עמוד האש שלפני המחנה
לקראת מעמד קידוש ה' שיתקיים בבניני האומה השנה, כאשר המונים מסלתה ושמנה של היהדות החרדית יתכנסו לדרוש לציון על טהרת הקודש בראשות מרנן ורבנן גדולי התורה, קשה להאמין, שאך לפני שנים ספורות, אגודת 'קדושת ציון' בקושי הייתה מוכרת לקהל הרחב, ואף אחד עוד לא חלם על ועידה שנתית בבית פרטי. מי שהיה מדבר על כינוס […]
וְיִדְרְשׁוּךָ עַמִּים לֹא יְדָעוּךָ
מעגלי ההשפעה התורנית של ר' יואל התרחבו הלאה, מעבר לגבולות העם היהודי. הרב ראה צורך ללמד את העולם כולו את האמונה באלוקים ויחודו של עם ישראל. כשהיו שואלים אותו מה המקור לכך? היה אומר התפללת היום שחרית? ומה אמרת? "הוֹדוּ לַה' קִרְאוּ בִשְׁמוֹ הוֹדִיעוּ בָעַמִּים עֲלִילוֹתָיו". הוא לא הסתפק בללמד את הגויים שיש שבע מצוות, […]
שיחה ממורנו הגאון רבי יואל שוורץ זצ"ל ל'קדושת ציון'
בהזדמנות זו אנחנו מפרסמים לראשונה קטעים משיחה שהעניק מורנו הגאון רבי יואל זצ"ל ל'קדושת ציון' לפני מספר שנים. מסיבות שונות, שיחה זו לא התפרסמה עד כה, וכעת – בתוך השנה לפטירתו, וכהשלמה לראיון המיוחד עם בנו – אנחנו מביאים את דבריו המרגשים של רבי יואל זצ"ל, על מהות התקופה וחובתנו לפעול ולא לעמוד מהצד. בספר […]
ר' יואל
ראיון עם הרה"ג רבי בנימין שוורץ שליט"א בתוך השנה להסתלקותו של מורנו הגאון הגדול רבי יואל שוורץ זצוק"ל, ביקשנו לשמוע מבנו להבחל"ח הרה"ג רבי בנימין שוורץ שליט"א – ר"מ בישיבת 'יודעי בינה' בנס ציונה, מעט מהרשמים שחוו בניו של אחד מגדולי דורשי ציון בדור האחרון. אנחנו מבקשים מרבי בנימין לפתוח בסיפורים על חיבת ארץ ישראל […]
והגדת לבנך – אבות ובנים מדברים על ארץ ישראל
פרויקט מיוחד לקראת חג הפסח, בו נצטווינו על מצות 'והגדת לבנך', יצאנו לשוחח עם כמה זוגות של אבות ובנים, אשר מעבירים מדור לדור את הקשר המיוחד לארץ ישראל ולדרישת ציון על טהרת הקודש. במסגרת הפרויקט, ערכנו שיחות חג מיוחדות וראיונות מרתקים עם מגוון יהודים שנקבצו ובאו מארבע כנפות הארץ, מליטא ועד מרוקו, מפולין ועד הונגריה, […]
לחדש אן לשמר, מה עדיף?
