דבר העורך

ימי החגים המרוממים כבר מאחורינו, ובני התשחורת שבים אל תלמודם בישיבות הקדושות לזמן חורף, בו יצללו בעומק סוגיות הגמרא על-מנת להבין לאשורו את דבר ה' המתגלה בתורה שבל-פה. ועל-אף תחושת ה'ירידה' אחר הימים הנוראים וחג הסוכות, ואחר כל אלו – שמיני עצרת בו נתיחדנו עם בוראנו ועם התורה הקדושה – לאמתו של דבר אין כאן כל ירידה, משום שתורתנו – תורת אמת – מחייבת אותנו על כל צעד ושעל בחיים. בכך היא נבדלת מה'דתות' למיניהן, אשר מתימרות להעלות את האדם לפסגות רוחניות, אולם פסגות אלו 'מושגות' רק בזמנים מיוחדים ורק על-ידי אנשים מסוימים, ולאמתו של דבר אינן אלא אשליה דמיונית. כנגד גישה זו, הרואה ב'דת' דבר נבדל מהחיים ו'מרומם ונשגב' ביחס אליהם, מכריזה תורתנו הקדושה – "בְּכָל־הַמָּקוֹם֙ אֲשֶׁ֣ר אַזְכִּ֣יר אֶת־שְׁמִ֔י אָב֥וֹא אֵלֶ֖יךָ וּבֵרַכְתִּֽיךָ" (שמות כ', כ"א). וכן מובא בפסיקתא רבתי פיסקא מ"ג – "אמר הקדוש ברוך הוא – היו זהירים מברכים אותי על כל דבר, ואם הייתם זהירים בברכות, אף אני בא אצליכם ומברך אתכם, שנאמר 'בכל מקום אשר אזכיר את שמי אבוא אליך וברכתיך'". מאה ברכות שתקן דוד מלכנו לברך בכל יום קושרות אותנו בכל משעול בחיים לבורא עולם, ויותר מכך – לימוד התורה, אשר מקיף כל פרט ופרט בחיים. מקדש ה' חולש על כל הבריאה, והיהודי בביתו פנימה קשור אל הקודש בכל נימי נפשו – וראה בענין זה באורו הנפלא של רש"ר הירש לשמות ו', ז', שם פרש את הכתוב בירמיה ז', ד'.

רעיון יסודי זה הבדיל מאז ומעולם בין היהדות לבין כל דת או פילוסופיה אשר התימרה להביא אמת לעולם. בכך נבדל היהודי מהגוי בכל תחום בחיים – בשבתותיו ובמועדיו, במאכלו ובמשתהו, בחיי המשפחה שלו ובמסחרו, במשאו ובמתנו עם הבריות ובכל תנועה מחייו. ביחס ליחיד הדברים היו ברורים מאז ומעולם. אולם ביחס לאומה, כפי שאנו משתדלים להתריע מעל במה זו מדי חודש בחודשו – דומה שנשכחו אותן אמיתות יסודיות. רבים היהודים אשר בהליכותיהם, במלבושם ובפעולתם דבקים בבוראם על כל צעד ושעל, ובכך הם נבדלים מהגוי, אולם כאשר שואלים אותם על צורת החיים של כלל האומה – כיצד לכונן שלטון, כיצד להעמיד כלכלה, כיצד להתיחס לאויב המאיים לכלותנו, כיצד לקיים סדר ציבורי – לפתע הם פונים לאותם בורות נשברים של הגויים הערלים. בנקודה זו מונח העיוות שיצרה הגלות לעמנו, כאשר מושג האומה הלך ונטשטש, עד שניתן למצוא יהודים יראים ושלמים, הסוברים, כי היהדות אינה אלא 'דת'. זו, אגב, הייתה טענתם הראשונית של הרפורמים כשהקימו את תנועתם. הם השליכו את מושג הלאום היהודי, ורק כעבור שנים השליכו גם את הדת.

