התקפלות צפויה מראש
העלון הקודם ירד לדפוס בעיצומו של "משבר המגנומטרים" ועל-כן הבענו את תקוותנו שיסתיים בטוב, אף כי היה זה צפוי למדי, שהמשבר יסתיים בעוד התקפלות ישראלית מבישה. ואכן, כפי שניתן היה לצפות מראש, ממשלת ישראל שוב חללה שם שמים ונכנעה לאויב הערבי, לקול מצהלות צמאי דמנו דבכל אתר ואתר.
ואם ישאל השואל, מנין שניתן היה לצפות לכך מראש? התשובה ברורה ופשוטה. נסו להאזין לנאום של מנהיג ישראלי אודות מצבנו המדיני. מלבד אי אלו אזכורים סתמיים וחסרי משמעות, כגון 'בעזרת ה", 'ברוך ה" וכן הלאה – אזכורים שאין להם כל משמעות ממשית – בורא עולם אינו מהווה גורם במערכת השיקולים של שום מנהיג ישראלי. אותם מדינאים, אשר הורגלו לחשוב במונחים פרקטיים, אינם מוצאים מקום לבורא עולם במסגרת אותם שיקולים. הוא אינו גורם שניתן להכניס לאיזושהי משוואה מדינית. כשמדובר במנהיג מהשמאל, הוא יכול לנאום במשך שעה על מצבנו המדיני מבלי להזכיר שם שמים ולו פעם אחת. ואילו כאשר מדובר באיש "ימין", כמו ראש הממשלה הנוכחי, יתכן ויבוא אזכור, אך הוא יהיה כאמור, חסר תוקף וחסר משמעות.
נסו, לעומת זאת, להאזין למנהיגי האויב. לאו דווקא לדתיים שבהם. אותה ישות המכונה אללה אינה משה מפיהם. הוא מבחינתם הגורם מספר אחת על המפה. הם פועלים בשמו, נאבקים על כבודו, מנצחים למענו ושומרים על מעמדו. עבורם, הוא קיים, חי ובועט! בשעה שאצלנו מתכחשים למציאותו של בורא עולם, על-אף נסיו הגלויים עמנו, הרי שאצלם – אף שההיסטוריה של הסכסוך מורה בברור שה' אתנו ולא איתם – אין הם מפסיקים לדבר בשמו.
כאשר נכתבה 'מגילת העצמאות' של מדינת ישראל, אותו מסמך סכיזופרני, המדבר על 'מדינה יהודית' מחד ועל 'שוויון לכל האזרחים' מאידך, ישבו וחשבו מחברי המסמך כיצד יזכירו את הכח העליון העומד מאחורי המאורעות. מה הבעיה, תשאלו? שיזכירו את בורא עולם! כך אכן דרשו הנציגים הדתיים והחרדיים, אולם אנשי השמאל הכופרים לא יכלו לסבול ולו אזכור אחד של בורא עולם, והיה צריך למצוא נוסח שיהיה מקובל על כולם. ישבו וחשבו, ובסוף מצאו – 'צור ישראל'. כך נקראה אותו ישות, ש'הדתיים' יפרשו אותה כבורא עולם, והחילונים ככל העולה על דעתם הנפסדת.
הדרתו של בורא עולם מהמרחב הציבורי הוא הפשע הגדול ביותר של ממשלות ישראל לדורותיהן. הדבר בא לידי ביטוי בתחומים רבים, לא רק במה שקשור למלחמה באויב הערבי. חברת החשמל מייצרת למרבה החרפה חשמל בעיצומו של שבת קודש, וכאשר באים לערער על כך ולהציע חלופות כגון ייצור אוטומטי, מיד ישלפו הכלכלנים נתונים המעידים על כך ש"אין זה משתלם" שמדינת ישראל תשמור שבת! כך גם יאמרו כשמדובר בשמיטת קרקעות בשביעית, והמקרא צווח ואומר, שבעוון שביעית באה גלות! הגיור כהלכה – היסוד המבדיל בין ישראל לעמים – לא רק שאינו מיושם, אלא ראשי המדינה בעקביות נלחמים כנגד עיקרון מקודש זה, וזאת מפחד הפסקת התרומות מחו"ל. כאשר ראש הממשלה הנוכחי היה שר האוצר בממשלה אשר בצעה את פשע ההתנתקות מגוש קטיף, הוא אמנם התנגד לאותו פשע, אך נשאר בממשלה בכל מחיר. לימים נשאל על כך, והשיב, שהיה חייב להשאר, כי יותר חשוב להציל את הכלכלה… . כשאין אמונה, כשאין באמת ערכים, כשהכל נמדד בפרמטרים פיננסיים, כך אנו נראים. עם בלא א-ל. עם בלא יעוד. עם אבוד. לאור כל זאת, קשה היה לצפות מראש הממשלה להנהגה אחרת, מאשר אותה התקפלות מבישה.