"רבי אליעזר אומר… האומר דבר שלא שמע מפי רבו – גורם לשכינה שתסתלק מישראל" (ברכות כז:). "תנו רבנן: מעשה ברבי יוחנן בן ברוקה ורבי אלעזר חסמא שהלכו להקביל פני רבי יהושע בפקיעין, אמר להם: מה חידוש היה בבית המדרש היום? אמרו לו: תלמידיך אנו, ומימיך אנו שותין. אמר להם: אף על פי כן, אי אפשר […]
ממזרח אבי זרעך
כיון שבא לו חודש האביב, נתמלא חללו של עולם מצוות, הכנות, נקיונות, תורה ומעש"ט, ואף אברכים ובני תורה שתורתן אומנתן בכל השנה כולה, עוסקין בימים אלו במצוות 'והגדת לבנך'. ואם תאמר כיצד נכשלין בני תורה בדבר שאף התינוקות יודעין אותו מה שאמור בהגדה 'יכול מבעוד יום ת"ל…', דע לך אחי, שאין הדברים כפשטן, אלא גלגול […]
מגיד מראשית אחרית
תהליכי הגאולה עפ"י חז"ל כפי שהם נראים במציאות ימינו הרמב"ן (דברים לב מ) כותב על שירת האזינו: "ואילו היתה השירה הזאת מכתב אחד מן החוזים בכוכבים, שהגיד מראשית אחרית כן, היה ראוי להאמין בה, מפני שנתקיימו כל דבריה עד הנה, לא נפל דבר אחד, ואף כי [-וכל שכן] אנחנו נאמין ונצפה בכל לב לדברי הא-להים […]
צדקת צדיקו של עולם
הבטחון בה' – אין צורך להאריך כמה הוא חשוב ומרכזי ועיקרי בכל הקשר שבין האדם לא-להיו, עד כדי שכתב הגר"א, שהביטחון הוא עיקר התורה, והוא תכלית כל התורה. והבטחון הוא שיבטח האדם בה' שיטיב עמו, כי הוא א-ל רחום וחנון, טוב ומטיב. והנה גם לאדם רשע, יש מקום מסוים לבטוח בה', והיינו לבטוח במדת רחמיו […]
בחירת עם ישראל – בחירת עם או בחירה של יחידים
"החדש הזה לכם ראש חדשים. ראשון הוא לכם לחדשי השנה". בימים אלו, בהם מתחדשת שנתו של עם ישראל – בשונה ובמקביל לשנתם של שאר ברואי העולם, שהתחדשה בתשרי – ננסה לעמוד על החידוש בתפקידו ושליחותו של עם ישראל בשעת התהוותו לעם. בשעת הבטחתו של הקב"ה לאבות על הקמתו של העם העתיד לצאת מהם, המטרה והתכלית […]
השגחה כללית מדאורייתא
פתיחה בשנים האחרונות, ימי עלית הדורות, הולך ונפוץ השיח הציבורי של יושבי בית המדרש וציבור היראים בכללותו סביב ההתחזקות ב'השגחה הפרטית'. סיפורי השגחה נהפכים למצרך מבוקש – קוים, עלונים, דרשנים ומשפיעים – כולם סובבים הולכים מסביב לגילויי ההשגחה המתגלים לנו, בעינינו קצרות-הרואי, בבעיותינו הקטנות, כאשר נדמה שהכל חשוך ואין תקוה והנה – מנצנצת לה קרן […]
הנהגת החינוך של ה' בזמן השופטים ובימינו אנו
עומדים אנו כיום בעיצומו של תהליך פלאי אשר מחולל בוראנו בהיסטוריה העולמית. תהליך זה מתחולל ע"י בני אנוש ועל גביהם בצורה טבעית אבל בלתי נתפסת, בקצב די מהיר מבחינת טווח הראיה ההיסטורי, אולם המתבונן – פעמים רבות נראה לו כאילו כלום לא קורה. אף על הנקודה המדויקת בה החל התהליך, איש לא יוכל להצביע. ויש […]
בעקבי הצאן – מסירות נפש על כיבוש ארץ ישראל [חלק א]
מצות כיבוש ארץ ישראל כ"כ גדולה ונשגבה היא, ארץ ישראל היא "גוף השכינה", ארץ ישראל היא "גוף העולם הבא" – עד כדי שזו מצוות העשה היחידה אשר מצוה למסור עבורה את הנפש [חוץ ממלחמת עמלק, שגם היא במסי"נ, אמנם גם היא תכליתה לצורך כיבוש א"י, וכמש"כ (דברים כה, יט) '..תִּמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם […]
איה מקום כבודו
התורה במקומות רבים מתארת את ה' כשוכן במקדש, כך נאמר "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" (שמות כ"ה, ח'), ונאמר "ושכנתי בתוך בני ישראל והייתי להם לא-להים. וידעו כי אני ה' א-להיהם אשר הוצאתי אתם מארץ מצרים לשכני בתוכם" (כ"ט, מ"ה – מ"ו), וכך הוא בעוד מקראות רבים. לעומת זאת שלמה המלך בתפילתו בעת בנין המקדש […]