בבאור מושג הלאום היהודי עוסק הרב נפתלי סופר עוד מחודש אלול, וכאן הוא מביא לידי מיצוי את דבריו, כאשר הוא מתאר הן את מושג הלאום בכלל והן את מה שמייחד את הלאום היהודי, תוך מתקפה חריפה על התנועה הציונית, אשר התימרה לשנות את מהות האומה. בדבריו מתבאר מדוע דווקא אנו, החרדים לדבר ה', מוכרחים להרים על נס את הענין הלאומי באופן שהוא יקבל את הצביון המקורי של עם ישראל.

הרב מנשה בן-יוסף אף הוא עוסק בבאור המהות של עם ישראל, אמנם ברובד פנימי יותר, וזאת על-ידי באור שם ה' – השם המיוחד בו נתגלה לעמו בחירו. מדבריו נלמד, שאף ידיעת שמו כרוכה בהבנת היעוד שלנו כאומה.

גם בדעת תורה המובאת ממרן הגאון רבי חיים עוזר זצ"ל רואים בעליל את ההבנה, שאיננו קובץ יחידים, אלא אומה שלמה העובדת את בוראה.

הרב רפאל ספייער ממשיך בביאוריו על ספר ירמיהו, והפעם נלמד על החשיבות להיענות לקריאת ה' בעת פקידה ולרשת את הארץ.

מדורו של הרב חיים והב, 'ריב ציון', העוסק בספר 'ויואל משה', שכה רבים שאלו אודותיו, חוזר הפעם עם שאלות מהקוראים ותשובת הרב והב כדרכו בקודש, ללא משוא פנים ומתוך סברה ישרה וקריאה מדוקדקת במקורות.

בספרו של הרב יעקב גליס, המובא במדור 'ימי ציון' אנו למדים על השתוקקות האומה לארצה אף בתקופות היסטוריות, בהן רב הנעלם על הגלוי.

הרב אליהו ברים ממשיך להדריכנו במסילה הישרה, המישירה לבות בני אדם כלפי אביהם שבשמים, והפעם נגלה כיצד על-אף היותה של התורה אחת לכולם, הרי שהנסיונות שכל אחד עומד בהם והאתגרים העומדים בפניו הם יחודיים לכל אחד ואחד.

הרב אברהם הימן נכנס כדרכו לעומק סוגיית העמדת שלטון התורה, והפעם הוא מברר את מקחו של אביר המפרשים מהר"י אברבנאל, אשר היה יחודי בגישתו לשלטון התורני בכך ששלל בעיקרון את המלוכה.

עבדכם הנאמן משתדל במדור "דעת ציון" לעמוד על אירועי התקופה לאור ההבנה שאנחנו אומה בארצה המייצגת את בורא עולם.

במוסף שיצא לאור לקראת חג הסוכות מטעם העיתון "יתד נאמן" התפרסמה כתבה המבקשת לערער על מה שידוע לכל קוראי "קדושת ציון", כי תלמידי הגר"א באו לכאן מתוך מסירות נפש בכדי לכבוש את ארץ-ישראל ולכונן בה את מלכות התורה. תחת זאת, הציגו תמונה, ולפיה אותה עליה הייתה כעין הגירה רגילה של יהודים מפולין לרוסיה, ללא כל מימד 'משיחי'. לנוכח טענה זו והפרסום שלה ברבים, השחיז מיודענו הרב חיים פרידמן את מקלדתו והוציא תחת ידו מאמר המבאר בטוב טעם ובראיות מרובות את האמת ההיסטורית, אליה לא ניתן להתכחש.

ולפני סיום, לא נשכח את המבצע החשוב עליה מכריזה אגודת 'קדושת ציון' –מבצע 'שרי המאה', אשר נועד להבטיח את חלוקת העלון והגעתו לכל היעדים ברחבי הארץ ואף בתפוצות.

חודש טוב,

העורך.

כתיבת תגובה