תנו רבנן: כשחלה רבי יוסי בן קיסמא, הלך רבי חנינא בן תרדיון לבקרו. אמר לו: חנינא אחי, אי אתה יודע שאומה זו מן השמים המליכוה? שהחריבה את ביתו ושרפה את היכלו, והרגה את חסידיו ואבדה את טוביו, ועדיין היא קיימת, ואני שמעתי עליך שאתה יושב ועוסק בתורה [ומקהיל קהלות ברבים] וספר מונח לך בחיקך! אמר לו: מן השמים ירחמו. אמר לו: אני אומר לך דברים של טעם, ואתה אומר לי מן השמים ירחמו… (עבודה זרה י"ח. ועיי"ש בהמשך).
– שלום יצחק.
– שלום וברכה.
– תגיד לי, מה הקשר שלך ל'קדושת ציון'?
– הקשר שלי?! ציון היא בית חיינו, וקדושתה של ציון היא תקוותנו!
– די! תפסיק לרגע עם הבדיחות, מה הקשר שלך לעלון 'קדושת ציון'?
– אה כן, אני מכיר את העלון ומזדהה איתו, פעם אחת אפילו השתרבב לתוכו איזה חלום שחלמתי.
– יפה, אז יש לי כמה טענות על כל הקו של העלון. אפשר להפנות אותן אליך?
– בשמחה.
– ובכן, ראשית אתם טוענים בעלון שעם ישראל צריך לגרש מן הארץ את כל הערבים ולפעמים אתם אפילו מרמזים שלפי דעתכם יש לבנות את בית המקדש, כל זה נשמע ילדותי ומגוחך, לא ריאלי ולא מציאותי. אתם לא יודעים שאנחנו מוקפים במיליארדי מוסלמים, שאם נפגע במקום תיפלתם הם יעלו עלינו ברבבותיהם לכלותינו. גם כל הטענות שלכם שאין לנו להתחשב במה יאמרו העולם הן מנותקות מן המציאות, וכי אין אתם יודעים שאנו תלויים באומות העולם הן מבחינה בטחונית והן מבחינה כלכלית, ואם נוחרם על-ידן, אזי אבדנו!
– שמעתי, עכשיו יש גם לי שאלה.
– שאל.
– שמעת על ה'?
– על ה' ?! מה הקשר ?!
– מה זאת אומרת מה הקשר?! ה' א-להינו הוציא אותנו ממצרים בצורה לא ריאלית בכלל, נתן לנו את הארץ בצורה גם לא ממש ריאלית, מה לנו ולריאליה, ה' א-להינו עמנו והוא יושיענו.
– טוב, עכשיו אתה נשמע ממש משיחי והזוי.
– משיחי, נכון, אני אכן מאמין בביאת המשיח ומצפה לו בכליון עינים, אבל הזוי, בא נאמר שאני לא יותר הזוי מהנער המשורר שעומד מול גלית הענק הפלישתי ואומר (ש"א י"ז מ"ה) "אתה בא אלי בחרב ובחנית ובכידון ואנכי בא אליך בשם ה' צב-אות א-להי מערכות ישראל אשר חרפת היום הזה יסגרך ה' בידי והכיתיך… וידעו כל הארץ כי יש א-להים לישראל". גם לא יותר מיהונתן בן שאול שאומר אל הנער נושא כליו "לכה ונעברה אל מצב הערלים האלה אולי יעשה ה' לנו כי אין לה' מעצור להושיע ברב או במעט" (ש"א י"ג ו).
– קשה לי לענות לך אבל אתה בטח מכיר את הגמרא על ר' יוסי בן קיסמא ור' חנינא בן תרדיון – "אני אומר לך דברים של טעם ואתה אומר לי מן השמים ירחמו", צריך להיות מציאותיים ולהתנהל בדרכי הטבע. בטח תאמר לי מהמשך הגמרא שם שרואים שהלכה כר' חנינא בן-תרדיון, אבל עליך להביא ראיה לשם כך!