קריאה לציבור החרד"לי לעריכת חשבון נפש רעיוני
לכבוד קהל יראי ה' המשתייך לציבור החרד"לי ה' עמכם! ראשית נבהיר, כי מכתב זה מיועד לכל אותם יהודים יקרים המשתייכים לציבור הדתי-לאומי ורואים עצמם כמחויבים באופן מוחלט להלכה המסורה ולצורת ההנהגה היהודית כפי שנמסרה מדור לדור. הוא אינו מיועד לאלו הרואים בתורה כחלק ממערכת הערכים שלהם, כאשר בנוסף עליה ישנם ערכים אחרים הסותרים אותה. יהודים […]
בענין מצות זכור
מצות עשה מן התורה לזכור מעשיו הרעים של עמלק, שנא' זכור את עשה לך עמלק, ואמרו חז"ל (מגילה יח. ספרי סו"פ כי תצא) "זכור בפה לא תשכח בלב". והמצוה אינה זכירה בעלמא, אלא זכירה זו היא זכירה שצריכה להביא לידי מעשה, וכמו שהתורה אומרת אחר זכור את אשר עשה לך עמלק וכו' תמחה את זכר […]
בענין הספר "ויואל משה" [פרק ט"ו]
בהמשך לדברינו בעלון הקודם אנו ממשיכים להביא מכתבים ושאלות שנשלחו אלי עקב המאמר על הספר "ויואל משה". ועתה נחזור למכתבו של הרב ש.ו.נ הי"ו שאכנהו ולא אדעהו שכתב קונטרס בשם ישיב לציון ובו ביקש להשיג על רוב דברינו. [1] והנה בגליונות 17 ו-18 כתבתי בענין גאולה דרך טבע ובססתי דברי בין השאר על גאולת בבל. […]
עיונים בדרכי העבודה [פרק ז]
(סב י) "עברו עברו בשערים פנו דרך העם סלו סלו המסלה סקלו מאבן הרימו נס על העמים". שבעה שמות יש לו ליצה"ר… ישעיהו קראו מכשול, שנאמר: (נז יד) "ואמר סלו סלו פנו דרך הרימו מכשול מדרך עמי", יחזקאל קראו אבן.. (סוכה נב.) "שלום עליך רבי אליהו." -"עליך השלום רבי בן-ציון! רוח פיוטית שרתה עליך היום… […]
אהבתי אתכם אמר ה' – לימי הפורים
"כשם שמשנכנס אב ממעטין בשמחה – כך משנכנס אדר מרבין בשמחה" (תענית כ"ט.). בימים אלו, ימי הפורים, רב הנסתר על הגלוי. השתלשלות הנס כולה התרחשה בצורה נסתרת, וזאת על-מנת ללמדנו את השגחתו עלינו גם בשעה שהוא מסתיר פניו מאתנו. "אכן אתה א-ל מסתתר א-להי ישראל מושיע" (ישעיהו מ"ה, ט"ו). ננסה בשורות הבאות בעז"ה לעמוד על […]
ימי הפורים וכבודה של ירושלים
מפני מה ימי הפורים הוא גדולים יותר מימי חנוכה? והלא בחנוכה היה לכאורה נס גדול יותר! כך שואל רבנו הגר"א (מובא בליקוטים לחנוכה ופורים). ואם תשאלו מנין שפורים גדול יותר, מוכיח זאת הגאון משני טעמים – א. בפורים יש תקנה של איסור מלאכה. ב. בפורים תקנו אף חיוב סעודה. ועונה הגר"א על שאלתו, שהיות ופורים […]
דעת תורה – הגאון רבי שמואל הומינר זצ"ל
מתוך הספר "עבד המלך" פרשת מסעי ארץ ישראל – ירושה ומתנה. ארץ ישראל מוחזקת היא לנו בירושה מאבותינו, כדכתיב בפרשת וארא וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָשָׂאתִי אֶת יָדִי לָתֵת אֹתָהּ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּֽלְיַעֲקֹב וְנָתַתִּי אֹתָהּ לָכֶם מוֹרָשָׁה אֲנִי ה', ואמרו בבבא בתרא (קי"ז( ונתתי אותה לכם מורשה – ירושה היא לכם מאבותיכם. גם יש […]
דבר העורך- גליון 30
דבר העובחודש אדר עוסקים מטבע הדברים בימי הפורים, אולם בטרם נגיע לימים נשגבים אלו, נעיין מעט במה שקודם לפורים הן במעגל השנה והן מבחינת מקור המצוה – מצות נתינת מחצית השקל לתרומה הלשכה. 'באחד באדר משמיעין על השקלים' – כך שנינו במשנתנו, והנה דבר בעתו מה טוב הוא, שבאותה עת בשנה נהגו ישראל לקרוא את […]