עם זאת ובהקשר לזאת, חשוב לשים לב לכך, שגם אלו המדברים על גאווה לאומית וזקיפות קומה לאומית וכדומה חייבים להבין אחת ולתמיד, כי מושגים אלו אין להם קיום, בלא שיעמדו על אדני היסוד של עול מלכות שמים, הבא לידי ביטוי בכל תחומי החיים ובכל המרחב הציבורי.
אצל הערבים, כמובן, הדברים מתנהלים אחרת. אצלם, אין חילונים. יש אנשים שמקפידים יותר על חוקי האיסלם, ויש שפחות, אך אין מי שמכחיש את קיומו של בורא עולם ואת היותו הגורם המכריע בהיסטוריה האנושית. על-כן בפרשת המגנומטרים היה זה קרב אבוד מראש. על-כן הובסנו בקרב הזה, ועל-כן נמשיך להיות מובסים, עד שנתעשת ונבין, כי הקב"ה אינו ישות ערטילאית שנועדה לקשט טקסים ממלכתיים בבתי קברות, אלא הוא הכל-יכול, בורא העולם ומנהיגו, אשר אנחנו כחומר ביד היוצר שלו, והוא מנהלנו על-פי הכללים החקוקים בידו. אז, כשננהל את כל אורחותינו על-פי התורה, גם כשזה 'לא משתלם' כלכלית, וגם כשזה 'מסוכן' מדינית – אז נצליח להכריע את האויב, אז נוכל ללעוג ל"מומחים" ולאנליסטים, אז נדע כי ה' א-להי ישראל מלך, ומלכותו בכל משלה.
חיסול הגלות – מציאות מתגשמת
רבים הופתעו לאחרונה לנוכח העליה לכותרות של פעילות הארגונים הניאו-נאצים בארה"ב, כאשר רבים אינם מבינים כיצד זה, שבעידן כה מתקדם, בה העולם הפך לכפר גלובלי, עדיין ישנם רבים מקרב תושבי ארה"ב, המעצמה הגדולה והמתקדמת בעולם, הנוהים אחר אותן תנועות, ומהווים סכנה קיומית ממשית ליהודים השרויים בארצות אלו.
מעברו השני של האוקיינוס האטלנטי, שרויים יהודי צרפת בפחד מתמיד מפני כוחם של המוסלמים בארץ זו, הנכבשת לאט אבל בטוח על-ידם, כאשר כנגדם עומדת החזית הלאומית של לה-פן בנסיון להציל את הרפובליקה מההשתלטות המוסלמית, אך גם היא אינה מבשרת עתיד מזהיר עבור היהודים, וזאת בלשון המעטה. אף בבריטניה עומדים היהודים בין הפטיש המוסלמי לסדן הניאו-נאצי, וכן במדינות נוספות מצב היהודים רעוע למדי. כל זאת, כאשר מביטים על המציאות הפיזית. המציאות הרוחנית, ובמרכזה נגע ההתבוללות ההולך ופושה בכל פינה על-פני הגלובוס – קשה אף יותר.
רואים בעליל, כי על-אף כל האשליות המטופחות חדשות לבקרים, בדבר התקדמות העולם הנאור וה"לקח" שנלמד מהשואה – חוק הברזל של התורה חזק מכל הניתוחים המלומדים והפרשנויות המחוכמות. "וּבַגּוֹיִ֤ם הָהֵם֙ לֹ֣א תַרְגִּ֔יעַ וְלֹא־יִהְיֶ֥ה מָנ֖וֹחַ לְכַף־רַגְלֶ֑ךָ וְנָתַן֩ ה' לְךָ֥ שָׁם֙ לֵ֣ב רַגָּ֔ז וְכִלְי֥וֹן עֵינַ֖יִם וְדַֽאֲב֥וֹן נָֽפֶשׁ. וְהָי֣וּ חַיֶּ֔יךָ תְּלֻאִ֥ים לְךָ֖ מִנֶּ֑גֶד וּפָֽחַדְתָּ֙ לַ֣יְלָה וְיוֹמָ֔ם וְלֹ֥א תַאֲמִ֖ין בְּחַיֶּֽיךָ. בַּבֹּ֤קֶר תֹּאמַר֙ מִֽי־יִתֵּ֣ן עֶ֔רֶב וּבָעֶ֥רֶב תֹּאמַ֖ר מִֽי־יִתֵּ֣ן בֹּ֑קֶר מִפַּ֤חַד לְבָֽבְךָ֙ אֲשֶׁ֣ר תִּפְחָ֔ד וּמִמַּרְאֵ֥ה עֵינֶ֖יךָ אֲשֶׁ֥ר תִּרְאֶֽה" (דברים כ"ח, ס"ה – ס"ז). ישנם אנשים המדמים לעצמם, שאחר שבנו לעצמם גלות נעימה ונינוחה, דברי התורה כבר לא נוגעים אליהם. הם אולי נגעו פעם ליהודים לפני מאה שנה, אולי הם נוגעים גם היום ליהודים בעיראק ובסוריה. אבל אליו? ליהודי השמנמן והנינוח בניו-יורק ובלייקווד? בטורונטו ובלונדון ובפריס? לא, עליו לא מדובר.