– זה נכון שמי שקורא את המשך הגמרא בשימת לב מבין שהיא מזדהה יותר עם ר' חנינא בן תרדיון, אם כי לא הייתי מגדיר זאת ש'הלכה כמוהו', אחר שרבנו הרמב"ם כתב בפהמ"ש במספר מקומות שבענייני השקפה איננו אומרים שהלכה כפלוני, אבל לצורך הדיון אתך הייתי רוצה להתמקד דווקא בדעתו של ר' יוסי בן קיסמא, שעליו אתה מסתמך בבואך לתקוף את 'קדושת ציון'.
ובכן, לדעתך ר' יוסי בן קיסמא שכח את כל ספר שמואל, הוא לא ידע כי אין לה' מעצור להושיע ברב או במעט, הוא גם שכח לפי דעתך את מרד החשמונאים שהיה תקופה קצרה לפניו, בו ניתנו גיבורים ביד חלשים ורבים ביד מעטים, ומה עם הפסוק "כי תצא למלחמה על אויבך וראית סוס ורכב עם רב ממך לא תירא מהם כי ה' א-להיך עמך המעלך מארץ מצרים" (דברים כ א), ומה עם הפסוק "כי תאמר בלבבך רבים הגויים האלה ממני איכה אוכל להורישם לא תירא מהם זכור תזכור את אשר עשה ה' א-להיך לפרעה ולכל מצרים…" (דברים ז י"ז), ולא חסרים עוד פסוקים, את כל זה רבי יוסי בן קיסמא שכח, או שהוא חשב שעבר על זה חוק ההתישנות!
– חס ושלום! איך אתה מדבר ! עפרא לפומך!
– עפרא לפומי?! עפרא לפומך! אני רק מנסה לתרגם את מה שאתה אומר.
– צודק, קבלתי את התוכחה, בכל אופן איך אתה מסביר את דברי ר' יוסי בן קיסמא
– דברי ר' יוסי בן קיסמא הם פשוטים אך עמוקים, ואם תתבונן בהם תראה שהתנא הקדוש ריב"ק היה רחוק מלהיות הריאליסט הפרגמטי המציאותי שאתה מצייר לעצמך.
– התיאות להסביר לי את הדברים
– בשמחה.
– הנה ה' הוא א-להינו והוא מושיענו והוא ציוונו כי כאשר אנחנו יוצאים למלחמה אין לנו לחשב סיכויים וסיכונים וכל כיוצא בזה כי הוא יושיענו נגד כל הסיכויים, כמו שמפורש בפסוק שהבאתי למעלה "כי תצא למלחמה על אויביך וראית סוס ורכב עם רב ממך לא תירא מהם כי ה' א-להיך עמך המעלך מארץ מצרים", אמנם יש שובר אחד להבטחה זו, כי פעמים ה' עצמו נותן אותנו ביד אויבינו בעוונותינו כמו שמפורש בתוכחה "יתנך ה' נגף לפני אויביך בדרך אחד תצא אליו ובשבעה דרכים תנוס לפניו…" (דברים כ"ח כ"ה), והנה בזמן בו ה' נותן אותנו לפני אויבינו, אם ננסה להלחם בהם אנו נלחמים בכך נגד ההנהגה הא-להית וניכשל אז יותר, ולכן בעת רעה שכזו עלינו לכפוף את ראשנו ולהמתין עד יעבור זעם, כמ"ש (מיכה ז ט) "זעף ה' אשא כי חטאתי לו עד אשר יריב ריבי ועשה משפטי יוציאני לאור אראה בצדקתו".
