בעקבי הצאן – לכבוד יום פטירת רבנו הגר"א זצללה"ה

בחג הסוכות הזה יחול יומא דהילולא הר"ך (220) דרבינו אליהו ב"ר שלמה זלמן (הגר"א מוילנא) זכותו תגן עלינו אמן – אשר נסתלק לבית עולמו בי"ט תשרי תקנ"ח.

*

לרגל יומא דהילולא דהגר"א – רחש לבנו דבר טוב – ללקט כמה ליקוטים מדברי הגר"א ותלמידיו המוכיחים את אמיתות היסודות הכתובים בספר "קול התור".

הנה הטענות העיקריות נגד קול התור, הם עפ"י מה שבונים הנחות כדלהלן:

א. לא מצינו שמשיח בן יוסף קודם למשיח בן דוד, ומקבץ גלויות.

ב. גאולת "קיבוץ גלויות" צריכה לבא בניסים שמימיים, ואינם בדרך הטבע.

ג. בזמן הגאולה אין צרות, והרי היום יש צרות ברוח וגשם.

וכאן נראה שדברי הגר"א ותלמידיו – הם פירכא לג' ההנחות הנ"ל:

א'

ימות משיח בן יוסף – גאולה משעבוד מלכויות

"ואמר רבינו [הגר"א] לבאר .. כי ב' ימות המשיח הן:

[האחד – ] ימות משיח בן יוסף… ואז אין בין עולם הזה לימות המשיח אלא שעבוד גלויות

[והשני – ] וכשיבא משיח בן דוד יתקיים מה שכתוב ובלע המות לנצח, וכל יעודי הנביאים, וזה נקרא לעתיד לבא". ("אמרי נועם" ברכות יג, א; ועיקרי הדברים ב"ביאורי אגדות להגר"א" ברכות לד, ב)

ומבואר בדבריו: א. שמשיח בן יוסף בא לקבץ הגלויות קודם משיח בן דוד.

ב. שבימות "משיח בן יוסף" עולם כמנהגו נוהג. ובע"כ שגאולת ה"קיבוץ גלויות" היא בדרך הטבע.

ג. שבימות "משיח בן יוסף" עדיין אין גאולה משאר הצרות ברוח וגשם. מלבד "קיבוץ גלויות". ואדרבה הוא נקרא "יום צרה". וכדלהלן.

ב'

ימות משיח בן יוסף –  "מנוחה" ו"יום צרה"

"אֲשֶׁר אָנוּחַ [משעבוד מלכויות] לְיוֹם צָרָה" (חבקוק ג,טז) "הוא בימי משיח בן יוסף כמ"ש (דניאל יב,א) 'וְהָיְתָה עֵת צָרָה'". (ביאור הגר"א שם).

ומזה שלא כתוב "אשר אנוח מיום צרה", משמע שזה נשאר "יום צרה", אלא שיהיה בו גם מנוחה משעבוד מלכויות.

ג'

ימות משיח בן יוסף –  נקרא "בעקבות משיחא"

"ימות המשיח" נקרא "בעקבות משיחא". (ביאור הגר"א אסתר א,א. – וכ"כ ב"פירוש על כמה אגדות" שבת עז, ב. מ"ט עיזי מסגן ברישא; ובביאורו לספד"צ י, ב; ולתיקו"ז תנ"ו, צא, א).

וא"כ, כל הצרות שנאמרו על "עקבות משיחא" וביניהם "המלכות תיהפך למינות" (סוטה מט) – נאמרו על ימות המשיח, דהיינו משיח בן יוסף.

ד'

בימות משיח בן יוסף –  הבכי והשחוק בעת אחד

אמר (קהלת ה) עת לבכות ועת לשחוק, ורזא דמלה מיד דייתי בכיה עת דדחקו לישראל – מיד יהא לון עת פורקנא. (תיקוני זוהר חדש דף לז, א)

"ר"ל אחר לבכות תיכף לשחוק, שלכן כליל אותן כ"א, ועת אחד הוא". (ביאור הגר"א בד"ה ורזא).