אולם ראוי לכל אותם יהודים לזכור, כי בדיוק אותם דברים חשב לעצמו היהודי הגרמני, היקה המהודר והמדוקדק בשנים שאחר מלחמת העולם הראשונה. אפילו שר חוץ יהודי התמנה בגרמניה חמישים שנה לפני שהיה אחד כזה בארה"ב. אילו הבאנו בפני אותו יהודי את הפסוקים דלעיל, היה אומר, שמן הסתם מדובר על היהודים בפולין וברוסיה, הנאנקים תחת הקוזקים. אבל הוא? התוצאה ידועה לכולם, ושאף אחד לא ישלה את עצמו שכיום זה לא יכול לקרות. לגרמנים לא היו קרניים, ושנאת היהודים בקרבם אינה שונה במהותה מזו שבקרב הצרפתים או האנגלים או האמריקאים או הערבים. כל שצריך לקרות זה צרוף של משבר כלכלי, מרמור חברתי, מנהיג כריזמטי שידע להפנות אצבע מאשימה כלפי השעיר לעזאזל הנצחי, הלא הוא היהודי, והבטחת התורה עלולה להתקיים במדויק, כפי שהתקיימה לפני מעל 70 שנה. מוטב ליהודים השרויים בגולה, שיפסיקו להשלות את עצמם. כיום ניתן לעלות לארץ-ישראל בלא כל קושי, ואין סיבה בעולם שלא לעשות זאת. הגיע הזמן לחסל את הגלות, בטרם תחסל היא אותנו!
שחיתות וטוהר המידות בעיני התורה
לאחרונה אנו שומעים על עסק רב של זרועות השלטון השונות – המשטרה, הפרקליטות והתקשורת – בענייני שחיתות וחוסר נקיון כפיים של בכירים שונים במערכת הפוליטית, ובראשם – ראש הממשלה. כמובן, שאין זה מתפקידו של עלון זה לחוות דעה אודות נושאים שכאלו ולהכנס לכל אותם פרטים בלתי מעניינים, אשר אינם מוסיפים לאף אחד מאתנו לא יראה ולא חכמה. ניתן לאותם אנשים הסוגדים לאליל הכסף לשקוע במדמנה בה הם שרויים, להטיל רפש זה בזה, ונשאר אנחנו אמונים על כללי התורה וההלכה המסורים מסיני, אשר רק הם עושים את האדם ליצור הנבדל במהותו מהבהמה.
אולם מה שחשוב עבורנו כיהודים יראים הוא לא לשקוע במושגים שהתקשורת החילונית מנסה לנפח על-מנת ליצור כביכול 'סולם ערכים' מעוות בצלמם כדמותם. אם פלוני העניק לאלמוני סיגרים, ובתמורה לכך הלה העניק לו זכיה במכרז כלשהו – זהו דבר שיש לבחון לגופו של ענין, אולם כאשר מדובר על אנשים שההלכה עבורם חשובה כאין, הרי זה מגוחך בכלל לדון בכל אותם 'אישומים', ועל-סמך כך להכריע אם פלוני יכול לכהן בתפקיד ציבורי כזה או אחר. מי שאינו מדקדק במצוות התורה – הוא מושחת מעיקרו, הוא מופקע מכל מעמד מוסרי, הוא פסול לכל שררה שתהא, ויהא זה מגוחך בכלל לדון בשאלה האם עבר גם על כללים כאלו ואחרים שמערכות המשפט והתקשורת ממציאות חדשות לבקרים. אלו מנסים ליצור עבורנו סולם ערכים על-פי גחמותיהם האישיות, אולם לנו יש סולם שניתן בסיני, ולפיו אנו מודדים כל אדם.
לכן עלינו לחזור ולשנן תמיד, שעל-אף הנסיונות של התקשורת לשוות חשיבות מיוחדת לאותם 'ערכים' שהיא ממציאה, סולם הערכים הישן והטוב של התורה הקדושה עומד בעינו, והוא לא יוחלף לעולם. זהו עוד נסיון השקפתי שעלינו לעמוד בו בעת קיומה של המדינה החילונית, עד היום בו יוקם כאן שלטון התורה האמיתי, וסולם הערכים היהודי יהיה גם זה הנהוג במערכות הציבוריות השונות.