אם תקישו באוצר החכמה 'ר' יואל שוורץ', לראות את כל אוצר הספרים הגדול שכתב ר' יואל במשך ימי חייו, הספר שתקבלו ראשון ברשימת הספרים הוא – הקדמה לספר ויואל משה החדש.
למרות שאוצר הספרים מסדר את הספרים לפי א-ב, והספר השני ברשימה הוא אילת השחר, משום מה נכון לשעת כתיבת השורות, הספר הראשון ברשימה הוא 'ויואל משה החדש'.
נראה, שזה לא לחינם, אלא באמת אם נרצה לתמצת את דמותו הענקית של מורנו ורבנו הגאון רבי יואל שוורץ זצ"ל – זהו "ויואל משה החדש".
דמות מיוחדת מאוד
זכיתי במשך שנים להיות מקורב לר' יואל, היות וחמי זצ"ל ערך איתו את אחד מספריו הראשונים – 'השואה', וזכיתי לראות דמות מיוחדת מאוד מאוד.
רוב בני האדם נוהגים להשאר עם אותה דעה ועמדה שאתה גדלו, שלאורה התחנכו, וכל דעה אחרת תיפסל בעיניהם, מחמת ק"נ תירוצים, כאשר התירוץ העיקרי הוא, שמה שחונכתי וחשבתי עד היום – זה האמת. נדיר מאוד לראות אדם שמשנה את דעתו ומכיר, שיתכן ומה שחשב במשך שנים – אינו האמת.
רבי יואל שוורץ זצ"ל, שיום פטירתו יחול בי"ב לחודש אלול, היה תלמיד חכם מיוחד במינו. כל דבר הוא היה בודק מהתחלה, ללא השקפות ישנות, ללא דעות קדומות, בודק מה באמת רצון הבורא בנושא זה כיום ולאור זאת היה מתנהג, גם אם הדבר בכלל לא היה פופולרי באותה תקופה.
נביא כמה דוגמאות:
בשנת תשמ"א, הוא מוציא את הספר הראשון בעולם על הלכות בדיקת תולעים. באותה תקופה, אין לציבור כל מושג באילו ירקות מצויים תולעים, ואיזה סוג תולעים, וכיצד בודקים את ירקות העלים. הוא נכנס לסוגיה עד הסוף, נוסע למשרד הבריאות ולוקח משם המון חומר. בהמשך, הגיע בשיתוף הרב פאלק מאנגליה גם למשרד הבריאות באנגליה, וכך הוא מגיע למידע עצום ומוציא את הספר הראשון בעולם בנושא זה.
לא מעניין אותו אם קוראים לו מעכשיו 'הרב של התולעים' או כל מיני כינויים למיניהם, הוא תולה בפתח החנות של 'סריגת יואל' תמונה ענקית של תולעת מוגדלת פי 2000, וכשאנשים שואלים מה זו התמונה המוזרה הזו, אשתו מסבירה שזה מה שאנו אוכלים בירקות שאיננו בודקים.
התמונה מאוד עזרה לאנשים להבהל מאכילת ירקות עלים ללא בדיקה, אבל מסתבר, שלא הרבה נשים שמחו להכנס לחנות עם תמונה של חרקים מוזרים.
אור לגויים
בשנת תשמ"ג, הוא מוציא ספר על תפקידם ויעודם הרוחני של אומות העולם. רבות הוא חושב, האם להוציא ספר זה לאור, שכן מי בכלל יתענין בספר זה? האם הגויים יתענינו בספר מסוג זה? לבסוף הוא מחליט להוציא את הספר – לא בגלל שזה רווחי, לא בגלל שזה פופולרי, אלא בגלל שהוא הגיע למסקנה, כמו שאמר לי כמה פעמים – "התפללת היום שחרית? ומה אמרת? "הוֹדוּ לַה' קִרְאוּ בִשְׁמוֹ הוֹדִיעוּ בָעַמִּים עֲלִילוֹתָיו".
ר' יואל הגיע למסקנה, ולפיה עלינו לעשות מעשים בשביל שתתקיים התפילה שנאמרת בראש השנה: "וְיִדְרְשׁוּךָ עַמִּים לֹא יְדָעוּךָ. וִיהַלְלוּךָ כָּל אַפְסֵי אָרֶץ. וְיֹאמְרוּ תָמִיד יִגְדַּל ה'", כמו שידוע מתורתו של הגר"א, האומרת שכל נבואות הגאולה לא תתקיימנה מעצמן ללא שום מעשה מצדנו רק על ידי משיח, אלא עלינו לפעול ולעשות, ורק אז נזכה והקב"ה יסייע ויגמור בעדנו.