אלא שכאן נשאלת השאלה, איככה נדע אימתי היא השעה בא רצון ה' בנו להושיענו שאז נילחם על תורתנו, על כבוד עמנו ועל ארצנו הקדושה גם נגד כל הסיכויים וה' יושיענו, ואימתי יש לנו לכפוף ראש ולהכנע לאומות העולם, והנה כל עוד היה נביאים בישראל לא היתה כל שאלה, כי הנביאים הם הורו לישראל אימתי להלחם גם נגד הסיכויים, ואימתי להכנע, כישעיהו שהורה לחזקיהו שלא להכנע לסנחריב, וכירמיהו שהורה לצדקיהו להכנע לכשדים.
אבל מיום שניטלה נבואה מישראל נשאלת השאלה איכה נדע את הדבר אשר לא דברו ה', איככה נדע מהו המקום שלא עליו אמר ה' "לא תירא מהם כי ה' אלוקיך עמך…".
על השאלה הזאת בא ריב"ק לענות, ועתה הט אזנך ושמע את דברי התנא הקדושים שהם המפתח לפתרון חידה עלומה וכאובה זו.
– כולי אוזן.
– ריב"ק אומר לר' חנינא בן תרדיון כך – "חנינא אחי אי אתה יודע שאומה זו מן השמים המליכוה, שהחריבה את ביתו, ושרפה את היכלו, והרגה את חסידיו, ואבדה את טוביו, ועדיין היא קיימת". שים לב – ריב"ק לא אומר לרחב"ת "אומה זו חזקה היא מאוד, כך וכך חיילות יש לה, כך וכך גייסות יש לה, מה כוחך מולה". אילו היה אומר לו כך, הוא היה עובר בלאו של "לא תירא מהם", ריב"ק אומר לו "אומה זו מן השמים המליכוה", והוא מסביר מנין לו זאת, שהרי היא החריבה את ביתו והרגה את חסידיו, כלומר, וכאן נמצא מפתח החידה, מנסיון העבר ניתן ללמוד האם הקב"ה רוצה להושיענו או שהוא גזר עלינו עונש ועלינו לשאתו בדומיה, ריב"ק טען כי מנסיון העבר ניתן לראות שהקב"ה גזר עלינו להיות תחת מלכות הרשעה, ולכן כיום אין לנו להתמרד נגדה ולפעול כנגדה בגלוי, דבר זה לא ניתן ללמוד אותו מהערכת המצב העכשיווית שלא נראה לנו שיש סיכוי, היהדות לא אוחזת מסיכויים ולא מהערכות מצב [בכל מה שנוגע לישועתם של ישראל כעם דייקא, שע"ז הובטחנו מאת ה' לניסים] דבר זה ניתן ללמדו אך ורק מנסיון העבר, ובהיות שנסיון העבר עם מלכות רומי באותו זמן היה מר ונמהר למד מזה ריב"ק כי יש כאן עונש מן השמים, "מן השמים המליכוה".
ומה נאמר היום, ניתן רק לומר כי גם אם לא היינו מצווים "לא תירא מהם", מנסיון העבר היינו יכולים ללמוד כי ה' א-להינו עמנו להושיענו, קיבוץ הגלויות מכל העולם כולו לארץ חמדתנו האם הוא ריאלי, תקומת ישראל אחר שאלפיים שנה היינו כעפר לדוש להיות אומה בעלת צבא חזק וכלכלה איתנה האם זה הגיוני, מפלתו של רומל בשערי ארץ הקודש האם זה היה לפי כללי ההסתברות, נצחונותיהם של ישראל במלחמות השחרור, ששת הימים, יום הכיפורים האם הם היו לפי חוקי הטבע, הלא כל העולם הודה אז ואמר כי התנ"ך חוזר על עצמו, וניסי מלחמת המפרץ שבכל הטילים שנפלו עלינו לא נפגע מישראל איש, ההיו הם לפי חוקי הסטטיסטיקה, הרי כל אחד רואה איך יד ה' א-להינו עלינו לטובה נגד כל הסיכויים ונגד כל ההסתברויות, ואנחנו האם ניצמד לחישובי סיכויים וסיכונים כאחרוני הכופרים?!
