אודות
מי אנחנו
'קדושת ציון' כשמה כן היא – התאחדות החרדים לדרישת ציון על טהרת הקודש. התאגדנו כדי לדרוש לציון, לעורר את האהבה בין ישראל לאביהם שבשמים, לעורר את האהבה הישנה לנחלת ה', לעמוד על חשיבותה ופרטיה של מצות ישוב ארץ ישראל בזמננו, ללמוד את חזון נביאינו אשר מבעד לדורות עולם השקיפו על דורנו זה והועידו לנו גדולות, ולפעול בתודעה ובמעשה שחיינו כאן יתנהלו על אדני התורה הכתובה והמסורה, ולהחיש את פעמי גאולתנו.
ב'קדושת ציון' שותפים רבים טובים מכל גווני הקשת החרדית, ראשי ישיבות, מורי הוראה, בעלי מקרא, משנה ותלמוד, הלכות ואגדות, יודעי ח"ן ובעלי מחשבה ומוסר – תלמידי חכמים מכל העדות והחוגים לצד אנשי עמל יראי ה' – ליטאים מכל הישיבות וחסידים מכל החצרות, אשכנזים, ספרדים ותימנים, אנשי הישוב הישן, עולים חדשים מכל קצוות תבל, אשר חלקם עלה ארצה בעקבות התוודעותו לקדושת ציון, כולם שואפים בכל לבם ומאודם ליטול חלק בחזון הגדול של הקמת ממלכת התורה בארץ בה בחר ה', של חיבור שמים וארץ, של חיבור ירושלים של כביש בגין לירושלים בה שוכנת השכינה הקדושה, כאשר בראש כל הרים מתנוסס בית מקדשנו לתפארה.
החזון שלנו
התנ"ך והגמרא מלמדים אותנו כי ארץ-ישראל היא המצע שעליו בנוי כל הקשר שלנו עם ה'. ושנעבוד אותו כאומה בארץ בה בחר. לפני כמאתיים וחמשים שנה, החל להתנוצץ אור הגאולה, כאשר יהודים יראים ושלמים החלו לחונן את עפר ארצנו מתוך מגמה להשיב שכינתו לציון, לשוב לעבדה ולשמרה ולכונן בה מחדש את חיי האומה בטהרתה. מסיבות שונות לדאבוננו, דווקא פורקי-עול היו אלו אשר הובילו את הקמת המדינה היהודית. הציבור החרדי שנכנס למגננה, התרחק ממוסדות השלטון, אך באותו הזמן, גם מערכות השלטון כשלו באי קבלת עול מלכותו של ה' וניהול המדינה על פי הוראותיו הישרות.
כעת שהציבור החרדי בחסדי ה' הצליח לבצר את חומותיו, לגדול בגשם וברוח ולהקים את עולם התורה אשר לא ראינו כמותו כנראה מימי חזקיה מלך יהודה, עכשיו הוא יכול להחזיר עטרה ליושנה, ללמד את העם כי שיבת ציון היא חלק מתכלית הבריאה, ולהנחיל את התורה כחוקת האומה כולה, כך שמדינת היהודים שבארץ ישראל– תתקדם למדינה יהודית באמת בכל אורחות חייה – בחוקיה ומשפטיה.
'קדושת ציון' היא בשורת העתיד של היהדות החרדית ושל עם ישראל בכללותו! כל מי שמזדהה עם מסרינו מוזמן בחפץ לב ליטול חלק בעשיה הברוכה ולהיות שותף אמיתי בקיום החזון והפיכתו למציאות!
הפעילות שלנו
קדושת ציון הוקמה בכ"ח באייר התשע"ה, והתחילה בהפצת עלון בן ארבעה עמודים שהפך ברבות הימים לגליון מלא וגדוש, המרתק את כלל יושבי בית המדרש.
הגליון מופץ ברחבי הארץ ברוב ככל האזורים החרדיים ומגיע אף מעבר לים לאותם יהודים שטרם זכו לעלות לנחלת אבות. בגליון חומר איכותי ומשובח ברמה תורנית גבוהה במיוחד תוך שילוב חומרים מרתקים במגוון נושאים המסתעפים מעקרונות האגודה, ראיונות מרתקים עם גדולי תורה ואישי ציבור, מחקרים היסטוריים מרתקים, התיחסות אקטואלית באספקלריה של תורה לסוגיות הבוערות שעל סדר היום הציבורי ועוד שלל תחומי עניין.
כמו כן אנו מקיימים פעילויות נוספות רבות ומגוונות, המתפרסמות בגליון בקבוצות השליחה, ובקוים הטלפונים, ביניהן, ועידה ארצית הנערכת מדי שנה בימים בהם עשה עמנו ה' נסים ונפלאות בתשכ"ז. בועידה זו מתכנסים יחדיו דורשי ציון על טהרת הקודש מתוך רוממות ודיבוק חברים, באוירה עילאית בהשתתפות אלפים מכל גווני הקשת החרדית.
בשבת פרשת ויחי אנו מארגנים 'שבת חברון' חרדית, בה אנו מתפללים, סועדים, מתוועדים ולנים בצוותא בעיר הקודש חברון בהתרוממות הרוח. בימי בין הזמנים אנו יוצאים בצורה מאורגנת לטייל ולהתהלך בארץ לאורכה ולרחבה, על טהרת הקודש.
המנין בשער הכותנה, אשר בימי חול המועד הפך כבר לשמחתנו לאירוע המוני, החל אף הוא ביוזמת חברי האגודה, אשר יסדוהו ומסייעים להמשך גדילתו במסירותם ודבקותם.
קדושת ציון עורכת כנסים במהלך השנה בתאריכים נוספים, ביניהם, יום השנה לגאון בעל ה'אם הבנים שמחה' רבי ישכר שלמה טייכטל זצוק"ל הי"ד, אשר זכינו להפיץ את ספרו בעותקים רבים, כנס לציון ימי פטירתם של הגאונים אשר מתווים את דרכנו בדרישת ציון על טהרת הקודש – הגאון בעל לב העברי רבי עקיבה יוסף שלזינגר זצ"ל והגאון בעל פרי הארץ רבי מנחם מנדל מוויטבסק, כינוס שנתי בימי החנוכה, אירועי חג, ועוד.
מלבד כל האמור, האגודה פועלת בתחומים נוספים, כמו עידוד עליה מחו"ל וסיוע לעולים להשתלב בקהילות החרדיות השונות ברחבי ארצנו והפקת חומר כתוב רב מלבד הגליון החודשי, ובו עיונים תורניים ומקצועיים בנושאי הליבה של האגודה. חומרים אלה מופצים ברשימת תפוצה נרחבת. כחלק מזה, אף מתפרסם מדי יום מאמרו האקטואלי של יו"ר האגודה הרב יהודה אפשטיין, אשר מתיחס לאירועים השוטפים.
קדושת ציון מהווה בית לכל יראי ה' דורשי ציון בטהרה, החפצים לפעול להחזרת השכינה לציון, אצלנו הם מכירים איש את רעהו, ויוזמים רעיונות ומעשים כיצד לפעול לדרישת ציון, בס"ד פעילויות רבות יצאו לפועל בצורה זו.