[הצרות והגאולה – נמצאים יחדיו באותה עת. – וזה שייך בימות משיח בן יוסף].

ה'

בימות משיח בן יוסף –  יהיו נסיונות הרבה

"חזק ויאמץ לבך" (תהלים כז, יד)  "חזק בימות המשיח, כי אז יהיו נסיונות הרבה ככתוב במדרשים. (הגר"א. – הובא משמו ב"באר אברהם" לרבי אברהם בנו, תהלים כ"ז)

ו'

בימות משיח בן יוסף –  א. ארץ ישראל פורחת. ב. לת"ח אין שלום מהצר

ויש ראיה גדולה לדברי הגר"א, שבימות משיח בן יוסף יש גאולה וצרה בחדא מחתא, מדאיתא (סנהדרין צח, א):

"אמר רבי אבא אין לך קץ מגולה מזה, שנאמר (יחזקאל לו, ח) 'וְאַתֶּם הָרֵי יִשְׂרָאֵל עַנְפְּכֶם תִּתֵּנוּ וּפֶרְיְכֶם תִּשְׂאוּ לְעַמִּי יִשְׂרָאֵל כִּי קֵרְבוּ לָבוֹא'.

רבי אלעזר אומר: אף [אין לך קץ מגולה] מזה, שנאמר (זכריה ח, י) 'כִּי לִפְנֵי הַיָּמִים הָהֵם שְׂכַר הָאָדָם לֹא נִהְיָה וּשְׂכַר הַבְּהֵמָה אֵינֶנָּה וְלַיּוֹצֵא וְלַבָּא אֵין שָׁלוֹם מִן הַצָּר'.. – אף תלמידי חכמים, שכתוב בהם שלום, דכתיב, שלום רב לאהבי תורתך – אין שלום מפני צר".

[כלומר, באותה תקופה, מתחברים ביחד שני סימני גאולה – המנוגדים לכאורה זה לזה, שהם: א. ארץ ישראל נותנת פירותיה לעם ישראל. ב. אפילו לתלמידי חכמים יש צרות מפני הרשעים].

ז'

ע"י משיח בן יוסף – תהיה פקידה כבימי כורש

"וימין מקרבת, כמ"ש וברחמים גדולים אקבצך, שיפקון בסיטרא דימינא [= שעיקר היציאה מהגלות (דהיינו קיבוץ ד"עשרת השבטים") תהיה בצד ימין המבטא את מידת החסד – ע"י משיח בן דוד שעליו נאמר 'וִימִינוֹ תְּחַבְּקֵנִי' (שה"ש ב, ו. – עיין להלן מהרמח"ל)].

אבל בתחילה [בתחילת הגאולה שהוא ע"י משיח בן יוסף] יתער בשמאלא [= תתעורר הגאולה מצד שמאל דהיינו במידת הדין] – 'שְׂמֹאלוֹ תַּחַת לְרֹאשִׁי' (שם), והוא יהיה פקידה כמו שהיה בבית שני בימי כורש..". (ביאור הגר"א לתיקוני זוהר חדש – דף כז טור ב ד"ה ואע"ג דאוקימנא).

[הפקידה בימי כורש – היינו, ששבט יהודה ובנימן שגלו לבבל – חזרו על אדמתן, ובנו את ביהמ"ק (עזרא א, א. ופירש"י)].

*

"ועתה אודיעך עוד סוד גדול… כי שני השבטים היו ליהודה והעשרה לאפרים, ולעתיד יקבצו השנים על ידי משיח בן אפרים.. והעשרה האחרים יבואו על ידי משיח בן דוד". ("מאמר הגאולה" להרמח"ל, עמוד נ"ח).

[מבואר, שתפקידו של "משיח בן יוסף" הקודם למשיח בן דוד – הוא "קיבוץ גלויות" של שני השבטים, שזה אנחנו].