בחסדי ה', הספר הגיע לידי הרבה גויים שהתחזקו מאוד מהספר, ובאו רבים ללמוד אצלו מה תפקידם בעולם. הספר תורגם לשתים עשרה שפות, וכרגע אני מאוד רוצה להעלות את תפוצת הספרים בדרכים שונות [אשמח למי שיוכל לסייע בדבר – שיפנה אלי].
גאולה על ידי רשעים
ישנה קושיה שלכולם קשה, מאז הקמת המדינה בנסים של 'כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות' – כיצד יתכן וה' עושה נסי גאולה על ידי רשעים?
צד אחד במפה תרץ, שהם לא כל כך רשעים. או שבתוך לבם הם מאמינים, או שזכות ארץ ישראל מחפה על מעשיהם הרעים וכיוצא בכך. לצערנו, גישה זו גרמה לרבים להתחבר לאותם רשעים, ורבים חללים הפילה.
הצד השני תירץ, שזה שאין כאן כל גאולה וישועה, ועדיין אנחנו בגלות, וממילא אין קושיה חזקה.
לרבי יואל היתה גישה חדשה, צד שלישי, שאולי אינו כל כך מקובל, אבל כך הוא הגיע למסקנה שזו האמת – שאכן זוהי תחילת גאולה אמיתית, ובאמת הם גם רשעים אמיתיים, ואסור להתחבר אליהם.
וכיצד מיישבים את הקושיה העצומה – זהו פרק הדורש לימוד בפני עצמו.
לכן, כאשר שמע על ארגון 'קדושת ציון', שהחליט לברר את האמת ללא פחד ורתיעה, ולהגיע למסקנות הנכונות למרות שאינן בהכרח כל-כך פופולאריות, הצטרף לארגון במלוא המרץ[1].
'ויואל משה החדש'
וכאן נגיע לנקודה חשובה מאוד – רבי יואל שוורץ מאוד העריך את האדמו"ר רבי יואל מסאטמר זצ"ל. מעשה היה בבין הזמנים אחד שנסעו כל המשפחה לבני ברק, וכשירדו מהאוטובוס ראו שלטים בכל מקום, המודיעים על פטירתו של האדמו"ר מסאטמר. רבנו נבהל מאוד מהידיעה, עצב גדול כסה אותו, והוא לא יכל להמשיך בנופש, וחזרו כבר באותו יום לירושלים, שכן כיצד אפשר להנות ולשמוח כאשר גדול בישראל נלקח לבית עולמו.
למרות זאת, סבר רבנו שדברי האדמו"ר מסאטמר היה להם מקום בתקופה ההיא, בה ראו כיצד ה"ציונים" בארץ ישראל רק גורמים ליהודים לרדת מדתם. אמנם הוא הבין, כי לאחר מלחמת יום הכיפורים, אז התחילה להתבסס תנועת התשובה שרבנו היה שותף פעיל בה, ועשרות אלפים התחילו לחזור לשמור מצוות במסירות נפש של ממש, עד שכיום המקום היחידי בעולם בו עם ישראל מתרבה משנה לשנה הוא בארץ ישראל, ודאי שגם האדמו"ר מסאטמר היה אומר, שלא חל כיום כל איסור לעלות ולרשת את ארץ ישראל.
אדרבה, הגאולה תגיע רק על ידי שכל היהודים היראים לדבר ה' יעלו במהרה לארץ ישראל, יכירו בנסים ובנפלאות שיד ה' עשתה, יודו לו וישבחו לשמו.
הנה לכם על רגל אחת משנתו הגדולה של מורנו ורבנו זצ"ל – כל דעה והשקפה צריכה תמיד בדיקה האם גם כיום היא רצון הבורא! זה שחשבנו עד היום בצורה מסוימת, אינו מחייב להמשיך במסירות נפש להמשיך הלאה באותה דרך.
תמיד יש לבדוק מה ה' שואל מעמך – היום!!!
[1] הערת המערכת – זכורנו כיצד הופיע מורנו לראשונה בכינוס שערכה האגודה בימיה הראשונים בבית כנסת במעלות דפנה כמחאה על הפינוי האכזרי של יהודים מהישוב עמונה. רבי יואל הגיע לכינוס של כשלושים איש, כאשר כמעט ולא שמעו על האגודה באותם ימים, ונאם נאום חוצב להבות אש, כאילו הוא מופיע בפני אלפים רבים! בהמשך, הופיע בכל הועידות השנתיות בפני קהל הולך וגדל, ואף בשנתו האחרונה, הגיע במסירות נפש עילאית לכבד אותנו בנוכחותו בועידה שהתקיימה אז בפני אולם מלא וגדוש ב'שירת ירושלים'. זאת, מלבד נושאים רבים בהם היה מדריכנו בקביעות הן ברמת ההסתכלות התורנית והן ברמת דרכי הפעולה, דברים המנחים את 'קדושת ציון' עד היום.