רציתי לחדד כמה עניינים שלא הובהרו מספיק לדעתי במאמר האם ארץ ישראל היא היפה ביותר (גליון 76).
הכותב שם העלה מספר טיעונים על כך שיש לכאורה מקומות יפים יותר בעולם כדוגמת שוויץ.
בין דבריו כתב, כי ארץ ישראל היא נורמלית, ומה שאנשים מחפשים בחו"ל זה דברים לא נורמלים. נופים אלה – יפים לראותם באופן חד-פעמי, אך אינם באמת מתאימים לחיים ולמגורי קבע, ולא ניתן לבסס שם חיים איכותיים. לדוגמא הובא, ששוויץ – הריה אמנם מאוד יפים בקיץ כשבכל המקומות חם ושם יש מזג אויר נעים עם נוף ירוק ופורח וטבע הבריאה, אך בחורף לא ניתן לחיות שם אם לא צמודים לחימום.
עוד העלה שם שאלה, איך יכול להיות שבחוץ לארץ יש אזורים שיש בהם יופי שקט, דבר שלא נמצא בארץ, ועל זה ענה, שיש בזה בוודאי גם חסרונות, כדוגמת תשובת הגמרא פסחים על שאלתה "מפני מה אין פירות גינוסר בירושלים… מפני מה אין חמי טבריא בירושלים".
לדעתי, יש עוד מה להוסיף דברים שלא נאמרו במאמר.
קודם כל, אין זה סוד, שמבחינת הטבע של ארץ ישראל, מה שהיה בעבר אפילו לפני מאה שנה – רחוק ממה שקיים היום.
מה שהיו שהכתירו בתואר 'הריאות של ארץ ישראל' – יער הלבנון, כבר שנים רבות שהוא אינו מה שהיה בימי קדם, מלבד מספר מצומצם של עצים עתיקים. נחלים רבים שהיו בעבר בארץ אינם מתקרבים למצבם בעבר, [יש תמונות של נהר הירדן מהתקופה הבריטית, בה נראה המפלס גבוה בכמה מטרים טובים מהיום], רבים אחרים יבשו או נוצלו לצרכים תעשייתיים, הכנרת רחוקה הרבה מהמפלס שלה בעבר [גם כיום שהיא כאילו מלאה – זה לא מדויק, כי מצד שני היא גם סגורה ואינה מוליכה מים לירדן כבעבר], גם ים המלח רחוק הרבה מהמפלס שלו בשנים קודמות.
ועל כל זה יש להוסיף, שבאמת המציאות שהייתה בזמנים קודמים, בהם עם ישראל היה על אדמתו, אינה כמו היום. חז"ל מדברים אודות היבול הרב והאיכותי שהייתה הארץ מוציאה, ואמנם גם כיום יש יבול טוב בארץ ישראל [ולצערינו הוא מיוצא לחו"ל ואנו משלמים על היבוא של פירות מחו"ל לכאן]. עם כל זה, אין זה שווה למה שהיה בזמנים קדומים.
וכאן אני מגיע לנקודה העיקרית – צורת המגורים שלנו כיום שונה ביותר מצורת המגורים של אבותינו. החקלאות ועבודת האדמה, שבעבר היו נחלתם של כל משפחה, נעדרת לגמרי מחיינו. משמעות הדבר, שאין חיבור לטבע. וזאת, כי עבודות האדמה אינה רק העבודה הטכנית בפועל, אלא היא מלווה בתפילה לצמיחת היבול בשמחה בקצירת היבול ובחויה אותה חווה רק מי שיש לו שדה. אמרו חכמים – כל מי שאין לו קרקע אינו אדם, וגם מעגל החיים של האדם נע סביב זה. בתקופות בהן לא היו עבודות אדמה, כגון בחדשי החורף, היה האדם נח ומתעסק בענייניו האחרים. עבודות האדמה, לפחות בחלקן, לא דרשו טיפול אינטנסיבי יום יום, כמו להבדיל העבודות המלאכותיות של היום. גם עצם החיבור של האדם עם השדה והאדמה נתנה לו יציבות ורוגע.
כיום, הישוב היהודי בארץ מתרכז בהרבה באזור רצועת החוף [גוש דן והסביבה], כשבעבר, רוב הישוב היהודי היה באזור ההר [ושמעתי, כי שמונים אחוזים מהסיפורים בתנ"ך התרחשו באזור ההר].
צורת המגורים כללה בתים צמודי קרקע, כשלכל אחד הייתה נחלת אבותיו סביב ביתו. לא היו צריכים מבנים רבי-קומות צפופים, המאבדים את המרחב ואת החיבור לטבע ומצריכים מערכת שלמה של צורת חיים מלאכותית.
כל אחד מעמנו כיום הגר בעיר – הנוף של ארץ ישראל שהוא מכיר זה בנינים צפופים עם קומות רבות, ואולי כמה הרים ברקע עם חציבות ועם כבישים ופסולת בנייה. אין לו המרחב שהיה פעם, גם לא האויר, וזאת משתי סיבות – א. זיהום אויר. ב. ברגע שיש בנינים רבים גבוהים וצפופים, הם חוסמים את משב הרוח הטבעי שהיה אמור להיות במקום. זו גם הסיבה לכך שבעבר היה פחות צורך במזגן… [בנוסף לכך שהבגדים שלבשו אבותינו יותר התאימו לאקלים בארץ].
מי שרוצה מוזמן לתור בארץ ביהודה ושומרון, בצפון ובגולן ולהנות מהיופי האמיתי של ארץ ישראל. מה שהיום מוכרז כשמורת טבע או מוכר כאזור פסטורלי בארץ היה בעבר נחלתם של רוב תושבי הארץ. העיר היהודית העיקרית, הייתה העיר ירושלים, כשמטרת מציאותה כעיר הייתה מרכז רוחני יהודי. שם שכן בית המקדש, בית המלוכה, הסנהדרין, כהנים, לויים וישראלים מיוחסים, ולשם התקבץ כל עם ישראל בהמוניו שלש רגלים בשנה.
עוד נתון משמעותי – כיום אין יכולת המרחב וההליכה שהייתה פעם. כל מקום מוקף בגדרות של כל מיני תחומים ואזורים, כמו גם בכבישים, מה שמגביל את יכולת התנועה החופשית והמודעת. אנו לא חיים את המרחב כמו שחיו אותו בעבר. בעבר, יהודי בארץ ישראל – כל ארבע רוחות השמיים היו פתוחות בפניו. הוא חש את המרחב בצורה שונה וטובה בהרבה מאיך שאנו חשים אותה כיום.
סוף דבר: כיום אנו בכלל לא מכירים וחיים את נופי ארץ ישראל כמו בעבר.
אולם זאת זכינו, והתקיים בנו דברי דוד המלך ע"ה – "אין פרץ ואין יוצאת ואין צווחה ברחובותינו", שב"ה יש שלווה בבתינו החרדים לדבר ה', בצורת החיים שלנו שאיננו רודפים אחרי מותרות ובצע כסף, ובשלום במחוזותינו בזכות שמירה עליונה ודרך התורה שמטיבה ומוליכה אותנו בדרך של שלווה ושלום.
בברכה, שמואל פרץ