ח'

משיח בן יוסף מקבץ גלויות – והוא "עקבות משיחא" שמתגברת הסט"א

"דתרין (שני) משיחין הם.. ומשיח בן יוסף הוא תחלה, שעל ידו יהיה קיבוץ גליות, שהוא הגואל הראשון, ולכן אז יתגבר הסט"א ביותר – בעקבות משיחא, שהנחש אחיזתו בעקב, בסוד ואתה תשופנו עקב, ויגע בכף ירכו, והוא בהוד כידוע.." (פה שלישי להגר"א – הגאון רבי יצחק אייזיק חבר זיע"א. "ליקוטי הגר"א" דף מ,ב – מא,א).

מבואר בדבריו:

א. שמשיח בן יוסף בא לקבץ הגלויות קודם למשיח בן דוד.

ב. שתקופת "משיח בן יוסף" נקראת "עקבתא דמשיחא" שנאמרו בה צרות רבות ברו"ג, וביניהם "המלכות תיהפך למינות" (סוטה מט).

ט'

ע"י משיח בן יוסף – גאולה משעבוד מלכויות

"בתחלה [יבא] משיח בן אפרים [= משיח בן יוסף], ואח"כ משיח בן דוד.. ע"י משיח בן יוסף יהיה גאולה משעבוד מלכויות, שעל ידו יהיה קיבוץ גלויות, ועל ידי משיח בן דוד חירות ממלאך המות". (הגרי"א חבר זיע"א – "ליקוטי הגר"א" דף סג,ב).

י'

הוכחה מתלמידי הגר"א שפעלו בסכנת נפשות

"מי נתן הורמנא לתלמידי הגר"א לפעול פעולות הכרוכות בסיכון, מחלות ומגפות ואיבוד נפשות וילדים הרכים – למען ישוב ארץ ישראל ולמען בנין ירושלים? (עיין הקדמת "פאת השולחן" להג"ר ישראל משקלוב זיע"א. ועוד ספרים ותיעודים רבים מאותה תקופה), וכי על דרך מקרה הגיעו כל התלמידים לאותה מסקנה – לעלות ולמסור נפש למען ציון? אם לא שקיבלו זאת מרבם הגדול?

מנין לתלמידי הגר"א העוז והבטחון לקבוע שהתחילה הגאולה ועלינו לפעול באיתערותא דלתתא – כפי שאנו רואים הן ממעשיהם הכבירים והן מכתביהם (עיין דוגמאות להלן). – אם לא שהם פעלו לפי ההוראות המובאות ב"קול התור", שלולי זאת אין הסבר לדבר.

[רוב תלמידי הגר"א שהיו בחיים עלו לא"י, והגר"ח מוואלוז'ין שלא עלה הוא היה ראש התומכים והפועלים מחו"ל למען בנין היישוב, כפי המוכח מכתבי התקופה]

י"א

תלמידי הגר"א הניחו היסוד לקיבוץ גלויות – מתוך תנאים מסוכנים

כאן יש לציין שכל הרעיונות של רבנו הגר"א על קבוץ גלויות וישוב אה"ק – התבטאו לא רק ברעיון, אלא גם הוצאו מכח אל הפועל על ידי תלמידיו עושי רצונו ומצותו – בעליתם לארץ ישראל בנסיעות קשות בים וביבשה, ומסרו נפשם וגופם בעבודה הקדושה של יסוד הישוב ובנין הארץ בתוך תנאים מסוכנים, ואשר גם בספרים רבים אי אפשר לתת את התמונה הנשגבה הזאת, והם הם שהניחו את היסוד הגדול לקבוץ הגלויות ובנין הארץ בסעד"ש"

(הג"ר אליהו ראם זצוק"ל ראב"ד ירושלים. "תועפות רא"ם" עמוד 185)

י"ב

שורש המסירות נפש של תלמידי הגר"א – ב"סערת אליהו" רבם הגר"א לקיבוץ גלויות

"בכדי לדעת ולהבין לרוחם, התלהבותם, ומסירת נפשם – של תלמידי הגר"א, והסתכנותם בנסיעה לאר"י משך שנה בסירות קטנות על מים רבים אדירים, וסבלותם בהתישבות הראשונה בזמן של מחלות ומגפות ר"ל, ופרעות ר"ל – צריכים קודם ללמוד הרבה את היסוד הרוחני שלהם, את "סערת אליהו" רבם הגר"א לקיבוץ גלויות וישוב ארה"ק, שזה היה יסוד היסודות שתלמידיו מסרו את נפשם ובאו באש ובמים, ..מי יוכל לספר ומי יוכל לתאר את מסירות נפשם…" ("דברי ישעיהו" להג"ר ישעיה חשין זצ"ל. בחלק "רשומות וזכרונות" עמ' א).

