מכיון שנתפרסמה בתקופה האחרונה שמועה, כאילו יש לנו זכות בארץ ישראל אך ורק כשאנחנו מקיימים את המצוות, ובלא זה אין לנו זכות בארץ (קושא"ן בלשונם), רציתי לבאר את העניין, אבל תחילה יש להביא את פסוקי התורה המפורשים בעניין – "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל אַתָּה עֹבֵר הַיּוֹם אֶת הַיַּרְדֵּן לָבֹא לָרֶשֶׁת גּוֹיִם גְּדֹלִים וַעֲצֻמִים מִמֶּךָּ עָרִים גְּדֹלֹת וּבְצֻרֹת בַּשָּׁמָיִם. עַם גָּדוֹל וָרָם בְּנֵי עֲנָקִים אֲשֶׁר אַתָּה יָדַעְתָּ וְאַתָּה שָׁמַעְתָּ מִי יִתְיַצֵּב לִפְנֵי בְּנֵי עֲנָק. וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם כִּי ה' אֱלֹקֶיךָ הוּא הָעֹבֵר לְפָנֶיךָ אֵשׁ אֹכְלָה הוּא יַשְׁמִידֵם וְהוּא יַכְנִיעֵם לְפָנֶיךָ וְהוֹרַשְׁתָּם וְהַאֲבַדְתָּם מַהֵר כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר ה' לָךְ. אַל תֹּאמַר בִּלְבָבְךָ בַּהֲדֹף ה' אֱלֹקֶיךָ אֹתָם מִלְּפָנֶיךָ לֵאמֹר בְּצִדְקָתִי הֱבִיאַנִי ה' לָרֶשֶׁת אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת וּבְרִשְׁעַת הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה ה' מוֹרִישָׁם מִפָּנֶיךָ. לֹא בְצִדְקָתְךָ וּבְיֹשֶׁר לְבָבְךָ אַתָּה בָא לָרֶשֶׁת אֶת אַרְצָם כִּי בְּרִשְׁעַת הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה ה' אֱלֹקֶיךָ מוֹרִישָׁם מִפָּנֶיךָ וּלְמַעַן הָקִים אֶת הַדָּבָר אֲשֶׁר נִשְׁבַּע ה' לַאֲבֹתֶיךָ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב. וְיָדַעְתָּ כִּי לֹא בְצִדְקָתְךָ ה' אֱלֹקֶיךָ נֹתֵן לְךָ אֶת הָאָרֶץ הַטּוֹבָה הַזֹּאת לְרִשְׁתָּהּ כִּי עַם קְשֵׁה עֹרֶף אָתָּה. זְכֹר אַל תִּשְׁכַּח אֵת אֲשֶׁר הִקְצַפְתָּ אֶת ה' אֱלֹקֶיךָ בַּמִּדְבָּר לְמִן הַיּוֹם אֲשֶׁר יָצָאתָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם עַד בֹּאֲכֶם עַד הַמָּקוֹם הַזֶּה מַמְרִים הֱיִיתֶם עִם ה'" (דברים ט', א' – ז'). הרי לנו מפורש, שאף כשאיננו זכאים לכך, אנחנו נמצאים בארץ ישראל.
אף שודאי הוא, כי תפקידנו לפעול שנהיה זכאים, מ"מ גם בלא זה יש לנו בעלות על ארץ ישראל לכל גבולותיה המפורשים בתורה כמה פעמים ומפורטים בפרשת מסעי, ולא רק בחלקים שהאו"ם ברוב 'טובו' הואיל לתת לנו בכל מיני הצהרות כאלו ואחרות על חלוקת הארץ בשמותיהם – 'גבולות 47', 'גבולות 48', 'גבולות 67', ועוד כל מיני שמות כאלו ואחרים, שאין להן משמעות הלכתית ודתית כלל. אף-על-פי-כן מבואר בתורה כמה פעמים, שאם לא נזכה ונעבור על המצוות, יהיה עונש פעמים לקהל ופעמים ליחידים, אך אין זה מוריד מהמעלה הגדולה שזכינו לה ע"י הקב"ה שאנחנו נקראים יושבי הארץ לעולם, ואף שמפני חטאינו גלינו מארצנו, עדיין ארצנו היא.
אחד מהדברים שחוזרים בתורה אשר עלולים לגרום לכך שהארץ לא תהיה בפועל בידינו הוא עוון אי-הורשת יושבי הארץ. "וְאִם לֹא תוֹרִישׁוּ אֶת יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ מִפְּנֵיכֶם וְהָיָה אֲשֶׁר תּוֹתִירוּ מֵהֶם לְשִׂכִּים בְּעֵינֵיכֶם וְלִצְנִינִם בְּצִדֵּיכֶם וְצָרֲרוּ אֶתְכֶם עַל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם יֹשְׁבִים בָּהּ. וְהָיָה כַּאֲשֶׁר דִּמִּיתִי לַעֲשׂוֹת לָהֶם אֶעֱשֶׂה לָכֶם" (במדבר ל"ג, נ"ה – נ"ו). משמעות הדברים, שאם אנחנו ניתן לנכרים לחיות בתוכנו ובקרבנו ולא נתנתק מהם ניתוק גמור ונגרשם מארצנו, אז אף שהארץ תשאר על שמנו וכנ"ל, מ"מ לא נהיה זכאים לשבת בה. ונראה, כי אין מה להוסיף אחר דברי התורה המפורשים.