[אגב גם אותם כופרים ארורים כתבו כי מהנסיון של מלחמת המפרץ הוכח כי ישראל מסוגלת להתמודד עם איום טילים, גם הם מצרפים את הניסים לשיקוליהם אבל הם נזהרים שלא להזכיר חלילה את שם ה'].
– "שפתיים ישק משיב דברים נכוחים". העולה מדבריך בעצם, הוא כי מאותה טענה עצמה שריב"ק הסיק שאין לנו למרוד ברומאים ועלינו להתחשב בנתונים המציאותיים, דהיינו מנסיון העבר, מאותה טענה עצמה, מנסיון העבר, עלינו היום לא להתחשב בנתונים המציאותיים רק לסמוך על ה' א-להינו בכל לבבנו.
– יפה אמרת.
– רק עוד שאלה קטנה, תינח אם 'קדושת ציון' היתה מנהיגה את המדינה, אבל כיום שאותם רשעים מנהיגים את המדינה האם אי אפשר לומר ביחס אליהם – "ממשלה זו השליטוה מן השמים, שהיא מונעת את בנין ביתו ומצירה את צעדי חסידיו ועדיין היא קיימת", שהרי הנסיון הוכיח שכל מי שניסה להלחם ברשעים אלו נחל כישלון.
– שאלה מענינת שיש ליתן את הדעת עליה, והיא מסורה לחכמי ישראל, אבל 'קדושת ציון' כיום לא עומדת במקום הזה, אנחנו לא עסוקים בלמרוד במדינה ועוד לא שכרנו פועלים לנתץ את אבני בית המשפח הגבוה לאי צדק שבמדינה כאן, כיום אנו נמצאים במקום אחר לגמרי, ואפרש.
הציבור החרדי נמצא כיום בפרשת דרכים הוא נמצא במקום בו הוא הופך מציבור לעם, השינויים שבאים בעקבות זה הם רבים ועצומים, ואחד המרכזיים שבהם הוא שגופי תורה שלמים ששייכים למציאות של עם שלא היו נוגעים כ"כ לציבור החרדי כל עוד הוא היה רק 'ציבור' – נעשים נוגעים לו יותר ויותר בההפכו להיות 'עם', ובהיות שכאשר הציבור החרדי עוד היה ציבור קטן הוזנחו גופי תורה אלו, אזי נשתכחה במעט תורה זו, ואין דעת התורה בענינים אלו מבוררת אצל בני התורה, וכידוע כשהבור ריק אין בו מים אזי נחשים ועקרבים יש בו, וכאשר אין דעת התורה בענינים אלו בהירה, אזי רב הסיכון כי בענינים אלו ימשכו בני היהדות החרדית אחרי התרבות המערבית הקלוקלת השלטת ברחוב החילוני, וכבר נפלו חללים. במקום הזה נמצאת 'קדושת ציון' – להעמיד לברר ולפרוש כשמלה את דעת התורה בענינים בהם לא הושמעה כ"כ דעת התורה.
– שאלה אחרונה אפשר?
– בשמחה רבה.
– מהו הסיכוי הריאלי כי אכן תצליח 'קדושת ציון' להשפיע על הציבור החרדי בענינים אלו?
– ריאלי??? כבר דברנו מענין הריאליה והיהדות, אך זאת אוכל לומר, כי מתחילה לא האמינו רוב ככל חברי האגודה כי תהיה איזה השפעה לעלון 'קדושת ציון' בציבור החרדי, אבל המשיחיים [שמא נאמר 'ההזויים'] נצחו, ולעלון יש כיום השפעה עצומה בציבור, וכבר למדנו כי מנסיון העבר ניתן ללמוד, ועל כן אנו בטוחים כי ה' יצליח דרכנו הלאה והלאה, להרמת קרן התורה וקרן ישראל בגאולת עולמים במהרה בימינו.