י"ג

בימינו "אתחלתא דגאולה"

"כי ברוך ה' כך עלתה בימינו אתחלתא דגאולה"

(אגרת הג"ר מנחם מנדל משקלוב זיע"א. – "השיבה לירושלים" עמוד 28 – צילום הכת"י שם בעמוד 29).

"כי לולא ה' חפץ בנו – לא הראנו את כל אלה, להביאנו אל המנוחה ואל הנחלה, סימנא מלתא היא אתחלתא דגאולה".

(אגרת תלמידי הגרמ"מ משקלוב זיע"א – "מגנזי ירושלים" ח"ב, אגרת א' – צילום הכת"י בכניסה לביה"כ החורבה).

*

י"ד

"אֵין מִתְיַשְּׁבִין בְּאַרְצָם אֶלָּא בִּגְאֻלָּה שְׁלִישִׁית" – ומשם ואילך "הגאולה אֵין לָהּ הֶפְסֵק".

מאחר שתלמידי הגר"א כתבו על תקופתם שכבר התחילה הגאולה השלישית – בודאי שהגאולה לא הפסיקה בימינו. הן מצד ש"אֵין מִתְיַשְּׁבִין בְּאַרְצָם אֶלָּא בִּגְאֻלָּה שְׁלִישִׁית". ומכיון שכמעט חצי מעם ישראל יושב בארץ ישראל – בע"כ שהתחילה הגאולה השלישית.

והן מצד ש"גְּאֻלָּה רִאשׁוֹנָה, זוֹ גְּאֻלַּת מִצְרַיִם. גְּאוּלָה שְׁנִיָּה, זוֹ גְּאֻלַּת עֶזְרָא. הַשְּׁלִישִׁית, אֵין לָהּ הֶפְסֵק".(תנחומא שופטים , ט).

ט"ו

בטרם יבוא המשיח – גאולה תהיה לנו ע"י רשיון האומות

"בארץ ישראל מוסכם אצל כולם [כלומר, אצל כל בני תלמידי הגר"א – שהם היו "חכמי ארץ ישראל" עם הגר"י לעווי]: כי בטרם יבוא המשיח – גאולה תהיה לנו ע"י רשיון מלכי האומות יר"ה, ויבנה בית מקדשנו כאשר היה בימי בית שני, ונקריב קרבנות, ואח"כ יתגלה משיח צדקנו אמן".

(מפי הג"ר יעקב ליב לעווי זיע"א ראב"ד בירושלים – בטאון "המגיד" שנת תרכ"ב – עיין ב"קדושת ציון" גליון 22 במדור "בעקבי הצאן".

ועיין באופן כללי במדור "בעקבי הצאן" בגליונות 21 – 22, כו"כ מקורות מפורשים מחז"ל – ש"קיבוץ גלויות" ו"בנין ביהמ"ק" קודמים לביאת משיח בן דוד).

* "סוף דבר, כל מי שהאמת נר לרגליו – לא ימצא בספר הזה ["קול התור"] דבר שיספק עליו אמיתתו, והיותו כולו מתורתו של רבינו הגר"א". (מבוא מ"הוועד להוצאת קול התור", – חברי הוועד הם: הגאון ר' חיים פרידלנדר, הגאון ר' שלום אולמן, והגאון ר' שמואל דביר זצוק"ל. (הובא בספר "אוצר ספרי הגר"א" לר' ישעיהו וינוגרד. – עמוד 194, מספר ספר 1104).

כתיבת תגובה