיסטוריה האנושית. ככל שיעשה כן – כך יבטא את אהבתו באופן המושלם ביותר.
במדור "קוראים כותבים" מעלה אחד הקוראים נקודות חשובות ביותר הנוגעות לתקופתנו, ואשר מהוות יסוד ועוגן להרבה מהמאמרים המופיעים בעלון. החיבור למציאות תוך כדי החתירה לקיום דבר ה' בעולמנו זה בשלמות – זהו השילוב המנחה אותנו בכל דרכינו הן במאמרים המתפרסמים בעלון והן בשאר פעילויות האגודה.
הרב בנימין הלוי מיכאלסון מתאר באופן ציורי ומרתק בסיפורו על "קדושת הנזירים" את ההבדל בין עובד ה' אמיתי לבין קנאי שימור הפולקלור, אשר מוכנים תוך כך לרמוס את ההלכה. כל השוואה לדורנו – על אחריות הקורא בלבד!
קריאה מהנה, פורה ומועילה, העורך.