משנת ת"ק – עיקר ימות משיח בן יוסף [סדרה על ספר קול התור – מאמר י"ז]
משנת ת"ק – עיקר ימות משיח בן יוסף במאמר הקודם נתבאר, שימות משיח בן יוסף התחילו במקצת מתחילת האלף השישי, ובמאמר זה נבאר בס"ד, שעיקרם של ימות משיח בן יוסף התחילו משנת ת"ק לאלף השישי. * מהלך א: בשנת ת"ק התחילה גאולת ולידת ישראל – כנגד "בקר יום שישי" שבו נברא אדה"ר * הגר"א כפי […]
וסלחת לעוננו ולחטאתנו ונחלתנו
הביטוי 'לשם יחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה' נמצא כיום בכל סידור, ושגור בפי העם כולו מקטון ועד גדול. כידוע, רבן של ישראל הנודע ביהודה התנגד לאמירה זו (ראה שו"ת נוב"י מהדורה קמא יו"ד צ"ג ומהדורה תניינא או"ח ק"ז), וטען כי הדברים עמוקים מסתרי תורה, וההמון שאינו מבין אותם נכשל על-ידיהם בטעויות ביסודי הדת והאמונה. אמנם […]
קדושת הארץ ודין רוב ישראל עליה בזמן הזה
הנה מצוות התלויות בארץ אינן נוהגות אלא בארץ ישראל (קידושין לז.). אמנם דין זה חל רק מאחר שקידשו את הארץ, וזהו שאמרו חז"ל 'קדושה ראשונה' ו'קדושה שניה', שרק אחר שעם ישראל קידש את הארץ, נתחייבה הארץ במצוות התלויות בה. בזמן שכבשו את הארץ בימי יהושע נתחייבה הארץ בכל המצוות התלויות בארץ מדאורייתא, וזו היא 'קדושה […]
עיונים בדרכי העבודה [פרק ו]
(סב י) "עברו עברו בשערים פנו דרך העם סלו סלו המסלה סקלו מאבן הרימו נס על העמים". שבעה שמות יש לו ליצה"ר… ישעיהו קראו מכשול, שנאמר: (נז יד) "ואמר סלו סלו פנו דרך הרימו מכשול מדרך עמי", יחזקאל קראו אבן.. (סוכה נב.) -"בן–ציון, שלום עליכם!" "עליכם שלום ר' אליהו. יש לך תשובות בשבילי?" -"אה… נראה. […]
תולדות העליות לארץ ישראל [חלק ו]
[תקציר: הפרק הקודם עסק בדברי הרמב"ן המלאים וגדושים באהבת מצות "ישיבת וכיבוש ובנין ארץ ישראל", ולא רק "נאה דורש" היה – אלא גם "נאה מקיים", ואש האהבה לארץ ישראל וירושלים שליהטה בתוכו, הביאה אותו לעזוב אחריו את עיר מולדתו בה ישב בכבודו של עולם, את ביתו ורכושו, ולהטלטל בדרכים משובשות בגייסות ורצופות תלאות והרפתקאות, ולעלות […]
מבוא לספר יהושע
כתב רש"י בתחילת ספרנו – "ויהי אחרי מות משה – מחובר על סדר התורה המסיימת בפטירת משה וזה מחובר לה". והיינו שספר יהושע נכתב כהמשך לספר התורה, ולכן מתחיל היכן שסיימה התורה, וגם אומר כדבר פשוט "ויהי אחרי מות משה", משמע שדובר במות משה. וכן אח"כ כל הספרים עד ספר מלכים – כולם ממשיכים האחד […]
מבוא לדברי הימים
אִֽם־תִּדְרְשֻׁ֙הוּ֙ יִמָּצֵ֣א לָכֶ֔ם (דברי הימים ב,טו) משתתפי תכנית לימוד התנ"ך של 'קדושת ציון', בבואם ללמוד את הפסוקים הקדושים של דברי הימים, בודאי יתקלו בדבר מדהים כשישימו לב, שענין דרישת ה' חוזר על עצמו בספר זה באופן לחלוטין לא מידתי – כארבעים פעמים מוזכר ענין זה בצורות שונות [לעומת שבע פעמים בלבד בספרים שמואל-מלכים גם יחד]! […]
הציבור החרדי לקראת הפיכתו לרוב בארץ
פטירתו של מרן ראש הישיבה הגאון הגדול רבי אהרון יהודה לייב שטיינמן זצ"ל מציינת סימן דרך בתולדות היהדות החרדית בארץ ישראל. במסגרת הדיונים שנידונו אחר הפטירה עלתה שאלת הגדרתו של הציבור החרדי, עד כמה הוא מוכן להכיל בתוכו אנשים שאינם הולכים בתלם הסלול של לימודים בכולל ועבודה במשרות תורניות בלבד, ובמידה ואכן מוכנים להכיל אותם […]